נשא איידס ניסה לייצר עילת תביעה ולטמון פח לנתבעות

נשא איידס ניסה לייצר עילת תביעה נגד חברת אמריקן לייזר וניסה לטמון פח לה ולחברת שארפלייט טכנולוגיות, כאשר תבע מהן 180,000 שקל בטענה שסירבו להעניק לו טיפול הסרת שיער בלייזר בשל מצבו הרפואי. כך קובע (9.8.21) שופט בית משפט השלום בנתניה, אלי ברנד.

האיש, ששמו אסור בפרסום, תבע בשנת 2012 את אמריקן לייזר בטענה שהפלתה אותו כאשר העלתה במידה ניכרת את מחירו של טיפול שיניים שביקש לעבור. שנתיים לאחר מכן, בעוד התביעה הראשונה מתנהלת, הוא הגיש תביעה נוספת והפעם בטענה לאפליה בטיפול להסרת שיער. לאחר שאמריקן לייזר טענה, כי פעלה בהתאם להוראות היצרנית שארפלייט, הוסיף האיש אותה לתביעה.

ברנד קובע, כי מצבו הרפואי של האיש כלל לא עלה בשיחת הטלפון שניהל עם מנהלת סניף אמריקן לייזר בנתניה, וכי הובהר לו שהסיבה שהחברה מסרבת לשרת אותו היא אך ורק תביעתו הקודמת נגדה. להפך: התובע הוא שהעלה נקודה זו, בשיחה אותה יזם והקליט, ונענה שבשל ההוראות שבפני הסניף - הטיפול אינו ניתן לנשאי איידס. "עצם הסכסוך שהתעורר בין הצדדים במסגרת התביעה הקודמת ואופן ניהול התובע אותו, על-פי תפיסת הנתבעת 1, יכולים בהחלט להוות הגורם אשר הוביל אותה להורות לעובדיה שלא להעניק לו טיפול, וככזה יש בו כדי לנתק לחלוטין את הקשר בין ההוראה שלא להעניק לו טיפול לבין עצם היותו נשא HIV", אומר ברנד.

לאמריקן לייזר עומדת גם ההגנה הקבועה בחוק, ולפיה "אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המקום הציבורי או השירות הציבורי", ממשיך ברנד. לא ניתן לצפות ממנה לפעול בניגוד להוראות היצרן ולהעניק טיפול במקום בו הוא אוסר זאת לחלוטין, מדגיש ברנד. ואילו התביעה נגד שארפלייט נדחתה, משום שכאמור לא הוכח שיש קשר כלשהו בין מצבו הרפואי של התובע לבין הסירוב לטפל בו.

ברנד מוסיף: "דומה כי מן הראיות שהוצגו לעיל וניתוחן ניכר באופן ברור כי התובע דכאן עשה ניסיון מכוון לטמון פח לנתבעות ולחלץ מנציגותיהן אמירות בעייתיות אשר יקימו לו עילת תביעה נגדן עקב הפלייתו... מרגע שהוברר לתובע כי הנתבעת 1 אינה מוכנה להעניק לו את הטיפול, הגם שידע כי נמנעה מכך עקב הסכסוך המשפטי המתנהל ביניהם ולא עקב מצבו הרפואי, פעל באופן נמרץ במטרה לייצר לעצמו עילת תביעה נגדה כאילו הייתה סיבת הסירוב הפלייתו כבעל מוגבלות". העובדה שמדובר במי שמרבה להגיש תביעות, מעיר ברנד, עשויה "להעניק להתנהלות זו את הרקע הראוי".

ברנד מזכיר, כי התובע לא הקליט את שיחתו הראשונה עם נציגי אמריקן לייזר, אלא רק את השנייה - כאשר סבר שיוכל למצוא בה עילות תביעה. הוא מצטט מפסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב בעניינו של אותו תובע, שגם אז הקליט רק חלק מן השיחות, ומסיק ש"אי הקלטת הפגישה הראשונה, בה לא ידע התובע באיזו תשובה ראשונית יתקל, או למצער אי-הגשת תמליל אותה פגישה, אינה מהלך מקרי במקרה בו עוסקת התובענה שלפני אלא שיטה בה הוא נוקט.

"לאור כלל התנהלות התובע, כמפורט לעיל, בהחלט אין זה מן הנמנע כי התנהלות זו מיועדת במתכוון לא לתעד באופן מפורט תשובות שבהמשך ייתכן כי לא יתמכו בגרסתו כי ספג הפליה על-רקע היותו נשא HIV, ורק לאחר שהבין כי נמנע ממנו הטיפול הוא מתחיל לייצר את הראיות שיקשרו בין מניעת הטיפול למצבו הרפואי גם אם לא היה כל קשר בין הדברים". ברנד אומר כי רק בשל מצבו הכלכלי והרפואי של התובע הוא אינו מחייב אותו בהוצאות כבדות בשל חוסר תום ליבו, ומסתפק ב-12,000 שקל.