|
|
[צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
|
הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים דנה (יום א', 15.8.21) בתנאי העסקתם ורווחתם של העובדים הזרים בענף הסיעוד. דיון הוועדה הקודם הוקדש למטופלים, ועל כן הדיון הנוכחי עסק במטפלים ובזכויותיהם.
עו"ד אלעד כהנא, 'קו לעובד': כלל מהגרי העבודה בענף הסיעוד, רובם נשים, הוחרגו מחוק שעות עבדוה ומנוחה, מה שיצר הרבה מאוד בעיות ואי-בהירות במתכונת העסקה שלהן. זו גם העסקה מקבילה כי גם המטופל וגם החברה הם מעסיקים, ובעוד שחרה גם יודעת להוציא תלוש ולהקפיד על זכויות, נוצרים גם פערים מול המעסיק שהוא המטופל הפרטי וזה פתח לבעיות. בניגוד לחקלאות ולבניין, בענף זה העובדים לא מגיעים בהסכמים בילטרליים עם מדינות, למעט ההסכם עם הפיליפינים שעובדים החלו להגיע דרכו לישראל ביוני 2021.
"ללא הסכם בילטרלי, הן תלויות במתווכים, אשר לוקחים מהן כסף רב רק כדי ליצור קשר עם לשכה בארץ. לפי הנתונים שלנו בין השנה הראשונה לשלוש השנים הראשונות, המשכורות רק מכסות את חובות העובדת למתווכים. ההסכם הבילטראלי הוא הפתרון הכי טוב כי יש תהליך מפוקח ממשלתית. בענפי הבניין והחקלאות זה עובד, ואני מקווה שזה יעבוד עם הפיליפינים בענף זה ונעקוב אחרי זה".
הד"ר זואי גוטצייט, רופאים לזכויות אדם: "עובדות סיעוד שחלו בסרטן צריכות להילחם לא רק במחלה אלא בהרבה חזיתות. על-פי החוק, חברות הסיעוד שולחות אותן לרופא תעסוקתי, ואם הוא קובע להן אובדן כושר עבודה ליותר מ-90 יום, נותנים להן עד 30 יום לייצב את מצבן ומממנים את טיסתן לארץ המוצא, מבלי שמישהו מוודא שבכלל יש שם המשך של הטיפול הרפואי האונקולוגי הקריטי כל כך. יש עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ על סעיף זה בחוק, שהגשנו יחד עם קו לעובד".
שירי לב רן, הממונה על זכויות עובדים זרים בזרוע העבודה במשרד הכלכלה: "התפקיד שלי קיים מאז 2010, ואישורו בחוק הוא תעודת כבוד למדינת ישראל, לדעתי. אני משתדלת לצקת לו תוכן ראוי ככל שאפשר, ולשמש כתובת לכל אותם מקרים בהם העובדים הזרים נזקקים לעזרה במיצוי זכויות או בבעיות אחרות. מתחילת 2021 ועד סוף יולי הגיעו אלינו כבר למעלה מאלף פניות של עובדים זרים בדוא"ל או דרך קו סלולר שפתחנו במיוחד כדי לתת מענה זמין ומהיר".
עו"ד שושנה שטראוס, הלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין: "במסגרת בחינת הרישיון מוגשת רשימה עם כל עובדי הלשכה, כדי לבחון שאין מניעה שיעסקו בתיווך עובדים, והם מפקידים ערבות בהתאם להיקף המטופלים שהם רוצים לתווך אליהם. הם מתחייבים למלא אחר כל התנאים בחוברת, ויש הרבה תנאים על העבודה הטכנית, וגם חובה של העסקה של עו"ס בעלת לפחות שלוש שנות נסיון שתהיה בקשר עם המשפחה ועם המטפל. מנהל האכיפה מבצע בדיקות עומק מול הלשכות הפרטיות, ואם מוצאים הפרות, לרוב האכיפה היא מנהלית, אבל יש גם מקרים של אכיפה פלילית. ההסכם הבילטרלי משנה דברים, כי על עובדת מה-400 שמגיעות מהפיליפינים נבדקת, גם מבחינת רקע בפלילי וגם מבחינת רמת הכשרה, ע"י משרד העבודה במדינתה. היא עונה על שאלון שאנחנו במשרד חיברנו וגם מקליטה ראיון וידאו, שעולה לאתר רשות האוכלוסין. הלשכות הפרטיות הן היחידות עם גישה לחיפוש במאגר הראיונות, לפי קריטריונים שהמטופל מבקש, וכאשר הם מוצאות התאמה, הן מעבירות לינק למטופל ולמשפחתו להתרשמות בצמוד לשאלון אשר מולא. אם זה הסכמה של הצדדים, יש הליך חתימה של חוזה סטנדרטי מול המשרד. זה מוציא את תפקיד המתווכים כלל, ואנו בשאיפה להרחיב זאת למדינות נוספות".
ח"כ שרון רופא אופיר: "5% מאוכלוסיית ישראל הם בני 75 ומעלה ובעוד עשור כבר מעל מיליון איש בגילים אלה. אנחנו כוועדה חייבם להתוות ולסלול פה דרך לעתיד לבוא. לגבש נתונם על ההווה, ולהסיק מסקנות לעשור הבא והלאה.
ענבל משש, ראש מנהל עובדים ברשות אוכלוסין וההגירה: "יש כיום 56 אלף עובדים זרים באופן חוקי בענף הסיעוד ויש כ-77 אלף בעלי היתרים להעסקה. המדינה כל הזמן שואלת את עצמה לאן היא רוצה לקחת את זה. האם ב-2035 רוצים פה מאה אלף עובדים זרים רק בסיעוד? אני לא יודעת. יש גם החלטה על מפת דרכים להעסקת עובדים ישראלים בענף הסיעוד על כל הקשיים והמורכבות בו. נושא הסיעוד הוא נושא ששרת הפנים הגדירו אותו במיקוד לממשלה ה-36, ולכן מתבצעת כעת בחינה של שינוי כל מודל ההעסקה ומעבר למודל תאגידים בענף הסיעוד, תוך שמירה שנטל העלויות החדשות לא יפלו על המשפחות של המטופלים".
אייל סיסו, סמנכ"ל לעניינים קונסולאריים במשרד החוץ: "להוציא את ההסכמים הבילטרליים, כל העובדים הזרים שמגיעים לארץ חוקית עוברים ראיון בשגירות לפי הגעתם ארצה, ובו הם מקבלים 'זכותון' והסברים על כל זכויותיהם. הייתי קונסול בהודו, מדינה עיקרית בתחום בשנים 2014-2011 וכל עובד עבר ראיון, כך שהמידע זמין להם כבר שנים רבות".
דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל: "בשבוע שעבר חתמנו על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות לגבי ענף הסיעוד, והחלנו את ההסכם הקיבוצי גם על העובדים הזרים. אחת ממטרות ההסכם היא העלאת השכר כדי להביא עוד ישראלים לעסוק בתחום. אנחנו כבר 'הלבנו' - כלומר החזרנו למעגל העבודה 8,000 עובדים זרים, שנשארו בארץ והפכו ללא חוקיים, והמדינה במקום לנצל את הידע והמיומנות שלהם העדיפה להביא עובדים חדשים. לדעתנו עדיף שלעובד יהיה מעסיק אחד, שינפיק לו תלוש וישמור על כל ההפרשות והזכויות שלו, כאשר את החלק של המטופל באופן פרטי הוא יעביר דרך החברה".
עו"ד יפעת סולל, יועמ"ש 'כן לזקן': "כל מודל ההעסקה בתחום הוא כושל ומהווה התנערות המדינה מחובתה לטיפול ראוי בקשישים ובסיעודיים. אדם שבאמת זקוק להשגחה וטיפול 24 שעות ביממה לא יכול להיות עם מטפל אחד. אין אף אדם שיכול לשהות במקום עבודתו 24 שעות ביממה ולתת טיפול טוב. מדינת ישראל היא היחידה בעולם שברירת המחדל בה לטיפול הראשוני באדם סיעודי הוא ע"י עובדים זרים הגרים בבית המטופל. זה קיים ברוב מדינות העולם אבל בשוליים, במקרים הכי קיצוניים. במדינות אחרו יש פתרונות בקהילה, לא בבית, ואלה לא על חשבון שעות הסיעוד".
אופירה מוסקוביץ', מטה מאבק הסיעודיים בישראל: כשבאים לדבר על זכויות המטפלים אי-אפשר לנתק זאת מזכויות המטופלים. המטפלים מגיעים לפה ומקבלים אשרה מכח ההזמנה של המטופל, אבל רק אז מתגלות בעיות רבות. שני הצדים צריכים לדעת מה הזכויות שלהם, ואם העובד מקבל בחו"ל 'זכותון' מדוע המעסיק בארץ לא מקבל חומרים והסברים על כל זכויותיו וחובותיו?!".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
