בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
בעלי המסעדות, בתי המלון, האולמות וגני אירועים, וכל שאר עסקי המזון צפויים לשלם לתאגידי הכשרות העסקיים החדשים למעלה מ-100 מיליון שקל בשנה ● ארגון כושרות: מאחורי הפורמת הכשרות עומדים גופים עסקיים שיחפשו רווחיות נטו
ארגון כושרות, המייעץ ומלווה גופים עסקיים ופרטיים ונותן מענה לציבור הרחב בתחום הכשרות באופן מקצועי ובלתי תלוי, משחרר (יום ד', 29.9.21) סרטון ראשון כחלק ממהלך הסברה רחב בנושא רפורמת הכשרות של המשרד לשירותי דת.
הרפורמה, שהוצגה לפני כחודשיים על-ידי השר מתן כהנא (ימינה), מבטיחה לפתוח את תחום הכשרות לתחרות, לגרום להכנסת גופים עסקיים לשוק פיקוח הכשרות ועל-ידי כך להוריד את מחירי הכשרות. עמותת כושרות תומכת בכשרות הממלכתית ואף הביעה תמיכה ברבנות הראשית לישראל.
בסרטון, מדגימים בכושרות כיצד הרפורמה, במתכונתה הנוכחית, תשפיע על חייהם של למעלה מ-70% מהישראלים שצורכים כשרות. לדבריהם, המהלך הזה עתיד לייקר את היומיום של מיליוני ישראלים בשניצלייה בה הם קונים ארוחת צהריים, במסעדה האהובה ובבתי המלון בהם הם נופשים.
בכושרות עשו בשבועות האחרונים עבודת עומק כדי להבין האם רפורמת הכשרות שהציג המשרד אכן תגרום לירידת מחירים ולהתייעלות התחום, והגיעו למסקנה נחרצת: לא.
את המחקר הם כינסו לתוך נייר עמדה מעמיק הכולל נספח כלכלי מפורט, שאותו הם עתידים לשלוח לחברי הכנסת והשרים. בכושרות מסבירים כי כל המהלך של המשרד לשירותי דת מתבסס על גופים פרטיים, שעל הנייר אמורים להתחרות ביניהם ולנפק שירות זול, אך לדברי אנשי הארגון מדובר בגופים עסקיים שיחפשו רווחיות נטו. בכושרות מסבירים שהקמת מערך שלם של מפקחים, מנהלים, אנשי מנהלה וטכני - ובמקביל גם לייצר רווחיות והורדת מחירים בתחום - היא ניסיון עקר, בעיקר בהתבסס על המציאות הקיימת ובה גופים פרטיים פעלו ופועלים מבלי לייצר רווחיות או מערכת יעילה שמשפרת ומפחיתה את המחיר לצרכן.
בנייר העמדה מופיע למשל כמה עולה היום לבעל עסק ממוצע אגרת הכשרות מהרבנות (בין 500 ל-1,300 ש"ח לשנה) לעומת אותה אגרה, רק מגוף פרטי (1,500 ש"ח לחודש), לא כולל שכר המשגיח, שכיום תחת הרבנות עולה כ-37 ש"ח כשלדוגמה תחת כשרות צהר הוא עולה למעלה מפי שניים ועומד על 73 ש"ח לשעה.
"הרפורמה הזו הולכת להגדיל את עלות הכשרות במאות אחוזים", מסביר תומר בן צבי, מנכ"ל כושרות, "מספיק להסתכל מה קורה כבר היום. תאגידים עסקיים גובים מחירי פיקוח כשרות יקרים בהרבה מהרבנות (גם בבד"צים וגם בצהר), וישנם גופים חלופיים לא יעילים ולא רווחיים שנאלצים לפנות לתרומות כדי לכסות את ההוצאות הרבות בהפעלת מערכת כשרות ארצית.
"ברור לכולנו שהכנסת גופים עסקיים פרטיים תוביל בהכרח גם למצב של ריבוי כשרויות לעסקים", אומר בן צבי, "כל לקוח יחליט איזה גוף כשרות הכי מתאים לו, ובתי העסק ייאלצו לעבוד עם כמה כשרויות שונות. אגב, בדיוק מהסיבה הזו מבקר המדינה התנגד לתחרות בכשרות". אין יכולת אכיפה להונאה בכשרות
בנוסף, לפי הרפורמה שהציג השר, אין כל יכולת אכיפה להונאה בכשרות, שכן בית עסק שייתפס עם בעיית הונאה בכשרות יעבור מיד לתאגיד עסקי אחר, כשלאיש מבין הצדדים לא יהיה שווה לפרסם את בעיית הכשרות שהתגלתה. "זה כבר ממש יכול להגיע להונאה עבור צרכני הכשרות" מלין בן צבי.
"נדמה שמשרד הדתות כלל לא עשה עבודת מחקר מקיפה ובדיקה מעמיקה לפני שיצא עם הרפורמה הזו. הבדיקה שלנו הראתה מהרגע הראשון שהמהלך הזה רק יייקר את תחום הכשרות, אז לא מובן כיצד המהלך הזה לא הבהב כנורה אדומה בוהקת לאנשי המשרד ולשר כהנא?" תוהה מנכ"ל כושרות. "איך יוצאים לרפורמת ענק שתשפיע על כל אדם צורך כשרות בישראל, בלי לעשות את הבדיקה הבסיסית כמה עולה כשרות מהרבנות וכמה עולה כשרות מתאגידים עסקיים? אם הם היו בודקים ייתכן שהרפורמה לא הייתה מגיעה לעולם", מבהיר בן צבי.
מחר (ה') בשעה 11:00 יתקיים דיון מיוחד בוועדת שירותי דת יהודיים של הכנסת בנושא הרפורמה בהשתתפות השר מתן כהנא, נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים וארגונים העוסקים בנושא.
התוכנית למימון המטרו הוצגה בכנסת ואושרו פרקים א' וב' בחוק המטרו - כל ההסתייגויות נדחו ▪ יו"ר הוועדה: "נכניס בחוק שינויים שיבטיחו שהפרויקט לא רק יהיה פתרון תחבורתי אלא יתרום חברתי-כלכלי בפינוי בינוי, בניית מעונות לקשישים ועוד" (ח"כ יוליה מלינובסקי [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
ועדת הכספים האריכה את תוקפן של התקנות החלות על עובדי ייצור במפעלים ▪ חברי הוועדה מתחו ביקורת על כך שהתקנה מובאת שוב רטרואקטיבית, וקראו להופכה להוראת קבע ▪ יו"ר הוועדה: "נשקול אם לקחת את הוראת השעה הזו שמוארכת מ-1986 כל פעם מחדש, ולהפוך אותה להוראת קבע או לפחות להוראה ארוכת טווח" ([צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
יו"ר הקואליציה החלה להחתים חברי כנסת על יוזמה להצגת תו ירוק מצד חברי הכנסת ▪ ליו"ר סיעת יהדות התורה הייתה הצעה לתו אחר - תקן שניתן על-ידי בעל כשירות לכהן כרופא, ולחלופין הומאופט, נתרופט או פסיכופט
לפי התקנות יידרשו העובדים במקומות אלו להציג תו ירוק קבוע או להיבדק בבדיקה מהירה פעמיים בשבוע על חשבון העובד ▪ התקנות ייאכפו באמצעות קנסות מנהליים ▪ ד"ר אלרעי פרייס בדיון: "לא הממשלה החליטה על החיסון השלישי, אנחנו החלטנו" (גלעד קריב בדיון בוועדה [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
עדת החוקה אישרה (יום ד', 29.9.21) את תקנות התו הירוק לעובדים במוסדות בריאות, רווחה ובמקומות הפועלים בתו ירוק בתחום הפנאי. בהסכמה בין יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב לממשלה, התקנות ייכנסו לתוקף ביום שלישי הבא (5.10) כדי לאפשר זמן התארגנות למקומות העבודה. לפי התקנות יידרשו העובדים במקומות אלו להציג תו ירוק קבוע או להיבדק בבדיקה מהירה פעמיים בשבוע על חשבון העובד.
ראש האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו אומר כי האובססיה של בנט ראש להיבדל ממנו בכל דרך עולה למדינת ישראל ביוקר במאבק בקורונה, במאבק בגרעין האירני ובמאבק המדיני מול הפלשתינים.
ח"כ מירי רגב (הליכוד) שהתפקדה (יום א', 19.9.21) להסתדרות הכללית, על-פי ההערכה לצורך הכשרת מועמדותה להתמודדות על תפקיד יו"ר ההסתדרות, אומרת בשיחה עם News1 כי היא נשארת במערכת הפרלמנטרית ומתכוונת להתמודד על הנהגת הליכוד ביום שאחרי נתניהו, אך מוסיפה שהיא לא יודעת לומר מה יהיה בעוד כמה חודשים.
ועדת הכספים קיימה (יום א', 19.9.21) דיון ארוך, בן כשלוש וחצי שעות בעניין החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים, במסגרת חוק ההסדרים. במסגרת הצעת החוק, יועלה גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 65, על פני 11 שנים. הכלים עליהם סוכם במסגרת הדיון בממשלה כפי שהובאו בלשון החוק בנוסחו המקורי אשר אושר בממשלה, וכן במסגרת הדיונים עם חברי הכנסת, טרם אישור החוק לקריאה ראשונה בכנסת, הוצגו בעל פה בפני חברי הכנסת, כאשר חלקם עדיין נמצאים בשלבי גיבוש:
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
