"חייבים שהאזרח ידע שמשרד הבריאות היה מעורב"

ועדת הכלכלה המשיכה (יום ד', 6.10.21) להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק הייבוא מתוך הצעת חוק ההסדרים, והחלה לדון בהקלות על יבוא תמרוקים. לאחר שנציגות משרד הבריאות הציגו את הצעת הרפורמה נמתחה ביקורת מצד חברות וחברי כנסת שהשתתפו בדיון. בעקבות הכוונה לסמן מוצרים בסימון שונה הודיע היו"ר מיכאל ביטון כי לא יקבל זאת, ואמר כי "חייבים שהאזרח ידע שמשרד הבריאות היה מעורב, אם משרד הבריאות קיבל את הדרישות שלו למסלול יבוא מקל הוא לא יכתוב על המוצרים 'באישור משרד הכלכלה'". במהלך הדיון עלתה גם סוגיית רשימת המוצרים המצומצמת שעליהם תחול הרפורמה והיו"ר ביטון דרש לאפשר לשר הבריאות, בהתייעצות עם גורמי המקצוע, להרחיב את הרשימה בכל שלב נתון.

ראש חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, ד"ר אסנת לוקסנבורג, הציגה הפרק ואמרה כי הרפורמה התחילה לפני שנים ועברה הרבה גלגולים עד שהגיעה לחוק ההסדרים הנוכחי. לדבריה, "הצעד הוא מאוד דרמטי והציבור יצטרך להבדיל מה המשמעות של הבדיקה ולהיות צרכן בשוק חדש, צריך להתנהל מאוד בזהירות אנחנו עושים פה צעד גדול וצריך לראות מה יקרה לבריאות הציבור". מנהלת יחידת תנאי ייצור נאותים של תמרוקים במשרד הבריאות, רותי אלגוזי, אמרה: "שוק התמרוקים יש נגיעה להמון עולמות סבונים שמפונים מוצרי הגנה מהשמש שיש להם נגיעה להגנה על בריאות הציבור. יש מוצרים שמיועדים לחלל הפה שזה אזור עם סיכון גבוה במיוחד. יש להם השקה עם עולם התרופות. גם איכות ובטיחות ויעילות המוצרים משפיעים על בריאות הציבור ולכן יש חשיבות עליונה".

סגן השר אביר קארה מתח ביקורת על הצעת הרפורמה ואמר: "עשו כאן סלט טורקי. במקום להתאים רגולציה ישראלית לאירופית או אמריקנית ולהקל על היצרן הישראלי שסובלים מרגולציה שאין בשום מקום אחר בעולם שוב יש פה המצאה ישראלית. באירופה אפשר להכניס מוצרים בהצהרה בלבד. מה הם עושים, לוקחים את מה שמשיתים על היצרן הישראלי, שסובל גם מרגולציה שלא קיימת בשום מקום בעולם, איזה סיבה יש ליצרן ישראלי שרוצה להיות הכי טוב בעולם להשתמש בחומרים אסורים? אבל משרד הבריאות במקום לסייע לאותו יצרן המערכת עובדת נגד היצרנים בישראל ודורשת דרישות מיותרות סותרות, דורשים שיפוצים עד לסוג הקרמיקה ברצפה. איך אותו מפעל אירופי יעמוד בדרישות שלכם?". סגן השר קארה אף הדגיש כי אסור לפגוע ביצרנים הישראלים.

היו"ר ביטון התייחס לדברים ואמר כי רוח הממשלה ומשרד הבריאות היא לפתוח את השוק וצריך לעבוד ביחד איתו ולהסתכל קדימה. "היצרן המקומי לא צריך להיפגע ולאפשר לו לאמץ את אותם תקנים. אי-אפשר שדין מוצר מיובא לא יהיה כדין מוצר תוצרת ישראל ויש לכך התחייבות של משרד הכלכלה. יש מקום לביקורת, היא בעיקר מתבססת על חטאי העבר אבל רוח הנהגת המשרדים היא לרוץ קדימה", אמר.

ח"כ סימון דוידסון הזכיר כי כל אחד שנוסע לחול קונה מוצרי קוסמטיקה ושמפו במחירים זולים משמעותית מהמחיר בישראל. הוא אמר כי היבוא המקביל מאפשר מספר מוצרים מצומצם ואמר: "זה יבוא מגביל לא יבוא מקביל". נציגת הלשכה המשפטית של משרד הבריאות, אור אלדר, אמרה כי הרשימה תורחב אחרי שנה. בתגובה לכך ביקש היו"ר ביטון לברר האם אפשר להסמיך את השר, בליווי צוות מקצועי, להרחיב את הרשימה אחרי חצי שנה, ואדלר השיבה כי יש סמכות רשות להרחיב את הרשימה וחובה להרחיב אותה אחרי שנה.

ח"כ מיכל שיר אמרה כי נשים מוציאות על איפור בין 5,000 ל-10,000 שקל בשנה, ואם הרפורמה תאושר כמוצע אז נשים תמשכנה לשלם הון תועפות על מוצרים שזולים משמעותית בחו"ל. היו"ר ביטון הזהיר כי האויב של המושלם הוא המושלם ביותר ולכן צריך להתחיל את הרפורמה ולתקוע רגל בדלת. סגן השר קארה התעקש כי משרד הבריאות "תקע עזים" בליל אישור חוק ההסדרים בממשלה ודרש להרחיב את הרפורמה. ח"כ ביטון הזהיר ממצב שבו משרד הבריאות ייסוג מנכונותו להתקדם ברפורמה ואמר: "אנחנו לא יכולים להמציא חוק שהממשלה לא הביאה".

ד"ר לוקסנבורג הגיבה לדברים ואמרה כי הרעיון היה לקהל עוד יותר על יבואנים מקבילים, שיצטרכו להצהיר שעשו את כל הבדיקות ולעמוד בבדיקה של מעבדה מוכרת שהיא לא מורכבת ולא יקרה. היא הסבירה כי הסימון השונה על המוצרים נדרש כדי שהצרכן ידע מה הוא קונה. "מוצר אחד יהיה באישור משרד הבריאות ואחר יהיה באישור מעבדה מוכרת, אסור להטעות את הציבור", אמרה.

ח"כ רון כץ הגיב ואמר כי הדבר הזה יפגע ברפורמה וכי אם משרד הבריאות אישר את המעבדות אז הוא צריך לקחת אחריות. "משרד הבריאות פשוט לא רוצה את החוק הזה, שיגידו את זה", אמר. ח"כ מיכל שיר אמרה כי אם החוק יעבור ונשות ישראל ימשיכו לשלם, אז עדיף שהוא לא יעבור. ד"ר לוקסנבורג הגיבה: "אי אפשר לבוא ולהגיד שמשרד הבריאות בדק כשהוא לא בדק".

בדיון השתתפו גם יצרנים ישראלים מהתאחדות התעשיינים, בהם ליאור לוי, ד"ר נורית הראל והיועץ המשפטי של ענף התמרוקים בהתאחדות, עו"ד שלו בראנץ. הם הסבירו כי יצרן ישראלי נדרש גם לרישיון תמרוקים כללי של משרד הבריאות וגם לרישיון עסק, וביקשו להשוות את המצב לאירופה שם אין דרישה לרישוי תמרוקים למפעל עצמו. היו"ר ביטון הבהיר כי לא יאפשר להפלות או לפגוע ביצרנים המקומיים במסגרת הרפורמה. מנגד סיפר יבואן התמרוקים צוריאל עובדיה, כי הוא מוכר קולגייט ב-3-4 שקלים לרשתות השיווק, אבל הן רוכשות ממנו כקלף מיקוח מול היבואן הרשמי, ולא בשביל להוריד את המחיר לצרכן.

ליאור לוי הוסיף: "היום כאשר ברור לגמרי כי תעשיית התמרוקים הישראלית, כ 200 מפעלים לערך, היא תעשיה בוגרת ורצינית תעשיה שהוכיחה את עצמה ואת חשיבותה רק לאחרונה במשבר הקורונה, בקשתנו היא כי כעת בחקיקת הרפורמה הנוכחית, הצורך ברישיון יצרן מטעם משרד הבריאות, כחלק מתנאי רישוי העסק יבוטל ומשרד הבריאות יסתפק בהוכחה שהמפעל עומד בדרישות התקן הבינלאומי ISO 22716".

את הדיון סיכם היו"ר ביטון שאמר כי את הפשרה בענף התמרוקים הביאה הממשלה, ואם הממשלה רוצה לפתוח את הדיון על זה ולהוציא את זה מחוק ההסדרים אז היא צריכה להודיע על כך לוועדת הכלכלה. הוא הוסיף כי הממשלה צריכה לעשות שיעורי בית, ושב והזכיר כי הוועדה לא תאפשר לפגוע ביצרן המקומי. עוד אמר כי "חייבים שהאזרח ידע שמשרד הבריאות היה מעורב. לא נקבל מוצרים 'באישור משרד הכלכלה', כי כל היסוד של הדיון על המוצרים היה בגלל סכנה בריאותית. אז אם יש סכנה ומשרד הבריאות קיבל את הדרישות שלו למסלול בריאות, אז הוא לא יכתוב על זה 'באישור משרד כלכלה'. בנוסף אנחנו רוצים שבתוך חצי שנה יכנסו מוצרים נוספים לרפורמה וששר הבריאות, בהתייעצות עם גורמי המקצוע, יוכל להוסיף לרשימה מוצרים חדשים בכל שלב. כמו-כן נבקש דיווח לוועדה לאחר שנה מכניסת הרפורמה לתוקף ונבחן איזה מוצרים חדשים נוספו לה".