בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ועדת העבודה והרווחה אישרה (יום ה', 14.10.21) את סעיפים: 23-21 (ניכוי מוגדל להורה עצמאי הבטחת הכנסה ותשלום מזונות) בפרק ט' (ביטוח לאומי) -מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, המאריכים את הוראת שעה שנועדה
במטרה לעודד עבודה בשכר גבוה ויציאה לעבודה של הורים עצמאיים, בוצע בשנת 2016 תיקון לחוק הבטחת הכנסה (תיקון 2016) שנכנס לתוקף בינואר 2017, הכולל הוראת שעה שהקטינה את שיעורי הקיזוזים להורים עצמאיים הזכאים להבטחת הכנסה ביחס לגובה שכרם החודשי, במטרה לאפשר להם השתכרות בשיעורים גבוהים יותר תוך פגיעה מעטה בקצבה. על-פי הוראת השעה, עד שכר של 739 שקל בחודש לא תקוזז כלל קצבתו של ההורה. בשכר של 739- 3567 שקל בחודש- שיעור הקיזוז יהיה 25% מגובה הקצבה ובשכר הגבוה מ-3567 שקל (33.81% מהשכר הממוצע) - יעמוד שיעור הקיזוז על 60%.
על-פי הנתונים שהוצגו בדיון, הוראת השעה נוגעת לשתי קבוצות שונות: כ-22,000 הורים עצמאיים הזכאים להבטחת הכנסה, מתוכם כ-11,000 מועסקים, עליהם משפיעה ההוראה בפועל, וכן 8,300 נשים שמקבלות דמי מזונות ללא הבטחת הכנסה, מתוכן כ-6,000 מועסקות ועליהן חלה הוראת השעה בהתאם.
עלי בינג, רכז רווחה באגף התקציבים במשרד האוצר, אמר בדיון: "המחשבה בהוראת השעה הייתה לתת לאותה אוכלוסייה אפשרות להגדיל את ההכנסה אבל גם לעודד אותה לתעסוקה. מנתונים שאספנו בשנים 2018-2017 הופתענו לגלות שלא נמצאה עלייה משמעותית בשיעור התעסוקה בקרב הזכאים. למרות זאת, לא רצינו לעצור את ההטבה אלא לבקש שנה וחצי נוספות, כדי לבחון האם ההוראה הזאת היא הדרך הנכונה ביותר לסייע ולקדם את אותם הורים באמצעות התקציבים האלה".
עו"ד שרית דימרי מהמוסד לביטוח לאומי אמרה: "נמשיך לעשות את הפיילוט. היינו רוצים לעשות שינויים נוספים ולהעלות עוד את הדיסריגרד, גם עבור אוכלוסיות נוספות אבל יש לזה עלויות משמעותיות מאוד. כרגע הארכת הוראת השעה נחוצה מאוד. מדובר בנשים רבות שמסתמכות על הסכומים האלה וממתינות לאישור ההארכה".
במהלך הדיון הושמעה ביקורת ממספר גורמים על כך שלצד ההפחתה בקיזוז הקצבה, קובע החוק כי התוספת שניתנת להורים העצמאים בגין הוראת השעה, תופחת מסכום זכאותם למענק עבודה שנתי. בהתייחס לדברים אמר עלי בינג כי "סך הסכומים שהוקצו לצורך מימוש הוראת השעה היו כ-100 מיליון ש"ח בשנה, והקיזוזים בפועל ממענקי העבודה היו כ-20 מיליון ש"ח. כלומר, בסה"כ העברת הכספים לאותה אוכלוסייה גדלה ב-80 מיליון שקל בשנה ביחס למה שהיה לפני הוראת השעה ומרבית הכספים לא נלקחים בחזרה".
לצד אישור הסעיפים, קבעה הוועדה גם חובת דיווח במסגרתה ידרשו גורמי הממשלה להעביר נתונים ולדווח בתוך שנה לוועדה על יישום הוראת השעה ותוצאותיה.
יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן מרום אמרה: "לאור היעדר נתונים מספקים לבחון עד כמה הוראת השעה עומדת במטרותיה מחד והדגשת הצורך וההסתמכות הנוכחית של הורים על אותה הטבה מאידך-גיסא, נאשר את הארכת הוראת השעה. לצד זאת, נמתין לנתונים וככל שנידרש נדון ונבצע בהמשך שינויים כדי לממש את התקציבים האלה בצורה הטובה ביותר לטובת אוכלוסיית ההורים העצמאיים. יש לי תחושה שעניין מענק העבודה דורש הסתכלות אחרת. מדובר בכלי שמקובל במלוא פה גם על משרד האוצר. ידוע שהוא אכן מעודד תעסוקה וכאן בדיוק אפשר לעשות בו שימוש".
בתום דיון לילי הושגו הסכמות שיאפשרו אישור פרק המזון מתוך רפורמת הייבוא - תקן הסוכר בדבש יישמר מחשש לסיכון הענף ▪ יו"ר ועדת הכלכלה: עשינו דבר גדול - נאפשר תחרות בייבוא ונקל על הייצור תוך שמירה על אינטרס לאומי של בריאות הציבור ועל האינטרס האקולוגי
החוק לא יכלול קטגוריה נפרדת למאסדרים פיננסיים, והגדרתם תוסר בנוסח החוק; במקום הגדרה נפרדת של תאגידים פיננסיים הם ייכללו בהחרגות החלות על תאגידים ציבוריים; לרשות שוק ההון תהיה הוראת שעה שתשווה את היחס אליה כמו תאגיד ציבורי ▪ בסעיפים הנוגעים למליאת הרשות ויו"ר הרשות, הציע יו"ר ועדת החוקה להוסיף נציגים מהמשרדים המאסדרים וח"כ שמחה רוטמן התנגד לקביעת תקופה קשיחה לכהונת היו"ר ואף הציע כי תפקיד היו"ר ייקבע כמשרת אמון של הממשלה (חברי הכנסת לסקי ורוטמן [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
ועדת הכספים הגיעה לסיכומים במטרה לאפשר כדאיות למשקיעים לצד הבטחת שכירות לטווח ארוך ▪ ב-5 השנים הראשונות תזכה החברה המשכירה למס מופחת בן 11% אחוזי מס, לאחר 10-5 שנים ל-9%, אחרי 10 שנים ועד 15 שנים ל-7% מס, ולאחר 20-15 שנה ל-6.5% (אלכס קושניר [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה (יום ה', 14.10.21) לקריאה שנייה ושלישית את פרק התקשורת שבהצעת חוק התוכנית הכלכלית. כיום נדרשים מרבית המתקנים לקבל היתר בנייה. מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה ולקבוע הסדרים של פטור מהיתר בנייה: פטור להקמת מתקן בגובה עד 6 מטר, פטור להקמת מתקן תקשורת בנפח עד 65,000 סמ"ק על קיר חיצוני, פטור מהיתר בנייה לתוספת אנטנה למתקן קיים ופטור להחלפת מתקן קיים. להחלפה או חיזוק תורן קיים יהיה הסדר בהוראת שעה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בדיון המרתוני בוועדת החוקה על רפורמת האסדרה: "קיימת בעיית עודף אסדרה וחוסר יעילות בישראל. טיוב הליכי האסדרה יכול להביא לתועלת משקית גדולה, הפחתת הנטל תביא להעלאת רמת הפריון והגדלת הפעילות המשקית. המפתח לייעול האסדרה טמון קודם כל בגופים המאסדרים עצמם. חייב להיות בהם ידע מקצועי לכך. מודל ה-RIA הוא כלי אפקטיבי להפחתה וייעול האסדרה ובנק ישראל תומך ופועל כבר לפי עקרונותיו והוא הדרך לטייב את האסדרה שלא תהפוך לאסדרה מיותרת. בשונה מה-RIA, אנחנו לא רואים עדויות מובהקות בספרות לגבי מידת האפקטיביות של ה-ROB. קשה להסיק מהניסיון של המדינות האחרות את האפקטיביות שלו. ברור שהאפקטיביות מושפעת ממבנה המינהל הציבורי והתרבות הארגונית שמשתנים ממדינה למדינה. מודל ה-ROB הרווח במדינות רבות הוא מודל ייעוץ".
עוד אמר: "המאסדרים הפיננסיים צריכים להיות מחוץ למשחק הזה, זה סיגנל מאוד חשוב לשווקים. השווקים אינם משהו שעובר תהליכים איטיים ומאוד חשוב שלא יהיה אפילו בדל מחשבה שיש נגיעה פוליטית בהם. כשחושבים על עולמות האסדרה צריך לחשוב על האזרח הקטן ובעיקר העסק הקטן. יש ללכת בכיוון של תמרוץ מאסדרים, ולצד זאת יש לצמצם את האחריות האישית החלה על המאסדרים. אם הולכים למתווה הקמת גוף פיקוח על המאסדרים צריכה להיות הירארכיה. ככל שמאסדר משפיע על ציבור רחב ופגיע יותר כמו עסקים קטנים יש לוודא שאין עליו נטל ציות כבד מדי. הלוגיקה הזו משמעותה שיש לעבוד בשלבים, בניסויים, אם וכאשר הולכים לאסדרה כזו".
יו"ר ועדת ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים, ח"כ יוליה מלינובסקי, אמרה בפתח הדיון (יום ה', 14.10.21) בפרק מימון ופיתוח מיזם המטרו: "אנחנו במספר ישיבות מעמיקות לחוק. הבאנו עכשיו נוסח שכלל תיקונים רבים. החוק עבר טרנספורמציה והכנסנו בו בלמים ואיזונים שיבטיחו את התקדמות הפרויקט ללא כל בעיות שונות יחד עם הסדרים הוגנים ונכונים לרשויות המקומיות. מכיוון שחוק זה איננו רק תחבורתי אלא חברתי וכלכלי מהמעלה הראשונה, הוועדה חשבה שזה קריטי לאזרחי ישראל שבחוק יינתן מענה בפתרונות דיור לאזרחי ישראל".
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב: "הגוף קיים ופועל בממשלה ומנסים להגדיר בצורה טובה יותר את סמכויותיו. הדיון הוא לא אם צריך את הגוף או לא, אלא האם אפשר להתעלם מאמירתו של הנגיד לגבי המאסדרים הקיימים. אם הממשלה רוצה לטייב את האסדרה היא לא יכולה לפסוח על חיזוק המשרדים הקיימים. המחשבה כאילו ניתן להוסיף משימות ולומר שמה שקיים היום מספק היא אולי תמימה.
ועדת הכלכלה המשיכה (יום ה', 14.10.21) את הדיון בפרק התחבורה מתוך הצעת חוק ההסדרים, שעסק בסעיפים המבקשים לשנות את הסדרי החנייה ברשויות המקומיות. היו"ר מיכאל ביטון הזכיר כי חלוקת הרשויות לאזורי חנייה ומתן חנייה חינם לתושב רק באזור מגוריו מקובלת על ראשי הרשויות.
ועדת הכלכלה אישרה (יום ה', 14.10.21) את תיקון חוק משק הגז הטבעי, מתוך הצעת חוק ההסדרים. הישיבה הבוקר התקיימה לאחר שני דיונים שקיימה הוועדה בהצעה, במהלכם דרש היו"ר ביטון להגביל את האפשרות להעלות את מחיר החלוקה למפעלים שכבר מחוברים לגז טבעי. בהתאם לכך נקבע כי הסמכות של מועצת הגז הטבעי להעלות את מחיר החלוקה שמשלמים מפעלים שכבר מחוברים לרשת תופעל רק בעוד שנתיים, כדי להבטיח להם ודאות.
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה