שלוש שנים לאחר החלטת הממשלה בנושא שינויי האקלים, אין לישראל תוכנית פעולה לאומית מתוקצבת בת-ביצוע שהיא פועלת על פיה, כך שלא הושגה מטרת-העל של החלטת ממשלה זו, ולפיה "בישראל תהיה מוכנות גבוהה להשפעות של אקלים משתנה". כך קובע (יום ג', 26.10.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

התגברות והחמרה של אירועי אקלים, לצד המשך השינוי בדפוסי האקלים, עלולים לגרום לנזק ניכר ולפגיעה בכלכלת ישראל וטומנים בחובם סיכון לביטחון הלאומי של ישראל במגוון תחומים. כתוצאה מכך הועלה הצורך ביישום פעולות היערכות ברמה הלאומית והאסטרטגית כדי לקדם היערכות אפקטיבית לשינויי האקלים, במסגרת החלטות הממשלה משנת 2009 ומשנת 2018.

למרות הצורך בהיערכות מקדימה בתחומים שעלולים להיות מושפעים משינויי האקלים, ובהם תחומי הבריאות, החקלאות והמזון, משק המים והאנרגיה, התשתיות, התכנון והרשויות המקומיות, המוכנות בחירום, ביטחון המדינה, המגוון הביולוגי - 82% מ-63 גופים ציבוריים שהשיבו לשאלון משרד המבקר לא בחנו את הנושא במסגרת תהליך ניהול סיכונים ארגוני, ו-77% לא ביצעו מיפוי סיכונים וההשפעות של שינויי האקלים על פעילותם.

למינהלת ההיערכות לשינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה, אשר הוקמה מכוח החלטת ממשלה בשנת 2018, יש תפקיד מרכזי בגיבוש, תיאום, הטמעה והוצאה אל הפועל של המדיניות הלאומית להיערכות לשינויי אקלים. אולם, לא ניתנו לה סמכויות לצורך ביצוע תפקידיה ובכך נפגעה יכולת התכנון, הביצוע והתפעול של היערכות המדינה לנושא. המינהלה חסרה את רוב הגופים שעליהם המליצה העבודה המדעית והמלצות לאסטרטגיה לאומית (שאימצה הממשלה) כפי שמקובל בעולם - ועדה מדעית מייעצת כלל-משרדית, מרכז ידע ומדע ומומחה להערכת סיכונים.

המינהלה פועלת בלא שהוקצו לה המשאבים הדרושים, ללא תקנים ייעודיים וללא מסגרת ארגונית שאישרה נציבות שירות המדינה. בהיעדרו של תקציב, טרם קודמו פעולות מחקריות לצורך היערכות אפקטיבית, פיתוח מתודולוגיה לניתוח סיכונים או בדיקות בהקשר הכלכלי, כגון בחינת הנזק למשק, עלויות המניעה והתועלות הישירות והעקיפות הנובעות מהפעולות הדרושות לצורך ההיערכות הלאומית. באפריל השנה המליצה המינהלה לממשלה לתקצב מיידית 50 פרויקטים, אך כאמור - אין לה סמכויות לבצע אותם.

אין תוכניות לסיכוני אקלים

החלטה הממשלה מ-2018 גם הורתה לכל הגופים הציבוריים לקדם תוכנית היערכות לסיכוני אקלים. בפועל, ל-84% מהגופים שאליהם נשלח שאלון משרד מבקר המדינה אין תוכנית היערכות לסיכוני אקלים, והם טרם תקצבו את הפעולות הנחוצות לשם כך; 89% מהגופים לא פעלו מול משרד האוצר לקדם תוכניות בנושא. רק 16% מן המשימות שנקבעו בהחלטת הממשלה כבר נמצאות בביצוע.

אף שמידע מטאורולוגי מעודכן בדבר אירועי עבר ומגמות עתיד מצוי בידי השירות המטאורולוגי, השימוש שנעשה בו על-ידי הגופים הציבוריים חלקי בלבד. כשלושה רבעים מהגופים שענו לשאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה דיווחו, כי הם אינם משתמשים במגמות מטאורולוגיות עתידיות. ב-69% מהגופים אין פונקציה מקצועית לנושא.

נכון ליולי 2021, רשות החירום הלאומית טרם כללה את נושא שינויי האקלים במפת האיומים הלאומית, ולפיכך נושא שינוי האקלים אינו כלול בתרחיש הייחוס הלאומי המצרפי. נושא ההיערכות לשינוי אקלים נמצא בבחינה ובלמידה ראשוניים במשרד הביטחון ובצה"ל, וטרם הוקמו צוותי עבודה שיגבשו תוכניות עבודה קונקרטיות שיתנו מענה לסיכונים הנוגעים למערכת הביטחון בשנים הקרובות במסגרת התוכנית הרב-שנתית של צה"ל שאושרה עד 2024 (תר"ש תנופה) ובטווח הבינוני-רחוק. כמו-כן, לא בוצעו פעולות של ממש להתמודדות עם הסיכונים הבריאותיים שיוצרים שינויי האקלים.