ברגר מסביר: מהי רפורמת השוק הסיטונאי בתחום התקשורת

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, הסביר בהרחבה (יום ג', 26.10.21) את רפורמת השוק הסיטונאי בתחום התקשורת, שלטענת המדינה - נסיונה של בזק לסכל אותה היה אחד מהגורמים העיקריים למתן השוחד של וואלה לבנימין פוטין. הוא דיבר בעדותו הראשית במשפט פוטין.

על-פי עדותו של ברגר, מדובר ברפורמה אסטרטגית מאוד במשרד התקשורת, שהחלה עוד ב-2009/10. ב-2012 קבע השר דאז, משה כחלון, מדיניות שקשורה לרפורמה זו, והשר הבא, גלעד ארדן (אשר מינה את ברגר למנכ"ל), החל לבצע שורה של שימועים.

שתי מטרות, ארבעה רבדים

ברגר הסביר: "זו רפורמה כוללת בשוק התקשורת הקווית. הרובד הראשון הוא מכירת אינטרנט בידי אחרים. אם בזק והוט הם בעלי התשתיות בדואופול, הם מחויבים למכור אותה לכל המתחרים במחיר מפוקח, כדי לייצר תחרות. הרובד השני הוא טלפוניה סיטונאית, לאפשר תחרות דומה על-ידי זה שחברות אחרות ישתמשו בטלפוניה של בזק, כאשר כל השירות יינתן בידי אותן חברות.

"הרובד השלישי הוא לאפשר להתחבר לתשתיות הפיזיות של בזק והוט בכל מיני נקודות; איש לא השתמש בזה עד היום. הרובד הרביעי הוא התשתיות הפסיביות: שימוש בסיבים של בזק והוט, שימוש ב-קנים של בזק - חפירות באדמה והטמנת קנים בהם אפשר להעביר כבלים וסיבים אופטיים.

"המטרה הראשונה של הרפורמה היא ליצור תחרותיות, והשנייה - לקדם את התשתיות במדינה. הרעיון היה לייצר סולם של השקעות: בהתחלה תקנו את זה במחיר סיטונאי, ואחר כך תוכלו להעביר סיבים אופטיים ולייצר תחרות. בזק טענה כל הזמן שיש לה זכות קניין ושהתשתית שלה.

"הנקודה המרכזית היא להסתכל על השוק בצורה כוללת ואיפה החסמים. פריסת קנים היא מאות אלפי שקלים לק"מ וזה מונע תחרות. באיזון בין זכויות הקניין לבין האינטרס הציבורי, ארדן החליט לתת להעביר סיבים בקנים של בזק. כל הרפורמה כללה דמי שימוש מפוקחים, שבין שקלים למאות שקלים לחודש".
"כמעט כל יום חמישי קיבלנו מכתב"

ההערכה הייתה שבזק תמשיך להרוויח

ברגר הוסיף: "ההערכות שלנו היו שיש השפעה של מיליארד שקל על בזק, אך עם זאת - עדיין היה לבזק רווח נורמטיבי. ההערכה הייתה שכל תחום יגרום לה נזק במאות מיליוני שקלים. חשבנו שלבזק יש רווחיות עודפת שבאה על חשבון הציבור. הפגיעה בבזק נשקלה והוחלט שהיא מידתית ביחס לתועלת לציבור.

"הוחלט שבזק תתן את השירות מהנחושת שלה עד מתג המעבר לחברה אחרת שתתן את השירות. זהו פתרון מקובל בעולם. רצינו שהלקוח ייהנה מיתרונות הקו של בזק וגם מהתחרות. בזק הייתה אמורה להשקיע כמה מיליונים או לכל היותר כמה עשרות מיליוני שקלים, לעומת השקעות שנתיות של 900 מיליון שקל. לא הייתה צריכה להיות בעיה ליישם את הפתרון הזה".

בנובמבר 2014 הכין הדרג המקצועי במשרד טיוטה לשימוע בנוגע לביטול ההפרדה מבנית בבזק והוט בין התשתיות לתכנים. ארדן סירב לחתום עליה, כי הוא התנגד לביטול ההפרדה כל עוד בזק אינה מיישמת את השוק הסיטונאי כדי שלא להעצים את כוחה - הסביר ברגר.