ניתן לחייב עורך דין להתמנות כנאמן במסגרת הליכי חדלות פרעון, גם אם לא יהיה מקור לתשלום שכרו. כך קובע (27.10.21) סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, עמית יריב.

עו"ד אביעד בללתי מונה בידי רשמת ההוצאה לפועל, נעמה טלמן-בולטין, כנאמן בהליכי חדלות הפרעון של לימור עופרי, בשל חובות של 82,000 שקל. בללתי - אשר הצטרף למאגר עורכי הדין ממנו נבחרים בעלי תפקידים בהליכי חדלות פרעון - ביקש להשתחרר מן התפקיד לאחר שמצא, כי לעופרי אין נכסים, בתיק לא צפויים תקבולים ולכן לא יהיה מהיכן לשלם לו. טלמן-בולטין דחתה את בקשתו ויריב דחה את ערעורו.

יריב מציין, כי בתנאי ההתקשרות של עורכי הדין במאגר נאמר במפורש: "בהגשת המועמדות מאשר המועמד כי ידוע לו כי במקרים בהם לא יצטברו כלל כספים במסגרת ניהול הליך פשיטת הרגל, לא יהיה מקור לתשלום הוצאותיו ושכר טירחתו של המנהל המיוחד ואין בעצם מינויו לתפקיד על-ידי הכונס הרשמי משום מחויבות מטעם הכונס הרשמי לתשלום שכרו ממקורות אחרים... המנהל המיוחד יתחייב לקבל לטיפולו, כמנהל מיוחד, כל הליך פשיטת רגל שבו יתמנה על-ידי הכונס הרשמי או בהתאם להחלטת בית המשפט ולטפל בו, כבעל תפקיד - מנהל מיוחד או נאמן, ממועד מינויו ועד לסיום הליך פשיטת הרגל ושחרורו מהתפקיד, ובנסיבות מסוימות אף לאחר מכן, אם יידרש".

תנאים אלו, אומר יריב, יוצרים את המסגרת החוקית לפיה עורך דין חייב לקבל את התפקיד המוטל עליו גם אם לא ישולם שכרו. יריב מוסיף: "המאגר הוא אחד - ומתוכו נבחרים בעלי תפקידים לכל סוגי ההליכים העוסקים בחדלות פירעון. אין מדובר בעובדה מקרית: הליכי חדלות פירעון נבדלים זה מזה בהיקפם ובמידת הכדאיות הכלכלית בניהולם. לצד 'תיקי אפס' ניתן למצוא תיקים שבהם נכסים רבים, קרי - שכר טירחה מכובד. ברי כי אילו יכלו בעלי התפקידים לבחור באילו הליכים להתמנות ובאילו לא - היו רובם מעדיפים להשתחרר מתפקידם בכל תיק שאינו מבטיח שכר טירחה משמעותי. זאת לא ניתן לאפשר". הדבר היחיד שיכול עורך דין לעשות, הוא לבקש להימחק לחלוטין מן המאגר.

יריב גם בדק את התיקים בהם התמנה בללתי ומצא, כי מתוך 468 הליכים בהם מונה לבעל תפקיד, ב-437 נקבעו תשלומים חודשיים של החייב ומכאן שיש מקור לתשלום שכרו, ב-15 תיקים הוא טיפל בתביעת חוב בודדת תמורת תעריף קבוע של 500 שקל, ורק בתיק אחד ויחיד הוא צפוי שלא לקבל שכר. "דומה כי מדובר בסיכון עסקי שאינו חורג מן המקובל ומן הסביר, ודאי לא מדובר במצב שבו עורך דין נדרש לעבוד ללא כל צפי לפיצוי בגין עבודתו בחלק ניכר מן ההתקשרות החוזית". בללתי חויב בתשלום הוצאות בסך 3,000 שקל ליועץ המשפטי לממשלה, אשר התנגד לקבלת ערעורו.