כוכבי: "צה"ל פועל אקטיבית בשש זירות"

המשכו של הדיון היה חסוי, ולהלן עיקרי דבריו של הרמטכ"ל:

• צה"ל מזהה שתי מגמות במצב האסטרטגי – אחת חיובית ואחת שלילית. המגמה החיובית היא מערכת הבריתות - שהינה מערכת יציבה, המכילה בתוכה שותפים רבים ונמצאת בתהליך שיפור מהותי.

• מנגד, המגמה השלילית, נחלקת לשתיים: המערכת הפלשתינית מחד-גיסא, והמערכת האירנית ובתוכה חיזבאללה, המייצרת איום גרעיני פוטנציאלי לצד איום קונבנציונלי, על כל המרחב הצפוני, מאידך-גיסא.

הרמטכ"ל הסביר כי צה"ל מתמודד עם שש זירות - כולן פעילות ובכולן פועל צה"ל באופן אקטיבי. ההתמודדות עם זירות אלה נחלקת לארבע משימות ועוד אחת: הגנה, מניעה, מוכנות, בניין כוח לעתיד, והאחרונה והחשובה ביותר היא האנשים, אשר בלעדיהם לא יוכל צה"ל לעמוד בארבע המשימות הקודמות.

רא"ל כוכבי הדגיש כי צה"ל מרכז מאמץ למול שלושה איומים: איום התלול-מסלול (תמ"ס), הכולל בתוכו, נוסף על האיום הרקטי, כטב"מים, טילי שיוט וטילי הקרקע-קרקע מאירן. איום נוסף הוא הגרעין הצבאי האירני, שהוא עדיין בגדר איום פוטנציאלי. והאיום האחרון אותו ציין הרמטכ"ל הוא איום הכוחות החודרים.

הוא עמד על ההתפתחויות החיוביות והשליליות באזור. במאזן החיובי אמר כי אין איום קיומי על מדינת ישראל, חופש הפעולה הישראלי חסר תקדים ושיתוף הפעולה הצבאי שלנו עם שותפינו אפקטיבי ביותר.

במאזן השלילי מנה הרמטכ"ל את שלושת האיומים אשר ציין קודם, וכן הוסיף את צבאות הטרור ואת העובדה כי מדינת ישראל מוקפת באזורים חסרי משילות.

הרמטכ"ל פירט את מעצבי התקופה הנוכחית, והסביר כי גבולות המערכה, הן הגאוגרפיים והן התפיסתיים, נמתחים. באשר לסוגיית הגרעין האירני הבהיר הרמטכ"ל כי רובד התכנון יצא לדרך עוד לפני אישור תקציב הביטחון, וכעת, עם אישור התקציב, חלקו יופנה עבור המודיעין, האימונים והרכש הנדרשים.

ביחס לירי תלול מסלול, ציין הרמטכ"ל כי מדובר בנושא מרכזי בצה"ל וכי ישנה התקדמות בתחום זה, הן בהיבטי תוכניות האש, הן בהיבטי המודיעין, והן בהיבטי ההגנה האווירית.

באשר ליהודה והשומרון, הדגיש כוכבי כי סיכול הטרור בגזרה זו נמשך, לצד שמירת חופש הפעולה הישראלי - זאת תוך ניסיון לשמר את התיאום הביטחוני עם מנגנוני הביטחון באזור.

לגבי רצועת עזה ציין כי צה"ל נמצא בתהליכי קידום מוכנות למערכה נוספות, בשל חוסר היציבות בגזרה זו. הרמטכ"ל הבהיר כי הרגיעה היחסית מנוצלת לאישורי תוכניות וקידום מוכנות אינטנסיבי.

ביחס למכשול בגבול הצפוני, אותו הגדיר הרמטכ"ל כפרויקט בעל חשיבות רבה, הבהיר הרמטכ"ל כי חלק משמעותי כבר תוקצב והועבר לתכנון ותחילת עבודות.

יו"ר הוועדה רם בן ברק אמר: "בשבוע שעבר הכנסת חוקקה את חוק התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2021 ו-2022. התקציב יביא ליציבות פוליטית וודאות כלכלית. תר״ש תנופה, שמוביל הרמטכ״ל, כמו כל תוכנית עבודה רב-שנתית, אם היא לא פוגשת בקצה שלה תקציב מאושר – אין לתוכנית משמעות. הדבר חמור שבעתיים כשמדובר במענה לאתגרי הביטחון של מדינת ישראל; והאתגרים הם רבים – בכלל הזירות – מקרוב ומרחוק ובכל הממדים – בים, באוויר, ביבשה ובסייבר.

"מעל לכל האתגרים ניצבת, כעננה שחורה שמביאה קללה על המזרח התיכון – אירן. יצואנית הטרור מס׳ 1 בעולם. אין פעולת טרור אחת על הגלובוס שטביעות האצבע שלה לא מגיעות עד לשלטון האייתולות באירן.

"אירן מנסה לבסס תשתית טרור בסוריה, מאיצה את ניסיונות העברת אמל״ח אסטרטגי לחיזבאללה, מנסה לפתח תשתיות טרור בעזה ובאיו״ש, פועלת לפגע ביעדים יהודיים וישראלים בחו״ל, פועלת במרחב הסייבר ומתקדמת לעבר פיתוח יכולת גרעינית שתהווה מטריה להגברת התוקפנות שלה באזור.


צה״ל ומערכת הביטחון פועלים 24/7 באופן גלוי וחשאי במערכה מתמשכת מול אירן וגרורותיה. תפקידנו כוועדת החוץ והביטחון, הוא לוודא כי תוכנית העבודה הרב השנתית של צה״ל נותנת מענה לאתגרים המרכזיים בהתאם להנחיות הדרג המדיני. התר״ש צריכה להיות בהלימה לאופן שבו שהקבינט רואה את תרחיש הייחוס ותמונת המצב האסטרטגית. וכך יהיה.

"עלינו למצוא מהלך משלים ומתן פתרון להעלאת שכר חיילי החובה. ועל כן, אני מתכוון לגבש יחד איתך, הרמטכ"ל ועם שר האוצר, תוכנית להעלאת שכר החיילים בהקדם", דברי בן ברק.