השר חילי טרופר בטקס פרסי אופיר [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
טרופר: אשתדל לגוון גם בקרנות ובלקטורים |
שר התרבות מגלה כי הוא יוזם מהלכים לכך שמאגר הלקטורים על-פי חוק הקולנוע שמחליטים האם לתמוך בסרט עם ביקורת קשה כלפי המדינה יהיה מגוון יותר ● ח"כ דיסטל אטבריאן: "עולם הלקטורה הוא חד-גוני, לא פלורליסטי, הוא מורכב מאנשי שמאל חילונים ברובם"
ח"כ גלית דיסטל אטבריאן [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
שר התרבות חילי טרופר אומר כי תנאי הסף ואמות המידה הקבועות למימון סרטים הם ענייניים ושוויוניים, וכך צריך להיות. עם זאת הוסיף, כי "על-מנת שההחלטות שמתקבלות יישארו מקצועיות אך ייתנו ביטוי למגוון רחב של קבוצות בחברה הישראלית, חשוב ליצור גיוון גם בקרנות ובלקטורים, ואני משתדל לפעול לשם כך".
טרופר השיב לשאילתה שהגישה ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד), בעקבות הפרסום של העיתונאי בן-דרור ימיני כי הסרט "הברך" מעודד דה-לגיטימציה נגד ישראל, מוקדש למחבלת המורשעת עהד תמימי ומומן מכספי משרד התרבות באמצעות קרן הקולנוע הישראלי.
היא שאלה כמה תקציב הוענק לסרט ונענתה שסך התמיכה הציבורית היה 100,000 שקל - יחסית נמוך לסרט כזה. אשר להליך בסרט מסוג זה, השיב שר התרבות כי "חלוקת כספי התמיכה הציבורית בסרטי קולנוע מתבצעת על-ידי קרנות הקולנוע. הקרנות פועלות על-פי מבחנים מקצועיים שנקבעים בהתאם להמלצת מועצת הקולנוע. יש גם חוק הקולנוע שחוקק פה, ומתחתיו כל המנגנון הזה בנוי. ההחלטות לתמוך בסרטים מתבצעות באמצעות צוות לקטורים מקצועיים מתוך מאגר הלקטורים, כפי שקובע כאמור חוק הקולנוע.
הוא הזכיר את חוק יסודות התקציב הנותן סמכות לשר האוצר אביגדור ליברמן לשלול תקציב, בין השאר ממוסדות או גופים שמסיתים כנגד ישראל.
טרופר: "את הסרט 'הברך' לא ראיתי, אבל אני לא יודע אם יש שם סיפור של הסתה. אני לא חושב שהוא עומד - גם אם הוא נורא ביקורתי כלפי ישראל. כאמירה יותר רחבה, אני רוצה להגיד שאני לא כל כך נבהל מביקורת ורואה ערך בחופש הביטוי, ומתכוון לשמור על חופש היצירה והביטוי כל עוד זה כמובן לא מגיע למחוזות ההסתה וההשמצה. כפי שאמרתי בעבר, מי שיש לו ביטחון עצמי ומדינה חזקה באמת - ואני מרגיש מאוד חזק בזהותי הציונית, היהודית, אני מרגיש פטריוט ישראל - בעיניי, יש לו גם יכולת להכיל עמדות מנוגדות וזהויות מגוונות. דווקא משום הביטחון בעוצמתה של ישראל אני משוכנע ביכולת ובחובה של המדינה לאפשר חופש יצירה. מדינת ישראל חזקה ויציבה מספיק כדי לא להתנודד מכל ביקורת. נעמוד בזה".
ח"כ דיסטל אטבריאן השיבה: "אני מגיעה מתחום הלקטורה. אני מכירה את ועדות הלקטורה די טוב בכל מיני תחומים. אני בעד חופש הביטוי, אני חושבת שלא פחות ממך, אולי אפילו יותר. אני חושבת שחופש הביטוי הוא חשוב והכרחי ואין דבר שאי-אפשר לומר. עם זאת, חשוב לי להדגיש, ואז להוסיף עוד שאלה: אנחנו לא מדברים על חופש ביטוי - אנחנו מדברים על מימון, וכשאני רואה את הסרטים שמקבלים מימון מכספי המיסים של הישראלים - יש שם סטריאוטיפים שמשרישים את התחושה שמדינת ישראל היא מדינה אפרטהייד. זה לא סרט שמציג את ישראל - עזוב בעין טובה - בעין אובייקטיבית.
"וזו בדיוק הבעיה שלי. אחרי שעשיתי הפרדה בין חופש ביטוי לבין מימון - ולא נעשית הפרדה כזו מספיק; אני באמת חושבת שאזרחי ישראל היו מעדיפים לממן בכספם, בכספי המיסים שלהם, דברים אחרים - אחרי שעשיתי את ההבחנה הזו, אני חייבת לומר שעולם הלקטורה הוא חד-גוני, לא פלורליסטי, הוא מורכב מאנשי שמאל חילונים ברובם. אני מכירה את הצוותים האלה היטב. באתי מעולם האומנות, באתי מעולם הלקטורה. אני באמת רוצה לדעת איזה צעדים אופרטיביים אתה מתכוון לעשות כדי שהייצוג בלקטורה יהיה יותר פלורליסטי".
השר טרופר השיב כי צריך מאוד מאוד להיזהר גם בהתניות למימון, אך "לגבי הסוגיה של גיוון הלקטורים, אנחנו עכשיו בונים כמה מהלכים, הם לא מספיק בשלים כדי שאני אציג אותם פה. אנחנו מבינים את הצורך שיהיה גיוון בעיקר כדי להשמיע את הקולות המגוונים. יישמעו גם קולות כאלה וגם אחרים. זו ברכה. אין לי עדיין לוחות זמנים אבל אנחנו על הדבר הזה. בכלל, יש הרבה דברים שצריך לעשות. גם היום יש הרבה מאוד לקטורים, אני מניח, עם עמדות מאוד מגוונות. האם זה מספיק מגוון? כנראה שיש לנו עוד דרך לעשות בעניין הזה".
טרופר השיב לשאילתה שהגישה ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד), בעקבות הפרסום של העיתונאי בן-דרור ימיני כי הסרט "הברך" מעודד דה-לגיטימציה נגד ישראל, מוקדש למחבלת המורשעת עהד תמימי ומומן מכספי משרד התרבות באמצעות קרן הקולנוע הישראלי.
היא שאלה כמה תקציב הוענק לסרט ונענתה שסך התמיכה הציבורית היה 100,000 שקל - יחסית נמוך לסרט כזה. אשר להליך בסרט מסוג זה, השיב שר התרבות כי "חלוקת כספי התמיכה הציבורית בסרטי קולנוע מתבצעת על-ידי קרנות הקולנוע. הקרנות פועלות על-פי מבחנים מקצועיים שנקבעים בהתאם להמלצת מועצת הקולנוע. יש גם חוק הקולנוע שחוקק פה, ומתחתיו כל המנגנון הזה בנוי. ההחלטות לתמוך בסרטים מתבצעות באמצעות צוות לקטורים מקצועיים מתוך מאגר הלקטורים, כפי שקובע כאמור חוק הקולנוע.
הוא הזכיר את חוק יסודות התקציב הנותן סמכות לשר האוצר אביגדור ליברמן לשלול תקציב, בין השאר ממוסדות או גופים שמסיתים כנגד ישראל.
טרופר: "את הסרט 'הברך' לא ראיתי, אבל אני לא יודע אם יש שם סיפור של הסתה. אני לא חושב שהוא עומד - גם אם הוא נורא ביקורתי כלפי ישראל. כאמירה יותר רחבה, אני רוצה להגיד שאני לא כל כך נבהל מביקורת ורואה ערך בחופש הביטוי, ומתכוון לשמור על חופש היצירה והביטוי כל עוד זה כמובן לא מגיע למחוזות ההסתה וההשמצה. כפי שאמרתי בעבר, מי שיש לו ביטחון עצמי ומדינה חזקה באמת - ואני מרגיש מאוד חזק בזהותי הציונית, היהודית, אני מרגיש פטריוט ישראל - בעיניי, יש לו גם יכולת להכיל עמדות מנוגדות וזהויות מגוונות. דווקא משום הביטחון בעוצמתה של ישראל אני משוכנע ביכולת ובחובה של המדינה לאפשר חופש יצירה. מדינת ישראל חזקה ויציבה מספיק כדי לא להתנודד מכל ביקורת. נעמוד בזה".
ח"כ דיסטל אטבריאן השיבה: "אני מגיעה מתחום הלקטורה. אני מכירה את ועדות הלקטורה די טוב בכל מיני תחומים. אני בעד חופש הביטוי, אני חושבת שלא פחות ממך, אולי אפילו יותר. אני חושבת שחופש הביטוי הוא חשוב והכרחי ואין דבר שאי-אפשר לומר. עם זאת, חשוב לי להדגיש, ואז להוסיף עוד שאלה: אנחנו לא מדברים על חופש ביטוי - אנחנו מדברים על מימון, וכשאני רואה את הסרטים שמקבלים מימון מכספי המיסים של הישראלים - יש שם סטריאוטיפים שמשרישים את התחושה שמדינת ישראל היא מדינה אפרטהייד. זה לא סרט שמציג את ישראל - עזוב בעין טובה - בעין אובייקטיבית.
"וזו בדיוק הבעיה שלי. אחרי שעשיתי הפרדה בין חופש ביטוי לבין מימון - ולא נעשית הפרדה כזו מספיק; אני באמת חושבת שאזרחי ישראל היו מעדיפים לממן בכספם, בכספי המיסים שלהם, דברים אחרים - אחרי שעשיתי את ההבחנה הזו, אני חייבת לומר שעולם הלקטורה הוא חד-גוני, לא פלורליסטי, הוא מורכב מאנשי שמאל חילונים ברובם. אני מכירה את הצוותים האלה היטב. באתי מעולם האומנות, באתי מעולם הלקטורה. אני באמת רוצה לדעת איזה צעדים אופרטיביים אתה מתכוון לעשות כדי שהייצוג בלקטורה יהיה יותר פלורליסטי".
השר טרופר השיב כי צריך מאוד מאוד להיזהר גם בהתניות למימון, אך "לגבי הסוגיה של גיוון הלקטורים, אנחנו עכשיו בונים כמה מהלכים, הם לא מספיק בשלים כדי שאני אציג אותם פה. אנחנו מבינים את הצורך שיהיה גיוון בעיקר כדי להשמיע את הקולות המגוונים. יישמעו גם קולות כאלה וגם אחרים. זו ברכה. אין לי עדיין לוחות זמנים אבל אנחנו על הדבר הזה. בכלל, יש הרבה דברים שצריך לעשות. גם היום יש הרבה מאוד לקטורים, אני מניח, עם עמדות מאוד מגוונות. האם זה מספיק מגוון? כנראה שיש לנו עוד דרך לעשות בעניין הזה".
|
|
רשימת המונחים החדשים בתחום הטלוויזיה והקולנוע של האקדמיה ללשון | |
|
|
||
|
|
לקט נתונים על בתי קולנוע וסרטים, 2019 / הודעה לעיתונות | |
|
לרגל פסטיבל הקולנוע הבין-לאומי החל השבוע מפרסמת הלמ"ס נתונים על סרטים ובתי קולנוע בישראל.
בשנת 2019 היו בישראל 54 בתי קולנוע, 411 מסכים, 64,188 מושבים ונמכרו 17.7 מיליון כרטיסים. לשם השוואה, בשנת 2018 היו בישראל 53 בתי קולנוע, 391 מסכים, 59,933 מושבים ונמכרו 17.1 מיליון כרטיסים (לא כולל כרטיסים שנמכרו בפסטיבלי קולנוע) (4 עמ')
|
רויטל כהן
●
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| טרופר: אשתדל לגוון גם בקרנות ובלקטורים |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

