סינון יתר של הכליה, הגורם לנזק רב עד כדי אי-ספיקה כלייתית, הינו הפיך לאחר ירידה במשקל. כך הוכח לראשונה (יום א', 25.4.04) במרכז הרפואי 'רבין'.
מהמרכז הרפואי רבין נמסר, כי בעשורים האחרונים התגלתה מחלה כלייתית משנית להשמנת יתר, אשר לא היתה מוכרת קודם לכן. המחלה מתבטאת בהפרשת יתר של חלבון בשתן ובעליית לחץ הדם כאשר בשלבים מתקדמים יותר, המחלה עלולה להוביל לאי-ספיקה כלייתית.
תפקידה העיקרי של הכליה הוא סינון דם, שנעשה על-ידי כמיליון פקעיות (יחידות הסינון בכליה). כליה בריאה מסננת כ-100 סמ"ק דם בדקה ומייצרת שתן שמוציא מהגוף מומסים שונים. באנשים שמנים, הסינון מוגבר באופן ניכר, עד לפי שניים מהרגיל ופוגע בפקעיות של הכליה.
מהמחקר שנערך על-ידי פרופ' אברי שניאק, מנהל היחידה לדיאליזה פריטונאלית במערך לנפרולוגיה ויתר לחץ דם; פרופ' עוזי גפטר, מנהל המערך; ויהודית הירש, חוקרת במעבדה הנפרולוגית, התגלה כי הגורם לסינון יתר של הכליה באנשים שמנים הוא הלחץ המוגבר בתוך הפקעיות.
המחקר השווה את תהליך הסינון הכלייתי בין קבוצת אנשים שסובלת מהשמנת יתר (מעל 110 ק"ג), לקבוצת אנשים בריאים. ממצאי המחקר הראו, כי הגורם לסינון היתר נעוץ בהגברת הלחץ בתוך הפקעיות.
נמצא, כי בתהליך הסינון אצל האנשים השמנים כמות הדם הזורמת לכליה בכל דקה גדולה מאוד, כך שהסינון יכול להגיע לערכים של עד פי שניים מהמצב התקין. ככל שהשמנת היתר קשה יותר, כך בעיית סינון היתר חמורה יותר. מצב זה עלול להוביל להפרשה מוגברת של חלבון בשתן, כאשר באנשים שמנים היא משקפת פגיעה כללית במערכת כלי הדם בגוף.
כמו כן, בדק המחקר האם סינון היתר של הכליה הפיך. החולים השמנים עברו ניתוח לקיצור קיבה במחלקה הכירורגית בבית חולים השרון בפתח תקוה ולאחר מכן נבדקו שוב תפקודי הכליה.
על-פי תוצאות המחקר ניתן לראות, כי לאחר ירידה במשקל, הסינון הכלייתי השתפר עד למצב של כמעט תקין וכתוצאה מכך הפרשת החלבון בשתן פחתה. כלומר, ירידה במשקל מפחיתה את העומס על הכליה ומסייעת לשמירה על תפקוד הכליה.
פרופ' אברי שניאק אמר, כי "אחת הסיבות לתופעה נעוצה בעובדה שתאי השומן מייצרים הורמונים הפועלים על הכליות ועל מערכת כלי הדם. להורמונים יש השפעה על כיווץ כלי הדם, שמובילים את הדם לפקעיות. כאשר כמות תאי השומן פוחתת, גם ייצור ההורמונים פוחת, הסינון מתקרב לערך תקין והנזק לכליות קטן".