חפץ רומז לחוסר נאמנות מצד פוטין כסיבה להיותו עד מדינה

ניר חפץ אומר כי החליט להפוך לעד מדינה מתוך חשיבה רציונלית, וכי ללחצים שהופעלו עליו ולתנאי מעצרו הקשים הייתה לכל היותר השלכה עקיפה על החלטתו. הוא רמז, כי אחד השיקולים היה תחושה של חוסר נאמנות כלפיו מצידו של בנימין פוטין.

חפץ אמר (יום ב', 29.11.21) בבית המשפט המחוזי בירושלים: "הייתי עצור 15 ימים, הופעלו עלי לחצים והתנאים היו קשים מאוד, החלטתי שאני מנתק את כל שיקול הדעת שלי ועושה את מה שאומר לי עורך הדין [ירון קוסטליץ]. הרגשתי חלש מאוד קוגניטיבית וגופנית, וזה מה שעשיתי לפחות בשבוע הראשון.

"בימים האחרונים, כאשר הרגשתי שאני כשיר לחשוב בעצמי, התחלתי לחשוב בעצמי על האפשרות הזאת. אחרי כמה ימים, קוסטליץ אמר לי שהוא שכח לומר לי בתחילה שהוא לא מייצג עדי מדינה. מבחינתי זו בכלל לא הייתה אופציה. אבל אחרי שחלפו 12-11 ימי מעצר והלחץ ירד, אמרתי לעצמי: איך יכול להיות שהגעתי למצב הכי קשה שהייתי בימי חיי, ודאי משפטית, ויש אופציה אחת על השולחן שלא מדברים עליה.

"תיווך לשוחד נראה לי מופרך לגמרי"

"ברשותו של קוסטליץ ביקשתי להיוועץ באדם נוסף, צבי האוזר, כי סמכתי עליו מאוד. הוא המליץ שאקרא לעו"ד אלי זהר שהייתי מיודד איתו מאוד. שטחתי בפניו איך שאני רואה את המצב שלי, לגבי רעייתי וכו'. חשבתי אז שהבעיה היחידה שלי היא פגישת השיבוש ולא ראיתי את עצמי כמי שתיווך לשוחד, זה נראה לי מופרך לחלוטין. שיתפתי אותו בכל המצב הזה.

"הטריד אותי משפט אחד שאמר לי קוסטליץ, שעבירת השיבוש יכולה להקרין על הנושא המרכזי שנחקר ב-4000. זה הטריד אותי מאוד, וזהר אמר לי שהוא ממליץ לי לא לעשות מו"מ. הוא למעשה אמר: גם עוד חודש הם ירצו אותך עד מדינה, למה עכשיו. הוא ביקש להביא את אילן סופר ממשרדו, שגם אותו הכרתי מצוין. סופר הגיע למחרת, הוא היה בעמדה אחרת, הוא חשב שיש מומנטום וכדאי לי להיכנס למו"מ על עד מדינה.

בימים הבאים סופר וקוסטליץ שוחחו עם בני משפחתי". בנקודה זו התיישב חפץ, גרונו נחנק והוא פרץ בבכי; הדיון הופסק לכמה דקות. לאחר ההפסקה המשיך חפץ: "כל אחד מהם אמר את עמדתו לבני משפחתי הקרובים והביאו לי את דבריהם. המשפחה פחות או יותר השאירה את זה לשיקול דעתי. זה היה תהליך קשה. הבן שלי עד היום מתנגד לכל המהלך. הקטע של המשפחה קשה באופן טבעי, כי היא עוברת תופת בגלל דברים שאני עשיתי.

"בשבת באבו כביר ישבתי עם עצמי והחלטתי להיכנס למו"מ. היו שבעה-שמונה-עשרה שיקולים. בין הדברים המרכזיים שהיו: אחד, ששלמה פילבר חתם על הסכם עד מדינה. זה הטריד אותי מאוד, משום שאם בשלב הזה שאול אלוביץ יחתום על הסכם עד מדינה כדי להציל את אשתו - אני מאבד את השליטה על גורלי. זה ש-מומו [פילבר] נשבר, הייתה לזה משמעות אדירה מבחינתי.

"דבר שני, הטריד אותי מאוד שהמשטרה הראתה לי קטע מתוך חקירתו של אלוביץ, שהוא מאשר את העובדות העיקריות של אותה פגישה שהייתה הפעם היחיד שחשבתי שחציתי קווים אדומים, ושקוסטליץ אמר לי שזה משליך.

"דבר שלישי, הייתה לי תחושה שהתגברה עם הימים, שאני נמצא זמן כל כך ארוך במעצר, בגלל שראש הממשלה - שאני נמצא שם גם בשבילו - לא מוכן לבוא להיחקר. מאחר שהייתי חשוד גם בשיבוש, היה אפשר להאריך לי את המעצר לנצח עד שהוא ייחקר. ברשתות החברתיות משתמשים במילה בוגד לעדי מדינה, אבל יש לזה גם צד שני - כמה רחוק אתה לוקח את הנאמנות שלך".

"לחצים פיזיים ואחרים שהתגברו לממדים מפלצתיים"

על תנאי מעצרו אמר חפץ: "הלילה הראשון במתקן שקמה היה סכנת נפשות. זה בלתי נתפס מה שקורה שם, שזה מה שקורה במדינת ישראל בשנת 2018. ייכתב על זה ספר". התובע, עו"ד אמיר טבנקין: "עד כמה פעולות חקירה שבוצעו וחשש מחשיפת פרטים אישיים הביאו אותך לחתום על ההסכם?". חפץ: "היו לחצים פיזיים ואחרים שהלכו והתגברו לממדים מפלצתיים. החלטתי שאני לא כשיר לקבל החלטה במצב הזה ועשיתי כמו רובוט רק את מה שאמר לי עורך הדין. בשבוע השני השיקולים שלי היו רציונליים.

"אין לי ספק שההצטברות של הלחצים הללו והתנאים שבהם החזיקו אותך, השפיעו עלי. בעקיפין לכל דבר יכולה להיות השפעה. אבל אם אתה שואל על תרגיל חקירה מסוים שעשו לי, הוא לא היווה שיקול. ברגע שבוצע התרגיל הזה כפי שהוא בוצע, ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שהוא יהיה בתקשורת, בלי קשר אם אחתום על הסכם עד מדינה".