אופיר פינס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב: "מי שמנהל אסטרטגיה צריך להסתכל קדימה, וקצת אחורה. השלטון המקומי בטח יתנגד אם לא יתנו לו תקציבים לבצע. אם יבינו שבכל העולם משתמשים בשלטון המקומי כדי להתקדם. ישראל לא תוכל לעמוד ביעדים אם היא לא תפריט את ההיערכות הזו לשלטון המקומי. צריך מהפכה".
יותם שדה, מנהל אגף אסטרטגיה במשרד הפנים: "אני לחלוטין מסכים. האשכולות זה פתרון גם לנושא הזה. לא כל רשות מקומית יכולה וצריכה, אבל במסגרת האשכולות בהחלט כן".
עירית היינטר שעיו, משרד האנרגיה: "אנו לגמרי מסכימים עם אופיר פינס שזה לא יצליח בלי שיתוף השלטון המקומי. כחלק מהבנה זו כתבנו את המדריך להערכות, על בסיס מה שנעשה בעולם. יש שם גם אדפטציה (הערכת ההשפעות הצפויות של שינויי האקלים ונקיטת אמצעים להפחתת הסיכונים הנגרמים כתוצאה מכך), כמו קירוי והצילה, התייחסות לאוכלוסייה פגיעה. הקצבנו 100 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ברשויות ערביות".
ראובן לדיאנסקי, סגן ראש עיריית תל אביב: "אנו מכניסים לכל תוכניות הבינוי את הסדרת הניקוז. הדרישה היא שבכל מגרש יותירו 15% שטח פתוח לחלחול. יש לנו גם ניסוי גגות כחולים וירוקים, פעילות ניקיון קולטנים. בתל אביב שי הפרדה כמעט מוחלטת של ביוב ותיעול. בגלל ההוצאות הגדולות על ההפרדה, רשויות אחרות לא מצליחות להסדיר את זה. המדינה חייבת להשקיע".
קרנית גולדווסר ממרכז השלטון המקומי: "תל אביב כל כך הקדימה, שאנו מראים את מה שהם עושים למשרדי ממשלה, והם לומדים מתל אביב. תל אביב לא צריכה לממן את זה לבד. הרצון לעשות עודו קיים אצל כולם, אבל לא לכולם יש יכולת. זה הרבה מאוד כסף. גם במינהלת רק מדברים. צריך לשים תקציבים. הרבה עבודה נעשית ברשויות, אבל הכל נקודתי, ואנו לא יכולים להרחיב את זה למשהו כוללני יותר אם זה לא מתוקצב".
ד"ר מיה נגב, איגוד רופאי בריאות הציבור: "משבר האקלים הוא איום בריאותי גדול לפי קונצנזוס של מדענים. הוא פוגע בחקלאות, גורם לשריפות, למחלות, לפציעות והרוגים. יש עלייה של 54% בכמות המוות של קשישים בימים של חום קיצוני. עלייה במעלה אחת מגדילה את הסיכון ללקות בשבץ ב-10%. אוכלוסייה שאין ידה משגת למזג או לחמם חשופה לזה. תכנון ערים נכון לא יותיר אוכלוסיות מוחלשות מאחור".
הפרופסור נגה קרונפלד שור, המשרד להגנת הסביבה: "התחלנו במיזם מיפוי מרחבי של הסיכונים הסביבתיים. אפשר יהיה לראות רמת סיכון בגלי חום - כמה ילדים וקשישים יהיו בסיכון, מאיזה מעמד סוציו אקונומי. אפשר יהיה לשלוח את הרווחה לאזורי סיכון, לסבסד מזגנים לפי רמת סיכון וצורך. יש מודל כזה שעובד מצויין בבוסטון. אפשר לסמן דחיפות ולסייע לרשויות מקומיות לפי זה. מקווים שעד אמצע השנה יהיה לנו פיילוט זמין לבדיקה.
"נושא שצריך לשפר הוא ניטור מחלות אצל חיות בר. התקציב דל מדי. יש עכשיו שפעת עופות בעגורים בחולה. כל אוכלוסית העגורים מצטופפת באתר אחד, בגלל מחסור במקורות מים נגישים, וזה מגביר את הסיכון להתפרצות מחלות. אנו חייבים לשפר את יכולת הניטור של יתוש הטיגריס וזבוב החול".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
