חפץ: פוטין אמר שיש לו חומרים על מוזס בענייני נשים

על-פי ההקלטות של חפץ, מילצ'ן ציטט באוזניו איומים חריפים של אדלסון כלפי מוזס: "אני מוריד את הכפפות. יש לי עליו דברים אישיים, שהוא יקבל. יש לי חומר עליו שהוא לא יודע שיש לי עליו, I'm going to take the mask off his face". חפץ הגיב אז באומרו, כי "יכול להיות שהם הפעילו עליו [על מוזס] חוקרים פרטיים, כי ביבי אמר לי אתמול, רמז לי או יותר נכון אמר לי, שיש להם חומר על קטעים עם נשים".

בעדותו הסביר חפץ: "הסיטואציה הייתה מורכבת, אבל אני שמעתי את המסרים המאיימים הללו מפיו של נתניהו כלפי מוזס הרבה פעמים, גם על זה שיש חומרים עליו, גם חומרים אישיים נקרא לזה, הוא אף פעם לא פירט מה, ושהם ייחשפו בישראל היום. הייתי עד לשיחות טלפון עם עמוס רגב, שהיה באותן השנים עורך העיתון, שבהן נתניהו דרש מישראל היום להיכנס בכל הכוח במוזס, הייתי עד לשיחות כאלה.

"בנקודות רתיחה כאלה, בני הזוג נתניהו היו מתקשרים לשלדון ומירי. עם שלדון רק ביבי היה מדבר והיו מוציאים אותי מהחדר, אבל הייתי כבר מספיק לשמוע את הקונטקסט של השיחה. זה תמיד היה זעקות שבר, שתעשו משהו נגד מוזס. והם היו מתלוננים שהעיתון רך מדי מול מוזס".

חפץ הדגיש, כי "המשמעות של הפתיחה של ישראל היום עבור העיתונים ידיעות ומעריב, זה כמו שמישהו היה מחליט להביא חינם כמויות אדירות של מלט מטורקיה ומצרים בשביל לחסל את נשר. אין לעיתון הזה שום היגיון כלכלי, הוא הוקם כנראה מסיבה אידיאולוגית. שוק הפרסום והפרינט כל כך קטן, שאין מקום לעוד שחקן ובטח לא לשחקן שמחלק חינם.

"העלויות האדירות זה דפוס ונייר. בית הדפוס זה מבנה ענק של ארבע קומות, מעסיקים בו המון עובדים סביב השעון. ההפצה זה כנראה אלפי אנשים, של ישראל היום ברחובות. לא יכול להיות לזה שום היגיון כלכלי. העיתון הזה מפסיד במקרה הטוב הרבה עשרות מיליונים בשנה, ומחלקים אותו חינם בשביל חד-משמעית להרוס את מה שמוזס רואה לא כמפעל חייו; זו כל ההוויה שלו כמעט.

"לכן אני הבנתי אותו לגמרי. הבנתי שזה הוא מוביל אותם [את החקיקה] בשביל לנסות להגן על מה שהוא יותר ממפעל חייו. אם היה בא אדם עם תפיסה כלכלית, היה מקים אתר אינטרנט, שזה העתיד, כל אחד מבין את זה. להקים פרינט? ההיגיון היחיד זה בשביל להרוס את ידיעות אחרונות, אחרת היה משיג את אותה השפעה עם ערוץ טלוויזיה מסחרי, זה היה גם יוצא לו יותר זול. תבדקי כמה עובדים פוטרו מידיעות מאז שקם ישראל היום, לדעתי זה יותר ממספר העובדים בישראל היום. את מעריב זה חיסל, אני הייתי שם".

ניב-סבאג: "המוטיבציה של הקמת ישראל היום זה לחסל את ידיעות?". חפץ:
"כך אני תפסתי את זה. יש לי עוד אישוש אחד. נתן אשל, שהיה אז ראש הסגל, בשנת 2009 תיאר לי באופן פרטני, שהסיבה שהוקם ישראל היום הייתה בשביל לחסל את ידיעות אחרונות, הוא אפילו סיפר לי שלפני קום ישראל היום, הוא הלך למוזס מטעמו של שלדון, והזהיר אותו שאם הוא לא יפסיק להיות עיתון עוין כלפי נתניהו - יקום הדבר הזה בבעלות שלדון ויחסל את ידיעות. מספר לי את זה בלשכת ראש הסגל של ראש הממשלה, בגאווה". חפץ הוסיף: "האיומים האישיים זה שטויות. האיום האמיתי זה לרסק את קבוצת ידיעות אחרונות, למוטט אותו. זה לא רק כלכלית, זה למוטט אותו בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, כי העיתון הזה הוא יותר מבשר מבשרו".

בהתייחסו לפגישתו עם מוזס בדצמבר 2009 בשליחותו של נתניהו בנוגע לחוקי ישראל היום, אמר חפץ: "עניין אותו [את נתניהו] רק שיסקרו אותו ואת משפחתו טוב. כל היתר היו כלים בידיו כדי להשיג את המטרה הזו". לדבריו, הצעה לפיה לא ניתן יהיה לחלק חינם את מהדורות סוף השבוע של העיתונים, הייתה פותרת את הבעיה בין העיתונים וללא הגבלים עסקיים. אולם, הדגיש, "מה שבאמת עניין את נתניהו זה הסיקור שלו, וזה לתפיסתו תלוי במוזס ואת זה חקיקה לא יכולה להסדיר".

חפץ סיפר בעדותו הראשית על הצעה להפסקת אש של שבועיים בין ידיעות לנתניהו, והסביר שמבחינתו זו הייתה דרך לחמוק מטיפול בנושא. היום הוסיף: "זו סחורה שמוזס לא יכול לספק. אין לו יכולת להוריד הוראה בתוך קבוצת ידיעות אחרונות, גם לעורך ynet גם לעורך ידיעות אחרונות וגם לעורך המקומונים, אל תפרסמו. זה לדבר סינית, הוא לא יכול לספק סחורה כזו גם אם הוא רוצה. מעולם לא יורדות כאלה הוראות, והוא לא יכול לתת הוראות כאלה".

ניב-סבאג: "מה יקרה אם יתן הוראות כאלה?". חפץ: "יחשבו שהוא השתגע. זה גם מיד ידלוף החוצה לעיתונים אחרים". לא היה שמץ של סיכוי שהכותבים הבכירים יישמעו להוראה שלא לכתוב שבועיים על נתניהו, הדגיש. המשמעות של הוראה כזאת מבחינתו של מוזס הייתה "שהוא מחליט לחסל לעצמו את העסק, זה לירות בעצמו".