אושר לקריאה שנייה ושלישית: תיקונים לחוק הניקוז והגנה משטפונות

ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 29.12.21) את פרק הניקוז, שפוצל מחוק ההסדרים ועוסק במספר תיקוני חקיקה שנועדו להסדיר את נושא ההגנה מפני הצפות ושיטפונות. ח"כ איתן גינזבורג, שמילא את מקומו של היו"ר, אמר תחילת הדיונים כי החוק הקיים כיום הוא מיושן ולא נותן מענה הולם למציאות, ובירך את הממשלה על כך שהביאה תיקון שמגובה בתקצוב משמעותי.

בעבר דנה הוועדה בהצעה ממשלתית לתיקון מקיף לחוק הניקוז, אולם ההצעה לא קודמה ובעקבות זאת אישרה היום הוועדה את הצעת הממשלה שכללה תיקונים מצומצמים יותר. התיקונים שאושרו היום נועדו לפתור קשיים ביישום החוק, להדק את אמצעי הפיקוח והבקרה על רשויות הניקוז ולחזק את יכולת הביצוע של מפעלי הניקוז.

במהלך הדיונים הקודמים עלתה מחלוקת באשר להרכב מועצת הניקוז, ובדיונים בוועדה הוחלט להעלות את מספר חבריה מ-13 ל-15. כאשר מעבר לנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, למועצה נוספו גם נציג של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, ונציג נוסף של השלטון המקומי כך שלשלטון המקומי יהיו בסך-הכל שני נציגים במועצה. בראש המועצה יעמוד ממונה שימנה שר החקלאות מבין עובדי משרדו, שיהיה בעל ידע וכישורים מתאימים בתחום הניקוז וההגנה מפני שטפונות.

ח"כ אלון טל התייחס להצעה בישיבות הקודמות, ואמר כי מבחינה סביבתית הטיפול בנחלי ישראל, שהם חלק ממערך הניקוז, הוא אחד המחדלים הגדולים, וביקש לדעת האם החוק נותן לרשויות הניקוז את האפשרות להיות שחקנים מרכזיים. לדבריו, צריך לתת ליושבי ראש רשויות הניקוז סמכויות להוציא, למשל, צווי ניקוי. כדי שאותם ראשי רשויות יוכלו להתמודד עם האחריות העבדה צריך, לדבריו, לתת להם כלים אופרטיביים למנוע מפגעים.

בדיונים קודמים עלתה גם מחלוקת באשר לסעיף שביקש לחייב את רשויות הניקוז למנוע ולטפל במפגעים בריאותיים. מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח, איתן פרידמן, אמר כי לרשויות אין כל סמכות פיקוח והתיקון הזה לא מסתכל על התמונה הרחבה. היועצת המשפטית של משרד החקלאות, עו"ד אפרת אביאני, אמרה כי הסעיף מגדיר את תפקיד רשות הניקוז ככזה שכולל גם טיפול במפגעי בריאות ומייצר לה סמכות בעניין.

יו"ר רשות ניקוז שרון וראשת מועצת עמק חפר, ד"ר גלית שאול, אמרה כי רשויות ניקוז הוקמו למטרה מסוימת ותקציבם מגיע מתושבים שגרים בשטחי הרשויות. לדבריה, אם לרשות הניקוז יש עודף משימות שלא קשורות באופן ישיר למה שהיא אחראית עליו אז תושביה נפגעים. "אפשר להגיד שאנחנו אחראים גם על המרחב האווירי מעל הנחלים ועל היתושים, אפשר להגיד הכל, אבל הרעיון הוא להתאים את הסמכויות ליכולת ולא הולכים לכיוון נכון בהרחבת הסמכויות. לרשויות יש משימות גדולות. בחריש, למשל, לפני הפיתוח הספיגה הייתה 96% וכיום 4% בלבד ומי ששומר על זה שחדרה לא תוצף זו רק רשות הניקוז בתקציבים זעומים. אז אפשר להתמקד במשימה הזו ואפשר להוסיף משימות נוספות ללא תקצוב, אם תשימו את זה על רשות הניקוז, שהיא משענת קנה רצוץ, גם היא תיפול", אמרה שאול.

מנגד, סמנכ"ל עמותת צלול, יובל ארבל, אמר כי צריך לראות את החוק הזה יחד עם חוק רשויות נחל ומעיינות כדי להסתכל על התמונה הכוללת. לדבריו, גם שם יש דברים חסרים ובנוסף לטיפול במפגעי בריאות צריך שתהייה התייחסות לכך שרשות הניקוז תמנע מפגעים מטעמה, כל שלא תפגע במערכת האקולוגית של הנחל.

סמנכ"ל משרד החקלאות, ערן אטינגר, ציין כי תפקיד הליבה של רשויות הניקוז הוא להגן מפני הצפות ושיטפונות. ח"כ גינזבורג ביקש למצוא לכך פתרון ולבסוף הוחלט בוועדה להוסיף את הסעיף בדבר מניעת מפגעי בריאות, ולהוסיף כי הרשות תפעל לטיפול במפגעי בריאות העלולים להיווצר בתחומה או לסילוקם, מבלי לגרוע מהוראות כל דין ובשים לב לצורך למנוע, ככל הניתן, יצירת מפגעים סביבתיים בתחומה או החמרתם.

סעיף נוסף שאושר נוגע להתמודדות עם צב שבו רשות ניקוז לא ממלאת את הוראת שר החקלאות, ובמקרה כזה נקבע כי ימונה לה מנהל מיוחד בדומה למינוי ועדה קרואה. סמנכ"ל משרד החקלאות אטינגר הסביר, כי אם רשות הניקוז לא תתקן פגמים בהתאם לנדרש והממונה על מועצת הניקוז סבר כי הדבר פוגע ביכולת הרשות לבצע חובותיה, אפשר יהיה למנות מנהל מיוחד ולהטיל ביצוע של הפעולות על רשות אחרת ואף להעביר אליה תקציב.

בדיון היום התייחסה ראש מינהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי, מירה סלומון, לנושא המנהל המיוחד ואמרה כי הוא מקבל סמכויות דרקוניות והפעלתן צריכה להיות בסמכות שר החקלאות, לפי המלצת הממונה. סמנכ"ל משרד החקלאות אטינגר אמר כי מדובר באירוע מקצועי, וכי חלק מהדרדרות של הרשויות היו סביב מעורבות עניינים פוליטיים והחשש הוא שתהליכים יבלמו מאותם שיקולים שגרמו לרשות לא לתפקד.

ח"כ לימור מגן תלם ביקשה לדעת איך זה מתרחש בגופים אחרים, ואמרה כי היא סבורה שבמקרים הללו הגורם שצריך להיות אחראי הוא הגורם המקצועי ולא השר. ח"כ סמי אבו שחאדה הציע לשלב בהחלטות גורם תכנוני אזורי. ח"כ גינזבורג אמר כי צריך למצוא איזון מסוים וכי לא יכול להיות שגורם אחד יזיז הצידה את כל שרשרת הניהול והפיקוח. הוא הציע להשאיר בתפקידה את מליאת הרשות אך לצמצם סמכויותיה ואמר כי הגורם המקצועי "לא יהיה מלך בלעדי".

מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח, איתי פרידמן, תמך בהצעה ואמר כי מצבן של הרשויות נמצא במגמת שיפור. לדבריו, רשויות הניקוז מתמודדות עם אתגרים גדולים מאוד ומעודדות את הרגולטור לפקח עליהן ולאפשר להן לבצע את תפקידן, והאיזון שהציע ח"כ גינזבורג הוא סביר.

ח"כ אבו שחאדה ביקש לדעת כמה מרשויות הניקוז מתפקדות ולא מביאות חברות אחרות שיבצעו עבורן את העבודה. אטינגר השיב כי מתוך 11 רשויות ניקוז יש כמה מצוינות ורק מעטות שלא מתפקדות. "יש מגמת שיפור מתמיד בשנים האחרונות. יש כאלה שפחות טובות ועל זה אנחנו עובדים, בשאיפה שכל 11 הרשויות יתפקדו ויתנו שירות מצוין לציבור", אמר אטינגר.

כאמור, בתום הדיון סיימה הוועדה לאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. ח"כ גינזבורג סיכם ובירך על כך שאחרי כל כך הרבה שנים שבהן החוק היה ארכאי והקשה על תפקוד עולם הניקוז הוא תוקן. "יש חשיבות גדולה לטיפול במי הגשמים, באזורי עיגון שיטפונות ואישור הצעת החוק הוא צעד ראשון בדרך לטיפול בכל התחום בעידן הנוכחי, בו מצב האקלים משתנה. מצבים שפעם היו קורים אחת למאה שנים מתרחשים כיום פעם בשנה שנתיים", אמר. ח"כ גינזבורג הוסיף וקרא לממשלה להשלים את התיקונים הגדולים לחוק הניקוז, "על-מנת שהעולם הזה יהיה יותר מסודר".