בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הצעת חוק: תוארך התקופה להגשת תביעה על פגיעה בחושף-שחיתות
מתקופה של שנה בלבד כיום, מוצע להאריך את התקופה - לשבע שנים ● יו"ר וועדת העבודה והרווחה: כדי לעודד חושפי-שחיתות לקום נגד חבריהם ומעסיקיהם, יש לתת את הדעת על כל הסיבות המעכבות אותן, ועל המעטפת הנדרשת להגנה עליהם
ועדת העבודה והרווחה דנה (יום ב', 3.1.22) בהצעת החוק להאריך משנה לשבע שנים את האפשרות של חושף-שחיתות להגיש תביעה לבית-דין לעבודה בגין פגיעה במעמדו. דיון נוסף ייקבע בהמשך. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אפרת רייטן-מרום, "אם אנו רוצים לעודד חושפי-שחיתות לקום נגד חבריהם ומעסיקיהם, יש לתת את הדעת על כל הסיבות המעכבות אותן, ועל המעטפת הנדרשת להגנה עליהם".
04/01/2022 | מיכל לרר● מרכז המחקר והמידע/הכנסת (מממ)
יוזמת החוק, ח"כ נירה שפק (יש עתיד), סיפרה על ילדה שגדלה בצל נידוי אביה - בגלל שחשף שחיתות במקום עבודתו. "יש לנו חובה מוסרית וציבורית להילחם בשחיתות ציבורית. חשיפה שכזו היא תהליך ממושך, והנוטל מאנשים אמיצים מאמץ נפשי רב - ויש לאפשר להם פיצוי - גם בחלוף זמן מהחשיפה".
חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז-1997, נחקק במטרה להגן על עובד שחשף מעשה שחיתות במקום עבודתו, ולעודד עובדים לחשוף מעשי שחיתות. החוק מאפשר לעובד שפוטר או שנפגעו תנאי עבודתו בשל כך שחשף מעשי שחיתות, להגיש תביעה נגד מעסיקו בגלל פגיעה -בתוך שנים-עשר חודשים לבית הדין האזורי לעבודה. החוק החדש יאפשר להדגיש תביעה גם בחלוף שבע שנים מהחשיפה.
בתביעה בגלל פגיעה בתנאי העבודה, לבית הדין יש סמכות לפסוק לעובד פיצויים בסכום של יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק. בנוסף, לבית הדין סמכות לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום של עד 500,000 שקלים חדשים בשל חומרת ההפרה, וכן רשאי בית הדין לתת צו מניעה או צו-עשה, לרבות צו המבטל את פיטורי העובד. האפשרות של הגשת תביעה עשויה להרתיע מעסיקים מפני פגיעה בעובדים החושפים שחיתויות, ולכן יש חשיבות לזמן שבו מתאפשר להגיש תובענה בשל פגיעה בעובד.
נוסף על כך, עובד הנפגע בשל חשיפת שחיתות בגוף מבוקר, יכול לפנות לנציב תלונות הציבור לקבלת עזרה והגנה. הנציב רשאי לתת צו המורה להחזיר לעבודה עובד שפוטר בשל חשיפת שחיתות במקום העבודה, או לקבוע פיצויים לעובד. פניה לנציב תלונות הציבור בשל פגיעה בעובד, אינה מאריכה את תקופת ההתיישנות להגשת תובענה ועובד שפנה לנציב יכול להיוותר ללא עזרה, בגלל שהמועד להגשת התביעה חלף.
לפיכך מוצע להאריך לשבע שנים את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, וזאת כדי לאפשר למספר רב יותר של חושפי שחיתויות, שזכויותיהם בעבודה נפגעו.
מיכל לרר, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת: "הנתונים המצויים בידיה הם מנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, ואין בו נתונים על התביעות המוגשות לבתי הדין לעבודה בנושאי הגנה על חושפי-שחיתויות. גם בנציבות תלונות הציבור, חלק מהנתונים לא התקבלו באופן מלא או שהתקבלו חלקית בלבד. לדבריה, במספר התלונות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור חלה ירידה בחמש השנים האחרונות, מ-83 בשנת 2015, ל-53 בשנת 2020. מאידך חלה גם ירידה במספר התלונות שנמצאו לא מוצדקות מ-12 בשנת 2015 ל-7 בלבד בשנת 2020".
עו"ד שקד קרפ, נציגת משרד המשפטים: "הגבול של שנה בהגשת התביעה, תקשה על המעסיק להוכיח את כוונותיו, וכן היכולת ליישם יחסי עבודה בתקופה כה-ארוכה של שנים".
הד"ר חן קוגל סיפר שבמהלך שנות עבודתו במכון לרפואה משפטית, נחשף לפעילות מכונים מקבילים בחו"ל, וחש כי פעילות המכון בישראל לוקה באי-סדרים חמורים, לרבות פגיעה בכבוד המתים. בעקבות חשיפותיו, הדואר שלו נפתח והותקנה האזנה לטלפון שלו, והוא הוזז לעבודות מבזות.
עו"ד רון דול, היועץ המשפטי של נציבות שרות המדינה, תמך אף הוא בהצעה, אך טען כי הסיבות הגורמות לחושפי-שחיתות להימנע מכך הן רבות - והזמן הקצר כיום - איננו אחד מהם. ההארכה, לדבריו, לא תוביל לאכיפה טובה יותר.
עו"ד רחל אל שי רוזנפלד, מנהלת מחלקת הגנה על חושפי שחיתויות, בתנועה לאיכות השלטון, תמכה בהצעת החוק: "פעמים רבות חושפי-השחיתות הם העובדים המצטיינים שנחשפו לליקוי ובעקבות החשיפה החליטו לקום ולדווח. במקום שאותם חושפים יתוגמלו על אומץ הלב שלהם וההקרבה, המערכת מתהפכת עליהם והמנהלים והממונים מתחילים להתנכל לאותו עובד, עד כדי פגיעה כלכלית".
נציגי העובדים מאשימים בוועדת העבודה והרווחה כי האוניברסיטה מונעת מהם זכויות סוציאליות ▪ יו"ר הוועדה: מנגנון העסקה זמנית לאורך שנים - פוגע בסופו של דבר במוסד עצמו
כך הבטיח שר הרווחה מאיר כהן, בוועדת העבודה והרווחה ▪ הביטוח הלאומי: עלות ההקמה תהיה כ-36 מיליון שקל ואחזקתו כמיליון שקל מדי שנה ▪ יו"ר הוועדה אפרת רייטן-מרום: "החלטה מבורכת ונצרכת, נבדוק את התקדמות הקמתו, תקציבו והתנהלותו המתוכננת" (האזכרה הממלכתית לנפגעי פעולות האיבה)
ח"כ קריב אמר את הדברים בדיון משותף לוועדת הכלכלה ולוועדת החוקה חוק ומשפט לסיוע לענף התיירות וקרא לעובדי הענף שלא להחליף מקצוע ▪ מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות: "שידע כל מעסיק שבעת צרה ממשלת ישראל תנטוש אותו - זו קריאתנו האחרונה"
קריב. "ליבי כבד בדיון הזה על אופן התארגנות הממשלה" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת]
כ-50% מהפוגעים הם חיילי-חובה, 22 מקרים נסגרו ▪ כ-50% מהמתלוננות מבקשות - כי הצבא לא יטפל בפוגע ▪ רם בן ברק: תופעה חמורה ומסוכנת, יש להכניס את מיגור התופעה במערכי שיעור לחיילים עם גיוסם
תא"ל אלה שדו-שכטמן. עליה בדיווחים על הטרדות בצבא [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת]
יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "לצערי תחושת האשמה והמצוקה בחקירה חוצת מגזרים. זו חוויה מטלטלת, וברור שמה שייחודי לקושי של נפגעות ונפגעים חרדים הוא השפה" ▪ רוני בלונדהיים: "לפעמים הקהילה מתנכרת" (ח"כ בן ארי. "תחושת האשמה חוצה מגזרים" [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת])
יו״ר ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת רם בן ברק (יש עתיד), בפתח דיון בנושא הסדרת הטיפול בתופעות הפגיעות המיניות בצה״ל: כאבא, כמפקד לשעבר וכחבר כנסת, אני מודיע לכם כי בכוונתי לפעול לכך שהמדיניות של צה״ל תהיה אפס סובלנות כלפי תופעות של פגיעה בכבוד האדם והטרדות מיניות". הוא הוסיף: "מדינת ישראל צריכה להסתכל על הבעיה בראייה מערכתית רחבה ולהשקיע בחינוך מגיל צעיר לשמירה על מרחב בטוח לנשים, מניעת פגיעה בפרטיות, התמודדות עם הטרדות מיניות ברשתות החברתיות, שמירה על גוף האדם וכבוד האדם".
יועמ"ש הוועדה לשירותי דת: הליקוי הגדול הוא שאין ועדת משמעת לרבנים ראשיים בערים ▪ יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי, קוראת להעביר את בחירת רבני ערים לשלטון המקומי - "מה שמתאים לתל אביב לא מתאים לבני ברק" (הרב דוד וולפא. עדיין מכהן)
יו"ר ועדת החוקה במלאת שלוש שנים לרפורמה המהפכנית ו-13 שנים למסקנות ועדת קנאי: "נקבע דיון מעקב עם כלל הגורמים כדי לוודא שהרשות המבצעת תעמוד בחובתה" ▪ המשטרה: בכל הקשור לרשויות המקומיות אנחנו מול שוקת שבורה ואם לא תהיה התגייסות חירומית הם לא יהיו ערוכים - לא לדווח למרשם ולא לקבל את המידע ▪ משרד המשפטים: מתוך 257 רשויות מקומיות המורשות להתחבר, פחות מ-5 רשויות מתחברות לממשק המשטרה על-מנת לקבל מידע פלילי עבור המשרות שיש להן כבר זכאות על-פי דין דחייה (יו"ר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
האמור הוא בעובדים שאינם מחזיקים בתו ירוק ▪ במקרים חריגים תתאפשר הארכה של התקופה מעבר ל-4 ימים באישור מנכ"ל הכנסת ולאחר היוועצות עם רופא הכנסת ▪ הכללים יוחלו גם על אורחים באי הכנסת
מנכ"ל הכנסת גיל סגל [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
לאחר שנפלה בשבוע שעבר, הצעת החוק להארכת הוראת השעה המאפשרת לערוצי טלוויזיה לדרוש תשלום מספקי תוכן באינטרנט המעבירים את שידוריהם, אושרה מחדש בקריאה ראשונה (12 בעד מול 4 מתנגדים). מדובר בהצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 7) (הארכת תוקף הוראת מעבר), התשפ"ב-2022. כזכור, הצעת החוק נפלה במליאה בשבוע שעבר לאחר שבהצבעה בקריאה השלישית נרשם שוויון 48 וכעת ההיא עלתה מחדש להצבעה.
ח"כ יריב לוין: "השר שטרן אומר כאן שזה לא משנה כמה כסף מדובר. זו שאלה פשוטה. זה חוק מושחת שהיה צריך להיחקר ועוד ייחקר. באים ונותנים סכומי עתק שמוסתרים מהציבור לחברות תקשורת מסחריות שמסקרות אתכם סיקור אוהד. ההסדר נעשה ל-5 שנים לתקופת התארגנות - מדוע עכשיו אחרי שהכל נגמר, מחלקים להם עוד סכום עצום של מילוני ש"ח? זה לא מטריד שמסתירים את הסכומים?".
מוצע להאריך בשנה את תוקפה של הוראת מעבר שנקבעה בחוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 לעניין העברה באינטרנט של שידורי ערוצי טלוויזיה המופצים במערך עידן פלוס. התיקון לחוק, שנכלל בחוק התוכנית הכלכלית כאמור, קבע כי ספקי תוכן באינטרנט יוכלו לקבל ללא תשלום את שידוריהם של ערוצי הטלוויזיה מסוימים המופצים במערך עידן פלוס, למעט תשלום בשל זכויות יוצרים ומשדרים.
בתקופת המעבר, שצפויה להסתיים ב-1 בינואר 2022, הגופים המשדרים ערוצי טלוויזיה מסוימים (רשת, קשת ותאגיד השידור הציבורי) רשאים לגבות תשלום מספקי התוכן באינטרנט המעבירים את שידוריהם, נוסף על התשלום בשל זכויות יוצרים ומשדרים, וזאת בהתאם להסכמים שנחתמו לפני יום כניסתו לתוקף של התיקון.
מליאת הכנסת אישרה (14 בעד מול 6 נגד) את החלטת ועדת הכספים לגבי צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021, כמו-כן אישרה המליאה את החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2021.
הצו נועד לעצור את תופעת מהילת הדלקים, המסוכנת לרכבים, לסביבה ולבני האדם, וגורמת להפסד גדול לקופת המדינה, באמצעות מיסוי החומרים המשמשים למהילה, והפיכת ההליך ללא כדאי כלכלית. במסגרת הצו נקבעו פטורים שונים לסוגי חומרים מסוימים שהחשש שישמשו למהילה קטן נוכח תכונותיהם וכן פטורים לתעשיות שונות, במטרה למזער ככל הניתן פגיעה בתעשיות אלו, המשתמשות בחומרים בתהליכי היצור שלהם.
מליאת הכנסת אישרה (57 בעד מול 56 נגד) את החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2021.
תחילת הצו נקבעה ליום 1.1.2022. הצו הוצא בעקבות החלטת ממשלה מס' 263, שעניינה קידום אורח חיים בריא באמצעות הטלת מס קנייה על מיכלי משקאות מתוקים, מיכלי מיצי פירות, תרכיזים ואבקות להכנת משקאות מתוקים.
זאת, בנוסף לסגנים הזמניים המכהנים היום על-פי החלטת הוועדה המסדרת: ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), ח"כ מנסור עבאס (רע"ם), ובנוסף לסגנים המכהנים מטעם האופוזיציה: ח"כ דוד ביטן (הליכוד), ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) וח"כ יעקב מרגי (שס).
יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ ניר אורבך, הציג את המלצת ועדת הכנסת, ואמר כי היא תעמוד בתוקף עד לסוף שנת 2022 או עד למינוי סגני יו"ר קבועים, לפי המוקדם ביניהם. עוד אמר ח"כ אורבך כי בשל הצורך לשמור על יחסי הכוחות, בכל זמן יכהנו רק חמישה סגני יו"ר כנסת מטעם הקואליציה, והם יקיימו רוטציה ביניהם.
מליאת הכנסת אישרה (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון - הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021. 90 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים.
תוארך בשנה את הוראת השעה המסדירה פינוי שטחי נפלים. כמו-כן ישתנה הדרג הקובע כי שטח שיש בו נפלים ייועד לפינוי: לגבי שטח צבאי הסמכות תעבור מהרמטכ"ל לקצין בדרגת אל"ם שמינה לצורך כך, ולגבי שטח באחריות משרד הביטחון, הסמכות תעבור משר הביטחון למנכ"ל המשרד. עוד מוצע לקבוע מנגנון שיאפשר פעילות זמנית בשדה מוקשים או בשטח נפלים.
ועדת החוקה אישרה (יום ב', 3.1.22) את הצעת צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה), תשפ"ב-2021, לדחיית יום התחילה של החוק עד ל-12.7.22. החוק הממשלתי (אליו מוזגה הצעת חוק פרטית של חכ"ל רויטל סויד), נועד להגדיר מחדש את נקודת האיזון הראויה בין הצורך לקיים מאגר מידע פלילי ולשקול מידע שכלול בו בעת קבלת החלטות, לבין תקנת השבים - הצורך לאפשר לאנשים בעלי רישומים פליליים, ובהם אף אלה שלא הורשעו מעולם, לשוב למוטב ולהשתלב מחדש בחברה, בלי שכתם הרישום הפלילי ילווה אותם כל חייהם.
ועדת הכספים, ביושבה כוועדת השירות של עובדי הכנסת, אישרה (יום ב', 3.1.22) שינוי בכללי הקורונה בכנסת, וקבעה כי עובדי כנסת שאינם מחזיקים בתו ירוק, יהיו חייבים בהצגת בדיקת PCR שלילית שנעשתה לכל היותר בתוך 4 ימים.
ועדת הכנסת החליטה (יום ב', 3.1.22) להמליץ למליאת הכנסת לבחור סגנים זמניים ליו"ר הכנסת. האופוזיציה התנגדה לבחירה, וביקשה להסיר את שמו של ח"כ יעקב אשר מסיעת יהדות התורה מרשימת סגני יו"ר הכנסת. הדיון התקיים בצד מחאה מצד סגני היו"ר מהאופוזיציה שמחו על אופן התנהלות היו"ר ונקטו עיצומים.
יו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי, התייחס (יום ב', 3.1.22) במליאת הכנסת לדבריו של ח"כ דוד אמסלם בשבוע שעבר כנגד שופט בית המשפט העליון דוד מינץ ואמר: "אני רוצה לגנות בכל לשון את הדברים הקשים והמקוממים שבחר ח"כ אמסלם לומר בשבוע שעבר כנגד שופט בית המשפט העליון דוד מינץ, שישב בהרכב שדחה את עתירתו.
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
