חוק האטרף: תובענה ייצוגית - גם בשל פגיעה בפרטיות

הצעת החוק תובענות ייצוגיות (תיקון - תובענה ייצוגית בשל פגיעה בפרטיות), של ח"כ מיכל רוזין (מרצ) זכתה לתמיכה בוועדת השרים לחקיקה, אך רק בקריאה הטרומית.

החוק כיום מגביל את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות במקרים של פגיעה בפרטיות. הגבלה זו גורמת לכך שבמקרים של הפרה נרחבת של החוק ומספר רב של נפגעים כתוצאה מהפרתו, התמריץ של כל נפגע להגיש תובענה נזיקית או פלילית נגד הגוף הפוגע הוא נמוך. הסדרת אפשרות להגשת תובענה ייצוגית בשל פגיעה בפרטיות תגביר בהכרח את האכיפה האזרחית בתחום הגנת הפרטיות ותייצר תמריץ לגופים השונים לנקוט צעדים מחמירים על-מנת להגן על המידע שהם אוגרים.

בדברי ההסבר לחוק נכתב: "לשם הסדרת נושא התביעות הייצוגיות נוספה לחוק התוספת השנייה, הכוללת את רשימת העילות בשמן ניתן להגיש תביעה ייצוגית. התוספת אינה כוללת את הפרת הזכות לפרטיות, ועל כן לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית בשל הפרתה. כתוצאה מכך, על-מנת לאכוף את החוק ולאפשר תרופה לנפגעים באמצעות תביעה ייצוגית, יש למצוא עילה אחרת הנכללת בתוספת. הצעת חוק זו נועדה לתקן עוול זה ולאפשר סעד כאשר הזכות לפרטיות של קבוצה גדולה נפגעת. תיקון החוק על-ידי הכללת הפרט המוצע תהווה מימוש של מטרות החוק, משום שאינו מתמצה רק במתן סעד לנפגעים עצמם, אלא גם מגן על האינטרס הציבורי של אכיפת הוראות החוק להגנת הפרטיות ומרתיע מפני הפרת החוק".

עם התפתחות העידן הדיגיטלי, היקף המידע שנצבר על-ידי גורמים שונים הוא רחב. כשמתרחשת פגיעה בפרטיותו של אדם במרחב הדיגיטלי, על-פי רוב הפגיעה היא בקבוצות ולא באנשים בודדים. במצב זה, תובענה ייצוגית היא הכלי היעיל ביותר עבור הפרט לממש את זכותו ולקבל סעד הולם עבור הפגיעה בפרטיותו.


לדברי ח"כ רוזין: "ההגנה על הזכות לפרטיות חשובה במיוחד בעידן בו אנו חיים, בו למידע עצמו יש ערך סחיר. סחר במידע או מתן נגישות למידע שנצבר על אנשים בחברות מסחריות הוא חלק מדפוס הפעולה של חברות רבות בעידן האינטרנט. הסדרת אפשרות לתבוע ייצוגית בעילה של הפרת חוק הגנת הפרטיות תחזק את ההרתעה מחד-גיסא, ומאידך-גיסא תעניק אפשרות יעילה לקבלת סעד הולם לאנשים שנפגעו כתוצאה מהפרת החוק. רק לאחרונה, נחשפנו לעוול העצום שנעשה למשתמשי ישומון אטרף בכך שהמידע הפרטי שלהם זלג מגבולות הישומון. החוק הזה אמור לפתור בדיוק את הכשלים הללו שהעידן הדיגיטלי מזמן לנו".