מכונות באותו עסק עצמו [צילום אילוסטרציה: ג'ון לוכר, AP]
המדינה לא תפצה בעל זיקה להימורים בלתי חוקיים |
בית המשפט המחוזי ביטל פסק דין שקבע פיצוי של 35,000 שקל בשל מסירת המידע לפיס ולטוטו ● השופט יונה אטדגי: למשטרה ולפרקליטות יש במקרה זה חסינות מוחלטת מפני תביעת לשון הרע
המשטרה והפרקליטות לא יפצו אדם שהייתה לו זיקה להימורים בלתי חוקיים על מסירת מידע זה למפעל הפיס וללוטו, אשר העניקו לו זיכיון למכירת מוצריהם. כך קובע (9.1.22) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יונה אטדגי.
רפאת מרעי הפעיל בשנים 2014-2012, ביישוב פורדיס, סוכנות למכירת מוצרי לוטו וטוטו. אחיו, דודו מרעי, הפעיל באותו עסק עצמו מכונות הימורים בלתי חוקיות. לאחר שהמשטרה קיבלה מידע מודיעיני על הימורים אלו ואף פשטה על המקום, היא דיווחה על כך למפעל הפיס ולטוטו, אשר הפסיקו זמנית את זכיונותיו של מרעי. הוא הגיש תביעת לשון הרע נגד המדינה, בטענה לנזקים של 830,000 שקל. בית משפט השלום בתל אביב (השופט אביים ברקאי) פסק לו פיצוי בסך 35,000 שקל, ללא הוכחת נזק.
אטדגי קיבל את ערעורה של המדינה וקבע, כי היה זה פרסום מותר ואף מוגן שלא ניתן לתבוע בגינו, שכן מכתביהם של המשטרה והפרקליטות היוו "פרסום שהמפרסם חייב לעשות על-פי דין". המשטרה חייבת למנוע פשיעה; הימורים בלתי חוקיים הם עבירה פלילית, כולל מצד מי שמחזיק את המקום בו הם מתנהלים או מאפשר לנהל אותם; המידע שבידי המשטרה קשר את מרעי לעבירות אלו; ואם הפיס והטוטו היו יודעים על כל מראש - לא היו מעניקים לו את הזכיונות.
"בנסיבות אלה, לדעתי, המשטרה, לא זו בלבד שהיא הייתה רשאית לפנות למפעל הפיס ולמועצה להסדר ההימורים בספורט, על-מנת שישקלו את המשך הזיכיון של רפאת, אלא אף הייתה חייבת לעשות כן, בהיותה מופקדת על מניעת עבירות ועל שמירת הסדר הציבורי", אומר אטדגי. הוא מצטט מפסיקת בית המשפט העליון, לפיה ההגנה על פרסומים כאלה היא רחבה ולא תחול רק כאשר הם נעשים "שלא לצורך, בחוסר תום לב או בזדון ממש". במקרה של מרעי, מוסיף אטדגי, נראה שכך סברו גם שופטי בג"ץ על-פי דבריהם בדיון לפני שדחו את עתירתו נגד ביטול הזכיונות.
למעלה מן הצורך, מוסיף אטדגי, המדינה נהנית גם מהגנת אמת בפרסום. "אין זה סביר כלל בנסיבות הללו, שמשחקי ההימורים שנעשו בצמוד לעסקו של רפאת נעלמו מעיניו, והוא אף לא טען זאת. רפאת העלים עין מכך, כאילו שהדבר איננו נוגע לו, למרות הסיכון שהאנשים הצורכים את המוצרים שהוא מוכר יעברו למשחקי ההימורים הצמודים אליו, כפי שהוכח כי נעשה בפועל. הוכח גם שעובד שלו היה מעורב בהפעלת המשחקים הללו". למשטרה ולפרקליטות עומדת גם הגנת תום הלב, שכן במכתבים אלו היה עניין ציבורי (מניעת פשיעה), והן היו חייבות - מבחינה חוקית, מוסרית וחברתית - להביא את המידע לידיעת הטוטו והפיס.
השופטת שולמית יעקבוביץ הסכימה עם אטדגי. סגנית הנשיא יהודית שבח סברה, כי יש להכפיל את הפיצוי לטובת מרעי, שכן לשיטתה המשטרה והפרקליטות לא היו חייבות לפנות לפיס ולטוטו, יכלו לפעול בדרכים אחרות וחלק מן הפרטים במכתביהן לא היו אמת. מרעי חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את מרעי ייצג עו"ד גיורא אלדן, ואת המדינה - עוה"ד ניר גנצ'רסקי וגיא ורדי.
רפאת מרעי הפעיל בשנים 2014-2012, ביישוב פורדיס, סוכנות למכירת מוצרי לוטו וטוטו. אחיו, דודו מרעי, הפעיל באותו עסק עצמו מכונות הימורים בלתי חוקיות. לאחר שהמשטרה קיבלה מידע מודיעיני על הימורים אלו ואף פשטה על המקום, היא דיווחה על כך למפעל הפיס ולטוטו, אשר הפסיקו זמנית את זכיונותיו של מרעי. הוא הגיש תביעת לשון הרע נגד המדינה, בטענה לנזקים של 830,000 שקל. בית משפט השלום בתל אביב (השופט אביים ברקאי) פסק לו פיצוי בסך 35,000 שקל, ללא הוכחת נזק.
אטדגי קיבל את ערעורה של המדינה וקבע, כי היה זה פרסום מותר ואף מוגן שלא ניתן לתבוע בגינו, שכן מכתביהם של המשטרה והפרקליטות היוו "פרסום שהמפרסם חייב לעשות על-פי דין". המשטרה חייבת למנוע פשיעה; הימורים בלתי חוקיים הם עבירה פלילית, כולל מצד מי שמחזיק את המקום בו הם מתנהלים או מאפשר לנהל אותם; המידע שבידי המשטרה קשר את מרעי לעבירות אלו; ואם הפיס והטוטו היו יודעים על כל מראש - לא היו מעניקים לו את הזכיונות.
"בנסיבות אלה, לדעתי, המשטרה, לא זו בלבד שהיא הייתה רשאית לפנות למפעל הפיס ולמועצה להסדר ההימורים בספורט, על-מנת שישקלו את המשך הזיכיון של רפאת, אלא אף הייתה חייבת לעשות כן, בהיותה מופקדת על מניעת עבירות ועל שמירת הסדר הציבורי", אומר אטדגי. הוא מצטט מפסיקת בית המשפט העליון, לפיה ההגנה על פרסומים כאלה היא רחבה ולא תחול רק כאשר הם נעשים "שלא לצורך, בחוסר תום לב או בזדון ממש". במקרה של מרעי, מוסיף אטדגי, נראה שכך סברו גם שופטי בג"ץ על-פי דבריהם בדיון לפני שדחו את עתירתו נגד ביטול הזכיונות.
למעלה מן הצורך, מוסיף אטדגי, המדינה נהנית גם מהגנת אמת בפרסום. "אין זה סביר כלל בנסיבות הללו, שמשחקי ההימורים שנעשו בצמוד לעסקו של רפאת נעלמו מעיניו, והוא אף לא טען זאת. רפאת העלים עין מכך, כאילו שהדבר איננו נוגע לו, למרות הסיכון שהאנשים הצורכים את המוצרים שהוא מוכר יעברו למשחקי ההימורים הצמודים אליו, כפי שהוכח כי נעשה בפועל. הוכח גם שעובד שלו היה מעורב בהפעלת המשחקים הללו". למשטרה ולפרקליטות עומדת גם הגנת תום הלב, שכן במכתבים אלו היה עניין ציבורי (מניעת פשיעה), והן היו חייבות - מבחינה חוקית, מוסרית וחברתית - להביא את המידע לידיעת הטוטו והפיס.
השופטת שולמית יעקבוביץ הסכימה עם אטדגי. סגנית הנשיא יהודית שבח סברה, כי יש להכפיל את הפיצוי לטובת מרעי, שכן לשיטתה המשטרה והפרקליטות לא היו חייבות לפנות לפיס ולטוטו, יכלו לפעול בדרכים אחרות וחלק מן הפרטים במכתביהן לא היו אמת. מרעי חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את מרעי ייצג עו"ד גיורא אלדן, ואת המדינה - עוה"ד ניר גנצ'רסקי וגיא ורדי.
|
|
ע"א 32636-07-20, רפאת מרעי נ' מדינת ישראל / פס"ד | |
|
המדינה לא תפצה בעל זיקה להימורים בלתי חוקיים על מכתביה בנושא לפיס ולטוטו
|
יונה אטדגי, שלומית יעקובוביץ; יהודית שבח
●
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| המדינה לא תפצה בעל זיקה להימורים בלתי חוקיים |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

