כץ אמר כי אי-אפשר להשוות את תעשיית הטכנולוגיה העילית לתעשיות האחרות בארץ, והוסיף כי ככל שהתעשיה הזו תהיה חזקה יותר, כך גם הכלכלה הישראלית תהיה חזקה יותר. הוא הוסיף כי התעשיה הזו זקוקה למישהו שידע להסיר חסמים ביורוקרטיים ולסייע לה להתפתח, ואמר: "יש לתעשיה הזו בית ואנחנו נפעל כדי שהיא תצליח כמה שיותר, כי ההצלחה שלה היא ההצלחה של המדינה".

מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק, אמרה כי הטכנולוגיה העילית סובלת מכאבי גדילה, וזו הזדמנות לייצר צמיחה מכלילה ולאפשר לתעשיה לגדול ולאפשר לחלקים גדולים יותר באוכלוסייה ליהנות מפרותיה. לדבריה, האתגר המידי הוא ההון האנושי, וזו גם ההזדמנות של אנשי ההייטק להבין שאם ימשיכו לחפש מתחת לאותו פנס הם לא יצליחו לצאת מהמשבר, כי האנשים הטובים נמצאים לא רק בתל אביב אלא גם בצפון, בדרום ובקרב האוכלוסייה החרדית והערבית.

יו"ר הרשות הלאומית לחדשנות, הד"ר רמי אפלבאום, אמר כי אומת הזנק (סטארטאפ ניישן) זה נהדר, אבל לא בהכרח מוביל לצמיחה ולא יכול להוות חוסן כלכלי לכל שכבות האוכלוסייה. לדבריו, חייבים להשקיע באקדמיה ובהעברת הידע ממנה לתעשיה, וכן בגיוון האוכלוסייה שעוסקת בהייטק.

מנהל המדיניות הציבורית של אמזון, ירון שילת, אמר כי ג'ף בזוס טבע את המונח "היום הראשון", כדי שנזכור שצריך לשמור על חדות כמו ביום הראשון, ולחשוב על האתגרים הבאים. מנהלת בכירה למדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל, נועה אלפנט, אמרה כי הדבר החשוב הוא בניית דור העתיד והשקעה בחינוך. יו"ר איגוד ההייטק הישראלי, מריאן כהן, אמר כי תעשיית הטכנולוגיה העילית תהיה בסדר, אבל היא באה לכנסת בשביל שתהיה מצוינת ולא רק בסדר. הוא הוסיף כי כיום מועסקים בענף 400 אלף עובדים, אבל העלות מתחילה להיות גבוהה יותר מעלות עובדים בארה"ב, וזו בעיה לא של התעשיין אלא גם של התעשיה וגם של המדינה.

מנכ"ל מארוול ישראל, גיא עזרד, אמר כי צריך להתחיל את ההשקעה ארוכת הטווח בהון האנושי כבר היום, ולחשוף ילדים לטכנולוגיה כבר בגיל 17-16. מייסד האקריו, גיל עדני, אמר כי תוכניות רבות של הממשלה מאפשרות כניסה רק לבעלי תעודת בגרות, וזה חבל כי אפשר להעסיק אנשים בתחום גם ללא תעודה. לדבריו, לא צריך לקבוע תנאי סף כי כל אחד יכול להתאים.

יו"ר מכון הייצור הישראלי, איילת נחמיאס ורבין, הזכירה שצריך לדחוף גם את התעשיה המסורתית בישראל. נציג קרן קידום מקצועי חרדי, איציק קרומבי, אמר כי התוכניות להכשרת חרדים להייטק לא מספקות ולא מאפשרות לעשות שינוי בהיקף גדול. לדבריו, המדינה חייבת לקדם בדחיפות את תוכנית החומש לתעסוקת חרדים ושילובם בענף הטכנולוגיה העילית.

ח"כ צבי האוזר אמר כי המדינה צריכה לבסס חזון ברמה הפוליטית לאומית, כמדינה שעתידה תלוי בעוצמה הטכנולוגית. לדבריו, צריך לתת תמריצים ולהפוך את ישראל לעוגן טכנולוגי ולסעודיה של העולם מבחינה טכנולוגית. ח"כ אורי מקלב הוסיף כי בישראל יש בעיה של אסדרה מעכבת לעומת העולם וקרא לטפל בה. ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי אמרה כי חינוך זה לא מספיק וכי צריך לסייע גם להנגיש משרות לאוכלוסייה הערבית. ח"כ יעל רון בן-משה אמרה כי ההשקעה בצעירים לא מספקת, וסיפרה כי ילדיה שעומדים לסיים 12 שנים במערכת החינוך לא פגשו מחשב במשך כל הזמן הזה.

כאמור, בתום הדיון בנושא אישרה הוועדה את ההצעה להקים ועדת משנה לקידום ההייטק והחדשנות בישראל, ובחרה בח"כ רון כץ לעמור בראשה. היו"ר ביטון בירך את ח"כ כץ ואמר כי הוא האיש הנכון במקום הנכון, הוא הציע לו לטפל בנושאים המרכזיים שעלו בדיון ואיחל לו הצלחה בתפקידו החדש.