בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
היחידה המשטרתית למאבק באלימות בספורט שנסגרה ב2020 תוחזר לפעילות, אבל עם שליש ממצבת כוח האדם ● היו"ר בן-ארי: "רעיון הקנסות הגיוני. אדם מבין שעשה טעות, משלם מחיר, ומסיק מסקנה לעתיד. זו הדרך לטפל"
חוק איסור אלימות בספורט יעבור שינויי חקיקה, במגמה להפוך עבירות פליליות לעבירות שהעונש עליהן הוא קנס מינהלי. בכך מתכוון צוות משותף למשרד לביטחון פנים, למשרד הספורט ולמשרד המשפטים להפוך את האכיפה והענישה לאפקטיביים יותר ולצמצם את האלימות במגרשי הספורט, לקראת, במהלך ולאחר משחקים - כך דיווח (יום ג', 22.2.22) המשרד לביטחון פנים לוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ מירב בן ארי, העוקב אחר עבודת המטה, ודרש היום מהמשרדים המעורבים להציג את ההתקדמות.
כן דיווח נציג משרד הבט"פ על הקמתה מחדש של היחידה המשטרתית לטיפול באלימות בספורט, שפורקה ב-2020 בשל בעיות תקציב. היחידה המתחדש תמנה רק 11 שוטרים, למרות שבעבר שירתו בה 33 שוטרים.
יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "הגענו למצב שאבות לא לוקחים את ילדיהם למגרשים. גם האוהדים הכי שרופים לא רוצים לחטוף מכות. לכן הוועדה תמשיך לעקוב. משרדי הממשלה יתייצבו פה בקרוב לדווח על התקדמות, עד שמגרדי הספורט יחזרו להיות מקום של שמחה והתלהבות ולא ונדליזם וגזענות".
ח"כ סימון דוידסון: "ללכת למגרש כאל מלחמה זו מציאות שחייבת להיפסק, למה מחכים? שיהיו הרוגים? ואז כולם יתעוררו? לא משתמשים במצלמות בטיעונים של חרות הפרט, אבל אין דרך אחרת למנוע מחוליגנים להיכנס למגרש. אני מקווה שהעונה הבאה תיפתח אחרת".
אור רוזנמן, משרד לביטחון פנים: "אנו מקדמים תיקונים חקיקתיים. נעבור מעבירות פליליות, שהאשמה בהם דורשת הגשת כתב אישום, לאכיפה באמצעות קנסות מנהליים. כרגע אנו ממפים את התופעות מול משרד המשפטים. המגמה היא להפוך פריצת אוהדים למגרש לעבירת קנס מנהלי. יש גם היום עבירה כזו בחוק איסור אלימות בספורט, והפיכתה לעבירה מנהלית, תסייע באכיפה מהירה ובענישה אפקטיבית. יש התנהגויות אחרות שלא מוגדרות היום כעבירות, כגון השלכת חפצים, ונהפוך אותן לכאלה. תזכיר החוק יפורסם בימים הקרובים. אנו בשלב הניסוחים. בנוסף לאפשר הסדר מותנה כאלטרנטיבה לכתב אישום. רוצים לקבוע הרחקה ממגרש לשנתיים. זה מגדיל את אפשרויות האכיפה".
ח"כ דוידסון: "צריך להתייחס גם לאלימת מילולית, לגזענות. שגם על זה יהיה קנס מנהלי". רוזנמן: "זה מורכב, בגללל חופש הביטוי. הנושא מטופל בפרקליטות, ופחות מתאים לעברה מנהלית. לא הייתי רוצה ששוטר יחליט אם ביטוי כלשהו מצדיק קנס. אפשר שבית משפט יטיל קנס, באמצעות העמדה לדין".
עמית שפייזמן ממשרד לב"פ דיווח לוועדה כי הושגה הסכמה להקים מחדש את היחידה המשטרתית לטיפול לאלימות בספורט, שפעילותה הופסקה ב-2020 מסיבות תקציביות, מכיוון שלא אושר תקציב המדינה, ואי אפשר היה להמשיך את פעילותה מתקציב המשכי. היחידה שתוקם מחדש תמנה בינתיים 11 שוטרים בלבד, למרות שבעבר שירתו בה 33 שוטרים. היחידה תמומן במימון משותף של משרד הספורט והמשטרה בחודשים הקרובים.
ח"כ נירה שפק: "חייבים אכיפה וענישה. לא יכול להיות שמי שאוהב ספורט לא יוכל להגיע למשחקים. לא יכול להיות שלא תהיה משילות במגרשים. יש מסורת של אהבת ספורט ואהדת קבוצות,, ומצד שני פחד, תחושה שנוסעים למקום הפקר. כולנו הזדעזענו מסרטונים שרצים ברשת. אנשים קבעו מקום ללכת מכות. אם אלימות כזו הייתה קורית בבתים, היו מתייחסים אחרת".
איציק עמיר, ראש תחום רישוי ואבטחה בספורט, במשטרה התייחס למשחק הדרבי: "אני רוצה להתייחס לדרבי, שם היו 8 פצועים. הקטטות החלו באחת בצהריים, 7 ק"מ מהאצטדיון, כשהמשחק בתשע בערב. כוחות המשטרה הגיעו בשתיים בצהריים, וכבר היה קשה לדעת לאן לשלוח אותם, כי קבוצות קבעו להיפגש לקטטות. בארבע וחצי אחר-הצהריים כבר היו 21 עצורים".
ח"כ סימון דוידסון: "בהרבה מקומות בעולם קנסות מוטלים גם על מתפרעים לפני המשחק. יש מודיעין מעולה. היו שם עשרות חוליגנים. צריך לפעול לפני".
עמיר דיווח לוועדה על נוהל אביזרי עידוד, לפיו בהסכמה מראש מורשים אוהדים להכניס למגרש דגלים, אך היו מקרים שעשו בדגלים שימוש והסתירו אבוקות, שהושלכו. לדבריו "הפועל זרקו 38 אבוקות. אבוקה של אלף מעלות. במשחק כדורסל שהיה אחרי זה מפקד המרחב אישר להם להכניס אלף מוטות קרטון חלולים. היה אמון שלא יכניסו אבוקות ובכל זאת הדליקו שם 11 אבוקות בתוך האולם הסגור של יד אליהו. בנס מוטות הקרטון לא נדלקו. המשחקים מתנהלים תחת ניהול אזרחי, עם סדרנים אזרחים כשהמשטרה בחוץ, אבל אם כוח האבטחה מאבד שליטה, המשטרה מתערבת".
עוד אמר איציק עמיר: "שופט ששפט אדם שהשליך אבוקות במגרש אמר שהוא לא רואה בזה משהו מסוכן. המתפרעים בדרבי קיבלו 20 יום הרחקה. עם עונשים כאלה קשה לדבר על הרתעה".
ח"כ גבי לסקי: "צריך לשנות תפיסה - אוהדים אינם עבריינים". ח"כ דוידסון: "חלקם עבריינים. מגיעים עם ברזלים". יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "אוהדים זה דבר שמח. ראינו בקורונה משחקים ללא אוהדים, זה היה עצוב". ח"כ לסקי: "המשטרה צריכה להגן על האוהדים. ילדים צעירים נפגעו על-ידי המשטרה, כאילו האוהדים הם אלה שהורסים משחקים. בלי אוהדים אין כדורגל".
יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי סיכמה את הדיון: "כשהצעת החוק תגיע לוועדה בכנסת, כל ארגון אוהדים יוכל להגיע ולהשמיע את דעתו. יהיו הערות, נשב ונקיים שיח פתוח. רעיון הקנסות הגיוני. אדם מבין שעשה טעות, משלם מחיר, ומסיק מסקנה לעתיד. זו הדרך לטפל. כמובן במקרים קשים של ונדליזם צריך להגיש כתב אישון פלילי. הוועדה הזו נועדה לטפל גם בצרכי האוהדים. איש לא ילך פה על הראש של אף אחד
ועדת החוץ הביטחון המשיכה (ג') את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021, והחלה לקרוא את סעיפי החוק ולדון בהם.
הסעיף הראשון היה סעיף המטרה של החוק, אשר לפי דברי ההסבר להצעת החוק, מבטא את שלוש התכליות, שוות המעמד, העומדות בבסיסו:
א. צמצום אי-השוויון בגיוס לשירות הסדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות הלאומי-אזרחי, תוך שהשירות הלאומי אזרחי מהווה תחליף ראוי לשירות הסדיר.
ב. קידום השתלבותם של בני הציבור החרדי בשוק התעסוקה וקידום תרומתם למשק המדינה. לאור חשיבותה של התכלית התעסוקתית, משקלה מקביל לתכלית השוויון.
ג. הכל תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה.
עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית של הוועדה, אמרה: סעיף המטרה הוא מצפן. על הוועדה לבחון האם התכליות שבהצעת החוק הן התכליות שהוועדה רוצה לעגן בחקיקה, האם אכן כל התכליות שוות או שמא לתכלית מסוימת יש עדיפות על פני תכלית אחרת, ואז בכל סעיף בו הוועדה דנה, לבדוק איזו תכלית הוא מגשים, וכיצד הוא משתלב במכלול של התכליות וסדר העדיפות ביניהן.
ח"כ מאיר פרוש: אי-עמידה ביעדים של הצעת החוק, פירושה ביטול דחיית השירות לכולם. הדבר הזה לא עומד לחלוטין עם התכלית של חשיבות לימוד התורה.
יו"ר הוועדה: אנחנו באמת רואים חשיבות בדבר, כפי שראה גם בן-גוריון, עוד בימי קום המדינה, אך יש גם חשיבות לדברים אחרים. כל החוק הזה מעגן את לימוד התורה כערך, שהרי אם לא היו חושבים כך, לא היה צורך בחוק, וכולכם הייתם מתגייסים.
עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון: כפי שציינו יש שינוי בתכליות של החוק. יש את תכלית שילובים של בני הציבור החרדי בשירות, יש את תכלית שילובם בשוק התעסוקה, ובמובן הזה ההצעה הנוכחית של הממשלה נותנת לזה דגש גדול יותר מזה שניתן בעבר, ויש כמובן את התכלית שבאה לידי ביטוי בהכרה בערך לימוד התורה. ההכרה בערך זה באה לידי ביטוי בהבנה שגם עמידה בכל יעדי הגיוס לא תביא לשוויון מלא בשירות.
ח"כ אורי מקלב: אולי יש מקום למחוק את כל סעיף המטרה, והרי לא בכל חקיקה יש סעיף כזה. אתם מעמידים כאן את ערך לימוד התורה כאחרון ונחות לערכים של שווין, שירות, עבודה, השכלה ואז לימוד התורה, ואנחנו לא שם. השקפת עולמנו היא שערך לימוד התורה הוא הראשון. תכלית חיי בעולם הזה היא ללמוד תורה. אני צריך להתפרנס, כדי שיהיה לי אוכל, כדי שאוכל ללמוד תורה. ארץ ישראל צריכה שמירה, כדי שיוכלו ללמוד תורה.
יו"ר הוועדה אמר כי הוועדה תחזור לדון בסעיף המטרה, היות שבכל מקרה נחזור אליו בכל סעיף וסעיף.
במסגרת הדיון בתנאים הפרטניים לדחיית שירות של תלמיד ישיבה, התפתח דיון לגבי התנאי בהצעת החוק על פיו על תלמיד הישיבה להצטייד גם בתצהיר מטעם "בעל תפקיד בישיבה שבה הוא לומד, או מורשה חתימה של העמותה או החברה לתועלת הציבור המפעילה את העמותה" לפיו מתקיימים כלל התנאים לדחיית השירות.
עו"ד פרנקל-שור אמרה כי שינוי זה אינו טכני. ראש הישיבה, כגורם אשר מכיר את תלמידיו ואת התנהלותם, יהיה גם הגורם החתום על כך שתלמיד לומד בישיבה ועומד בתנאים לדחיית שירות, כפי שנקבע בעבר כי ראש הישיבה יהיה זה שחתום על הדיווחים לשר הביטחון.
חברי הוועדה הסכימו עם היועצת המשפטית והוחלט כי ראש הישיבה יהיה הגורם שיידרש לחתום על התצהיר.
הדיון נפסק במהלך השיח על סעיף רשימת הישיבות, ויו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם כי הדיון הבא יתחדש מנקודה זו בדיוק.
ביקורת נוקבת מצד חברי ועדת הכספים על לפ"מ ועל אופן חלוקת תקציבי הפרסום למגזרים ולאמצעי המדיה השונים ▪ יו"ר הוועדה לנציגות לפ"מ: "כל עוד לא הוכחתם אחרת, צריך לשנות את שיטת העבודה שלכם, ולא לתת לכם לגבות עמלות, או פשוט לסגור אתכם ולתת למשרדים לעבוד באופן ישיר בנושאי הפרסום (טליה ואיריס מלפ"מ [צילום: ערוץ כנסת])
העברת האחריות על ביטחון יישובי עוטף ירושלים מהצבא למשטרה יצרה פער והתושבים חשים שביטחונם נפגע ▪ בדיון משותף לוועדת חו"ב והוועדה לבט"פ אמר רמ"ח מבצעים בצה"ל: מבטיח לבדוק את הדברים, תוך הסתכלות בלבן של עיני התושבים ▪ יו"ר ועדת ביטחון הפנים: אנו מבקשים שכל עוד המל"ל מתכלל את מעבר הסמכויות הביטחון לא ייפגע (אל"ם שומר. לא בכל ישוב צריך להסתובב עם נשק)
405,722 כלי רכב עם תג נכה, 268 אלף אזרחים בעלי תג, עלייה של כ-262% ביחס לשנת 2006, ו-122% ביחס ל-2012 ▪ ארגוני הנכים: אין אכיפה על חנייה בחניית נכים, אינפלציה בהענקת התג ▪ יו"ר ועדת המשנה לנגישות עירונית: אין חולק שהנושא נמצא בתת-אכיפה (תג חנייה לנכה)
המשבר עם כחול לבן - היום היה נתק בין הצדדים גנץ לא שוחח עם בנט. בכחול לבן מבהירים: "אין מה לדבר, קודם הצבעה על הפנסיות אחר כך כל השאר" (כאן חדשות).
סגן שר הביטחון אלון שוסטר מכחול: "אנחנו לא מתכוונים להיכנע לשוליים של הקואליציה, הזנב לא יכשכש בכלב. אסור שדעות קיצוניות ינצחו על המרכז הפוליטי והממשלה, שכחול לבן מייצגת" (קול ברמה).
ועדת הכלכלה של הכנסת, אישרה (יום ג') לקריאה ראשונה את שתי הצעות החוק המבקשות לבטל את החרגת העיתונות המודפסת מהאיסור על פרסום מוצרי טבק ועישון. בפתח הדיון הציג ח"כ רז את הפשרה אליה הגיעו, לפיה יבוצע תהליך הדרגתי שבסופו, ב-1 באפריל 2029, ייאסר הפרסום כליל והחל מה-1 באפריל 2025 תהייה הפחתה הדרגתית של 25% בשנה בהיקף הפרסומות, עד לאיסור מלא. בנוסף, במהלך תקופת המעבר, מאישור החוק ועד 1 באפריל 2025, יהיה פרסום בשטח כפול של מודעות נגד העישון.
יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי בדיון מיוחד וועדת החוקה לציון 30 שנה לחו"י: כבוד האדם וחירותו: "כיו"ר הכנסת כולי תקווה שהכנסת תכונן חוקה שבמסגרתה נסדיר את מערכת היחסים בין רשויות השלטון". הוסיף: " לחו"י כבוד האדם וחירותו חשיבות יוצאת דופן בעיגון זכויות אדם בסיסיות. חו"י כבוד האדם וחירותו הוא נקודת ציון היסטורית והחוק החשוב ביותר שחוקקה הכנסת".
ציין: "העומסים עדייו גבוהים. היו לנו קרוב ל100 אלף מאומתים ביום ומס' הנדבקים היה קרוב לפי שניים מכך" ▪ "לעומסים בבתי החולים היה מחיר בחיי אדם" (פרופ' אש. "200 חולים קשה ביום" [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת])
בדיון ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן בנושא "קריסת בתי החולים בעקבות הקורונה", אמר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש: "הגל לא חלף ומספר המאומתים עדיין גבוה. מס' המאומתים עכשיו שבירידה עדיין יותר גבוה מכל גל. העומסים עדייו גבוהים. היו לנו קרוב ל100 אלף מאומתים ביום ומס' הנדבקים היה קרוב לפי שניים מכך. למרות שהווריאנט גורם למחלה קלה ובוודאי למי שמחוסן, בסופו של דבר מגיעים למס' חולים קשה והמס' הגיע לקרוב ל-200 חולים קשה ביום. מערכת הבריאות בישראל לא קרסה. לא קופות החולים ולא בתי החולים ומשרד הבריאות".
ועדת הכלכלה התכנסה (יום ב', 21.2.22) לבקשת ח"כ שרן השכל וח"כ יום טוב כלפון ודנה בהשתלטות ההסתדרות על נמלי הים, המובילה להחרפה של יוקר המחיה ולשיבושים כבדים בשרשרת האספקה. בתום דיון סוער, הודיע ח"כ רון כץ, שמילא את מקומו של היו"ר, כי הוועדה לא תנוח עד שלא תפתור את המצב הזה, וקרא לשר האוצר אביגדור ליברמן ולשרת התחבורה מרב מיכאלי להרים את הכפפה ולמצוא פתרון לפקק שמשפיע ישירות על יוקר המחיה. "בזמני חרום נוקטים פעולות חרום", אמר.
יו"ר כחול לבן, השר בני גנץ, כינס (יום ב', 21.2.22) את סיעת כחול לבן, לשיח בנושא תהליכי החקיקה ועבודת הממשלה הנוגעת לנושאי ביטחון ולנושאים נוספים בסדר-היום של כחול לבן לרבות הנושאים הכלכליים, והתחייבויות קואליציוניות.
הוועדה לזכויות הילד קיימה לאחרונה (15.1.22) דיון בנושא השפעת רשתות חברתיות על התפתחות הפרעות אכילה אצל ילדים ובני נוער, במסגרת יום מיוחד בנושא הפרעות אכילה שיזמה ח"כ לימור מגן תלם.
ועדת העבודה והרווחה המשיכה (יום ב', 22.2.22) לדון בהצעת החוק לסיוע לנפגעי אסונות אזרחיים שיזמה יו"ר הוועדה ושורת חברי כנסת - מהקואליציה והאופוזיציה - בעקבות אסון מירון. לדברי יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום טרם גובש נוסח מוסכם לחוק בגלל משא-ומתן ממושך בין משרדי האוצר, הרווחה והמשפטים. "איננו מוכנים לקבל את עמדתם כי היא עושה עוול לערכי המדינה, לאזרחיה ומחמיצה לחלוטין את מטרת החוק. יש עשרות חוקים המיועדים לקבוצות ייעודיות - ודווקא כעת, כשרוצים ליצור שוויון, הממשלה טוענת לאפליה. מדינות העולם הקימו מנגנוני-פיצוי מצוינים ונדיבים בהרבה מהצעת חברי הכנסת - ובכל זאת האוצר מתעקש". היא הזהירה את האוצר כי אם לא ייענה לדרישות חברי הכנסת המציעים - יעלה החוק גם בניגוד לעמדת משרדי הממשלה.
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
