כמעט חצי מיליון כלי רכב עם תג נכה, וחנייה - אין

ועדת הכספים קיימה (יום ד', 23.2.22) דיון בנושא ניצול הזכאות להטבות בתעריף המים בעקבות דוח הביקורת השנתי של מבקר המדינה, לשנת 2020. יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, פתח את הדיון: "הסוגיה של הגדרת הנחות במים לאוכלוסיות מיוחדות, מלווה את הוועדה הרבה מאוד שנים. בפעם האחרונה התקבלה החלטה בסוגיה הייתה בשנת 2017, רשות המים התבקשה להביא תקנות לעניין מבנה ההטבה, קבוצות הזכאות ועוד, ולפי דוח מבקר המדינה הדברים או לא קוימו חלקית או בכלל לא."

צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית, משרד מבקר המדינה: "הדוח פורסם באוקטובר 2020, בדקנו את מיצוי ההטבה, היא עמדה על בערך 40% בשנים שבדקנו, כ-150 מיליון ש"ח לא נוצלו בשנים שבדקנו. גם לעניין איתור הזכאים עשרות אלפים לא אותרו. למרות הנחיות הוועדה הזו, עד מועד סיום הדוח לא תוקנו הדברים, בעניין הרחבת האוכלוסייה ואופן מתן ההטבות".

ד"ר ורד גוט, משרד מבקר המדינה: "כדי להיות זכאי להטבה צרכן צריך לבזבז הרבה יותר מים ממה שמבזבז אזרח ממוצע, רק אחרי 3.5 קוב ישנה זכאות, בשנים 1015 -2020 לא נוצלו כ-215 מיליון ש"ח שתוקצבו, הניצול עמד על כ-45% בלבד. בוועדת הכספים הוצע להעניק הנחה מהמ"ק הראשון שהזכאי צורך, בדומה לנעשה בחשבון החשמל. רשות המים העבירה ב-2017 הצעת תקנות, עד היום משרד האוצר לא פעל בנושא. למרות עלייה באיתור שיעור הזכאים, עדיין 80 אלף איש לא אותרו נכון לדצמבר 2020. – המבקר הציע לפנות לרשויות הרווחה לשם כך. בנוסף מעוטי יכולת שלפני גיל פרישה לא נכללים בהטבה, ממליצים להכליל".

דני גרינוולד, סמנכ"ל רשות המים ציין כי המנגנון הקבוע כיום בחוק הינו סבוך ומורכב, ומקשה מאוד על מתן ההטבות, כך הציג כי ב-2021 תמיכה הממוצעת לשנה לאדם זכאי הייתה 83 ש"ח לשנה שלמה, ב-2020 92 ש"ח לשנה, וב2019 73 ש"ח לשנה.

לפי נתוני הרשות, בשנת 2021 מתוך כ-660 אלף זכאים, לא אותרו כרבע מהזכאים, וסה"כ שולמו כ-41.7 מיליון ש"ח, בממוצע של 83 ש"ח לזכאי כאמור.

גרינוולד: "אנחנו פועלים כדי ליישם את התקנות, לאתר את הזכאים כדי ליישם את הסיוע. זה מהלך לא קל, כי התקנות כפי שהן כתובות, יישומן מסורבל. היישום נעצר מול ספקי המים, יש כ-1,100 ספקי מים. יש 36 תאגידי מים, שהם מאורגנים ומסודרים, שדרכם זה פשוט אבל יש מי שלא מאוגדים דרכם, ואז צריך לפעול דרך כל ספקי המים, והמנגנון דורש הליך מאוד סבוך, יש לפחות הוצאה של 2 מיליון ש"ח על הפעלת מערכת האיתור, לסכום של כמה שקלים לאנשים שכולם כבר מקבלים קצבות מגורם אחר. נוצרה קבוצה ריקה שאנחנו עובדים מאוד קשה כדי לאתר צרכנים, כדי לתת להם הטבה קטנה מאוד. אנחנו מקבלים מידע על 650 אלף צרכנים פרטים, מעבירים ל-1,100 ספקים שצריכים לאתר אותם, לשדר את זה בחזרה אלי, שאני אתן הנחיה כספית לפצות בכסף הזה. זה מנגנון מורכב ומוסבך, עם כסף טוב שהולך למנגנון ולא לצרכנים".

גרינוולד ציין כי רוב מכריע של הזכאים לא עוברים את הרף של 3.5 קוב שמעבר לו ניתנת ההטבה, כאשר 3.5 הקוב הראשונים מסובסדים לכלל האוכלוסייה ומרביתה אינה עוברת כמות זו, וסיכם: "זו רגולציה לא טובה, היא עושה שימוש לא טוב בכסף. אני רוצה שההנחות יהיו דרך ההקצבות שניתנות כבר לכל האוכלוסייה הזו".

חיים בורובסקי, משרד האוצר: "אני מסכים שהמנגנון לא יעיל. אבל ניצול ההטבה אולי הכפיל את עצמו, אולי יותר בשנים האחרונות. בניגוד למה שנאמר, אין סכום שמוקצה של 70 מיליון ש"ל שהולך לתקציב המדינה, החוק מסמיך את התקנות, וקובע אחוז מסוים שמקביל לאותם 60-70 מיליון, אבל אין סכום שמוקצה ולא מנוצל. אנחנו כל שנה מקבלים מרשות המים עידכון בכמה הם יודעים להשתמש, ובהתאם אנחנו מקצים להם, כך שאין סכום שאנחנו מקצים לשימושים אחרים. היינו רוצים להעביר תקנות שהסכום הזה יועבר לאנשים בדרך אחרת".

גרינוולד התייחס לאפשרות לתת הנחה לזכאים מהקוב הראשון: "משק המים הוא משק סגור, כל הנחה שאתה נותן מישהו אחר משלם אותה, הסבסודים הפנימיים דופקים מישהו שכן משלם. אם מדינת ישראל חושבת שה-6.4 ש"ח זה תעריף שלא מספיק לאוכלוסייה מסוימת, זה לא צריך להיות על שאר משלמי המים, זה צריך לבוא מצד המדינה".

בורובסקי: "אפשר לעשות את זה גם דרך משלם המיסים, אין ויכוח עם הרשות על כך".
ח"כ ינון אזולאי דרש כי הכספים ימשיכו להוות הנחה במים ולא יגיעו לזכאים דרך מקור אחר: "למה האוצר צריך לגרור רגליים כ"כ הרבה זמן? מי שמפסיד זה אותן אוכלוסיות חלשות. אם האוצר לא עושה צעד, הגיע הזמן שהכנסת תעשה צעד, אם צריך חקיקה. שמגיע לאדם במים תן לו במים, שמגיע לו בחשמל, תן לו בחשמל, ברגע שאתה נותן לאדם דרך מקור אחר, הכסף מתקזז עם זכאות אחרת והוא לא זוכה לכך, אם מגיע לו, תן לו מהקוב הראשון במים".

יו"ר הוועדה, סיכם את הדיון: "אין ספק שיש פה לקונה, שיש פה קבוצת זכאות ריקה שאמורה לקבל הטבה וסבסוד מהמדינה ולא מקבלת אותה, גם כי קשה לאתר את חלקם וגם כי אנשים לא מגיעים לסף הזכאות של מעבר ל-3.5 קוב. העובדה שוועדת הכספים כבר ב-2017 הנחתה את הרשות ואת משרד האוצר מה לעשות ולא קרה כלום, זה חמור מאוד. לכן אני אומר בצורה מאוד ברורה, אני רוצה לראות הצעה לפתרון. אני מבקש תוך שבועיים לקבל מה ההצעות שלכם לפתרון, ועל בסיס כך נעשה פגישת הערכות ואז דיון בוועדה כדי להשלים את המהלך מהר ככל שניתן, מ-2017 עד 2022 זה מעל ומעבר כדי לתרגם את הרצון לפעולה, אנחנו נפעל כדי שהעיוות יתוקן כוועדה".

לא תשתתף בחקיקה הפרטית היום בכנסת, ולא תיקח חלק בהצבעות פרט לשלוש חוקים של האופוזיציה שהיא מתנגדת להן ▪ הנהלת האופוזיציה: "מפסיקים להתנהל מול איומים"

היועצת המשפטית במשרד הביטחון: "הצורך בעידכון הסכום נובע ממכרז חדש שיצא אליו ארגון נכי צה"ל והתייקרות הפרמיה - אך תנאי הביטוח לא השתנו והרצף הביטוחי נמשך" ▪ העלייה בפרמיה היא במחיר מינימלי של 8 ש"ח בלבד לנכים ▪ המדינה משתתפת במחצית דמי הביטוח

ועדת החוץ הביטחון המשיכה (ג') את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021, והחלה לקרוא את סעיפי החוק ולדון בהם.



הסעיף הראשון היה סעיף המטרה של החוק, אשר לפי דברי ההסבר להצעת החוק, מבטא את שלוש התכליות, שוות המעמד, העומדות בבסיסו:

א. צמצום אי-השוויון בגיוס לשירות הסדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות הלאומי-אזרחי, תוך שהשירות הלאומי אזרחי מהווה תחליף ראוי לשירות הסדיר.

ב. קידום השתלבותם של בני הציבור החרדי בשוק התעסוקה וקידום תרומתם למשק המדינה. לאור חשיבותה של התכלית התעסוקתית, משקלה מקביל לתכלית השוויון.

ג. הכל תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה.



עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית של הוועדה, אמרה: סעיף המטרה הוא מצפן. על הוועדה לבחון האם התכליות שבהצעת החוק הן התכליות שהוועדה רוצה לעגן בחקיקה, האם אכן כל התכליות שוות או שמא לתכלית מסוימת יש עדיפות על פני תכלית אחרת, ואז בכל סעיף בו הוועדה דנה, לבדוק איזו תכלית הוא מגשים, וכיצד הוא משתלב במכלול של התכליות וסדר העדיפות ביניהן.



ח"כ מאיר פרוש: אי-עמידה ביעדים של הצעת החוק, פירושה ביטול דחיית השירות לכולם. הדבר הזה לא עומד לחלוטין עם התכלית של חשיבות לימוד התורה.



יו"ר הוועדה: אנחנו באמת רואים חשיבות בדבר, כפי שראה גם בן-גוריון, עוד בימי קום המדינה, אך יש גם חשיבות לדברים אחרים. כל החוק הזה מעגן את לימוד התורה כערך, שהרי אם לא היו חושבים כך, לא היה צורך בחוק, וכולכם הייתם מתגייסים.

עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון: כפי שציינו יש שינוי בתכליות של החוק. יש את תכלית שילובים של בני הציבור החרדי בשירות, יש את תכלית שילובם בשוק התעסוקה, ובמובן הזה ההצעה הנוכחית של הממשלה נותנת לזה דגש גדול יותר מזה שניתן בעבר, ויש כמובן את התכלית שבאה לידי ביטוי בהכרה בערך לימוד התורה. ההכרה בערך זה באה לידי ביטוי בהבנה שגם עמידה בכל יעדי הגיוס לא תביא לשוויון מלא בשירות.



ח"כ אורי מקלב: אולי יש מקום למחוק את כל סעיף המטרה, והרי לא בכל חקיקה יש סעיף כזה. אתם מעמידים כאן את ערך לימוד התורה כאחרון ונחות לערכים של שווין, שירות, עבודה, השכלה ואז לימוד התורה, ואנחנו לא שם. השקפת עולמנו היא שערך לימוד התורה הוא הראשון. תכלית חיי בעולם הזה היא ללמוד תורה. אני צריך להתפרנס, כדי שיהיה לי אוכל, כדי שאוכל ללמוד תורה. ארץ ישראל צריכה שמירה, כדי שיוכלו ללמוד תורה.



יו"ר הוועדה אמר כי הוועדה תחזור לדון בסעיף המטרה, היות שבכל מקרה נחזור אליו בכל סעיף וסעיף.



במסגרת הדיון בתנאים הפרטניים לדחיית שירות של תלמיד ישיבה, התפתח דיון לגבי התנאי בהצעת החוק על פיו על תלמיד הישיבה להצטייד גם בתצהיר מטעם "בעל תפקיד בישיבה שבה הוא לומד, או מורשה חתימה של העמותה או החברה לתועלת הציבור המפעילה את העמותה" לפיו מתקיימים כלל התנאים לדחיית השירות.



עו"ד פרנקל-שור אמרה כי שינוי זה אינו טכני. ראש הישיבה, כגורם אשר מכיר את תלמידיו ואת התנהלותם, יהיה גם הגורם החתום על כך שתלמיד לומד בישיבה ועומד בתנאים לדחיית שירות, כפי שנקבע בעבר כי ראש הישיבה יהיה זה שחתום על הדיווחים לשר הביטחון.



חברי הוועדה הסכימו עם היועצת המשפטית והוחלט כי ראש הישיבה יהיה הגורם שיידרש לחתום על התצהיר.



הדיון נפסק במהלך השיח על סעיף רשימת הישיבות, ויו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם כי הדיון הבא יתחדש מנקודה זו בדיוק.

ביקורת נוקבת מצד חברי ועדת הכספים על לפ"מ ועל אופן חלוקת תקציבי הפרסום למגזרים ולאמצעי המדיה השונים ▪ יו"ר הוועדה לנציגות לפ"מ: "כל עוד לא הוכחתם אחרת, צריך לשנות את שיטת העבודה שלכם, ולא לתת לכם לגבות עמלות, או פשוט לסגור אתכם ולתת למשרדים לעבוד באופן ישיר בנושאי הפרסום

העברת האחריות על ביטחון יישובי עוטף ירושלים מהצבא למשטרה יצרה פער והתושבים חשים שביטחונם נפגע ▪ בדיון משותף לוועדת חו"ב והוועדה לבט"פ אמר רמ"ח מבצעים בצה"ל: מבטיח לבדוק את הדברים, תוך הסתכלות בלבן של עיני התושבים ▪ יו"ר ועדת ביטחון הפנים: אנו מבקשים שכל עוד המל"ל מתכלל את מעבר הסמכויות הביטחון לא ייפגע

ברקע המשבר: יו"ר ימינה, רה"מ נפתלי בנט, זימן לישיבה מיוחדת את ראשי המפלגות ביום חמישי ב-21:00 (כאן חדשות).

המשבר עם כחול לבן - היום היה נתק בין הצדדים גנץ לא שוחח עם בנט. בכחול לבן מבהירים: "אין מה לדבר, קודם הצבעה על הפנסיות אחר כך כל השאר" (כאן חדשות).

סגן שר הביטחון אלון שוסטר מכחול: "אנחנו לא מתכוונים להיכנע לשוליים של האופוזיציה, הזנב לא יכשכש בכלב. אסור שדעות קיצוניות ינצחו על המרכז הפוליטי והממשלה, שכחול לבן מייצגת" (קול ברמה).