בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב פתח (יום ב', 28.2.22) את הדיון המיוחד שכינס בעקבות המצב באוקראינה: אנחנו ערים לעובדה שהוועדה היותר מתאימה לדיון כזה היא ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, שלצערי טרם הוקמה בשל מחלוקות בין הקואליציה לאופוזיציה. מתוקף תפקידה של ועדת החוקה כוועדה שחוקקה את חוק השבות, מצאתי לנכון לכנס את הדיון הזה. עד אז, אין בכוונתי להפקיר את הדיון בנושאים אלה של המצב הנוכחי באוקראינה ובנושא חוק השבות. אנחנו מקיימים היום את הדיון בצל החשש לאחינו ואחיותינו באוקראינה. עלינו להעניק סיוע לקהילות היהודיות באוקראינה, ולהיערך לקליטה של מי שיבחר לבנות את ביתו בישראל".
שר התפוצות נחמן שי שהשתתף בידון בוועדת החוקה הודיע: "החלטנו להקצות 10 מיליון ש"ח לצרכים הדחופים של הקהילה. לא חיכינו להקצבה מיוחדת. נגדיל את הסכומים בהמשך. הראינו שהממשלה מובילה ולא מחכה. כשהממשלה מתגייסת ופועלת במהירות סימן שזה רציני ביותר".
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה אמרה בוועדה: "מחדל ואפילו רשלנות שוועדת העלייה וקליטה טרם הוקמה. זה חוסר אחריות בשלב כזה לגרום לכנסת להיות פסיבית ולא לסייע לממשלה וליהודי אוקראינה בעת הזאת. אין שום סיבה שהכנסת לא תהיה מעורבת." השרה תמנו שטה הודיעה: יש לנו כעת 12,000 מיטות לקלוט את העולים. יש התגייסות של ראשי רשויות מקומיות, התאחדות המלונות. גם משרד האוצר, בראשות שר האוצר, מגויס, ובעיה תקציבית לא תהיה."
עוד אמרה השרה תמנו שטה: "כ-10,000 פניות לסוכנות היהודית- 70% מתחילת המתקפות, כשליש מעוניינים בעלייה. כ-475 בקשות לאשרות עליה, מתוכן אושרו 370, 30 סורב והשאר בטיפול. מרוסיה היו כ-200 פניות, רובן של צעירים".
רב העיר אודסה הרב אברהם וולף פנה לחברי ועדת החוקה: "תעבירו אלינו כסף עכשיו כדי שנוכל לרכוש מזון ותרופות; שעון החול אוזל"
הרב אברהם וולף פנה לחברי הוועדה בקול שבור: "המצב באוקראינה גרוע מאוד. קייב חרקוב וערים נוספות מוקפות צבא רוסי ושלוחי חב"ד במרתפים ומקלטים מיום שישי. יש דברים שעלולים להפוך לאסון הומניטרי אם לא יטופלו. למולדובה הגיעו למעלה מ-100,000 פליטים. לא צריך להמתין לאסון הומניטרי זה הזמן להפעיל את ישראייר, גם תמורת תשלום לכרטיסים, שתביא ארצה את הישראלים ומבקשי העלייה. התארגנו לטפל באלו שלא מסוגלית לטפל בעצמם, יש לנו מושב זקנים של חב"ד, עם 50 ניצולי שואה, ו-120 יתומים במוסדות חב"ד. נערכנו ודאגנו מראש ל-30 טון מזון, וטונות של מים. התארגנו ונוכל להאכיל את הילדים וניצולי השואה.
עוד אמר: "כבר עכשיו אני רואה את הקצב שהאוכל נגמר לנו וה-8000 מבוגרים וילדים שחיים באודסה ומבקשים לשלוח להם אורל ומים כי לא התארגנו והמדפים ריקים. אני מדבר בשם 32 ערים גדולות באוקראינה שמכהנים בהם 180 שלוחי חב"ד. כל הרבנים עומדים בפני מחסור של אוכל. בתי המרקחת סגורים ואלו שפתוחים אין בהם תרופות מינימליות, עומד להתרחש פה אסון הומניטרי בעוד 10-7 ימים. צריך שהיום רבני חב"ד בכל הערים יקבלו כספים, לא מחר מחרתיים, אז זה לא יעזור כי לא יהיה אוכל. לא צריך לחכות שהמצב יהיה קשה יותר.
בקול חנוק סיים הרב וולף את דבריו: "כתב לי רב ש"יש פה ילדים שאין להם אוכל". תעבירו אלינו כסף עכשיו כדי שנוכל לרכוש מזון ותרופות. הוצאנו עשרות אוטובוסים ומאות משפחות יהודים. זה לא רק חב"ד אוקראינה, גם חבד מולדובה. כולנו מגויסים ועובדים יחד. שעון החול אוזל".
יו"ר ועדת הכלכלה מבקש מהאוצר לבחון הפניית 1.3 מיליארד השקלים לטובת מענקי עבודה למוחלשים ▪ הישיבה הופסקה לזמן קצר לאחר שהתברר שלוועדה לא הוגשה רשימת המוצרים שהמכס עליהם צפוי לרדת ▪ האוצר: הרשימה המפורטת תפורסם בקרוב להערות הציבור
יסמין פרידמן, יעקב מרגי, נירה שפק [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 17), התשפ"ב-2022. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדו הצעות של חברי הכנסת ינון אזולאי וסמי אבו שחאדה.
אזרח ותיק שניתנה לו הנחה בארנונה על דירה המשמשת אותו למגוריו תמשיך להינתן לו באופן אוטומטי מבלי שיידרש להגיש בקשה או הצהרה נוספת לרשויות המקומיות אולם לגבי אזרח ותיק שטרם מלאו לו 75 שנים החידוש האוטומטי יוגבל למשך שלוש שנים שלאחריהן יידרש להגיש הצהרה לצורך חידוש ההנחה.
אזרח ותיק יהיה חייב להודיע אם חדל להתקיים לגביו אחד מתנאי הזכאות להנחה בארנונה. כמו-כן, רשות מקומית שנודע לה כי חדל להתקיים אחד מהתנאים להנחה בארנונה, תוכל לבטל את ההנחה בארנונה לאחר שנתנה לאזרח הוותיק זכות טיעון בעניין זה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 144 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), התשפ"ב-2021, אליה הוצמדה הצעה של ח"כ מירב בן ארי. שתי הצעות החוק אושרו פה אחד, כאשר בהצעת החוק הממשלתית תמכו 11 חברי כנסת, ובהצעת החוק הפרטית תמכו 9 חברי כנסת.
מוצע בה להחמיר את הענישה בעבירות אלימות נגד קטינים או חסרי ישע בשני אופנים: האחד, לקבוע נסיבה מחמירה לעבירת התקיפה כך שהעונש על תקיפת קטין או חסר ישע על-ידי האחראי עליו שאינו בן משפחתו יעמוד על ארבע שנות מאסר. השני, לקבוע כהוראת שעה עונש מזערי של מאסר שיוטל על אחראי על קטין או חסר ישע במסגרת חינוכית או טיפולית שאינו הורהו או בן משפחה אחר שלו והורשע בתקיפת הקטין או שהורשע בהתעללות גופנית בקטין.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8) (תביעה בשל אחריות לתקיפה מינית או התעללות בקטין), התשפ"ב-2022, של חברות הכנסת מיכל רוזין ועאידה תומא סלימאן. הצעת החוק אושרה פה אחד, בתמיכת 10 חברי כנסת.
מוצע בה לקבוע כי תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית שמגיש נפגע עבירת מין או התעללות בקטין תוארך, ככלל, עד הגיע הנפגע לגיל 35. עם זאת, מוצע לקבוע כי לא יתאפשר להעביר את נטל הראיה מהתובע לנתבע בטענת "הדבר מעיד על עצמו" אם מדובר בתביעת רשלנות כנגד צד שלישי שהוגשה לאחר שמלאו לנפגע 28 שנים והנתבע אינו הפוגע, בן משפחתו של הנפגע או אדם שהיה אחראי עליו.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. הצעת החוק אושרה בתמיכת 6 חברי כנסת, בעוד 3 חברי כנסת נמנעו.
מוצע בה לקבוע כי בשנת המס 2022 יוגדלו נקודות הזיכוי הניתנות להורים בעד ילדיהם שאינם פעוטות (מעל גיל 6) אך טרם מלאו להם 13 שנים בשנת 2022, בנקודת זיכוי אחת נוספת. בנוסף, מוצע להגדיל ב-20% את גובה מענק העבודה הניתן לעובדים ולעצמאים הזכאים למענק, וזאת בעד כל חודש בשנת המס 2022 שבעדו היו זכאים. כמו-כן מוצע לקבוע כי מי שהיה זכאי למענק עבודה בשנת 2021, ישולם לו סכום בגובה 10% מסכום המענק שלו היה זכאי בשנת 2021, זאת כמקדמה על חשבון המענק שהוא יהיה זכאי לו בשנת 2022.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 63) (הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב-2022 של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי כנסת. הצעת החוק אושרה פה אחד, בתמיכת 13 חברי כנסת.
מוצע לקבוע כי איש או אישה שהם הורה עצמאי לילד עד גיל 12 יוכלו להודיע כי אינם מסכימים לעבוד בפרק הזמן בין השעה 24.00 לשעה 07.30, ומעסיק לא יוכל לסרב לקבלם לעבודה רק בשל כך, וכמו-כן בהיותם עובדים הם יוכלו לסרב לדרישה חדשה לעבוד בשעות אלה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב-2022. 51 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק למול 49 שהתנגדו.
מוצע להעלות את שכר המינימום לחודש באופן הדרגתי, כך שלאחר 5 שנים הוא יעמוד על 6,000 שקל או על 47.5% מהשכר הממוצע, לפי הגבוה מביניהם. עוד מוצע לקבע את "הסכום הבסיסי" - המשמש לחישוב רכיב של תוספת שכר המובא בחשבון בשכר המינימום, במדרגות במשך תקופה של חמש שנים, שלאחריה יחזור להיות מוגדר כסכום שכר המינימום אשר עובד היה זכאי לו אלמלא הוראת השעה.
נוסף על כך, מוצע להגדיל ביום נוסף את ימי החופשה השנתית שלה זכאים עובדים בחמש השנים הראשונות מ-16 ל-17. מוצע עוד לאפשר למעסיק להחיל, בהודעה לעובד, הסדר של השלמת שעות חסרות, שלפיו הוא ישלם לעובד שכר רגיל בעד השעה הנוספת הראשונה או השנייה שבהן עבד העובד, כהשלמה של שעה חסרה באותו חודש עבודה בתנאים מסוימים המפורטים בחוק. שעות השלמה כאלו ייחשבו כשעות עבודה לעניין כל הזכויות של העובד, וימשיכו להיחשב כשעות נוספות לעניין חישוב מגבלת השעות הנוספות המותרות ולעניין חישוב התשלום המגיע לעניין השעות הנוספות שמעבר להן.
השלמת שעות נוספות כאמור עבור עובד שחל לגביו הסדר תשלום שעות נוספות גלובלי תהיה אפשרית רק בשעות נוספות שהן מעבר למכסת השעות הנוספות עבורן משולם התגמול הגלובלי. מוצע שהממונה על זרוע העבודה יבחן במשך 3 שנים את השלכות יישום ההסדר להשלמת שעות חסרות על עובדים ומעסיקים ויגיש המלצותיו לוועדת העבודה והרווחה.
57 חברי כנסת הצביעו בעד החוק שאמור להכשיר בדיעבד את הפרשות הרמטכ"ל הלא חוקיות שניתנו במשך שנים, ו-56 חברי כנסת התנגדו ▪ הסכמות בקואליציה על שינויים שיוכנסו בחוק לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית (שר הביטחון גנץ. כופף את הקואליציה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
ראש האופוזיציה נתניהו: "כולם מבינים היום מה שוות ערבויות בינלאומיות או הסכמים בינלאומיים" ▪ ראש הממשלה בנט: "מרגע הקמת הממשלה הובלנו שינוי מהותי ביחס ובתעדוף הלאומי והממשלתי לסוגיית המשילות בנגב, במשמרת שלנו לא תימשך ההזנחה"
נתניהו. לומר 'לא' לאמריקה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
סקירת שרת הפנים בפני ועדת הפנים: "סיימנו את השנה עם 108 אלף יחידות דיור, מתוך זה 34 אלף יחידות דיור לחברה הערבית. השאיפה שלנו זה לתכנן 125 אלף יחידות דיור בכל שנה ▪ יו"ר הוועדה: "לתכנון יש השלכות דרמטיות על החברה על כל חלקיה. מצב התכנון בחברה הערבית מעיד על בעיה. העדר ייצוג החברה הערבית במנהלת התכנון ובוועדת המחוזיות בוודאי תורם לבעיה ולא לפתרונה. מתכננים לנו. מישהו החליט שהוא יודע מה טוב לנו"
ווליד טאהא, איילת שקד, יאיר מעיין [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ועדת הכנסת ממליצה למליאת הכנסת לבחור בח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) כסגן זמני ליו"ר הכנסת. ח"כ משה גפני אמר כי מינויו של אשר יהיה למשך שנה מיום הבחירה. ח"כ בועז טופורובסקי אמר: "אני מקווה שזה תחילתו של תהליך, של סיום החרמות של האופוזיציה בכנסת". גפני השיב לטופורובסקי: "גם אתם צריכים להתגמש לא רק אנחנו".
היועמ"ש של הוועדה ציינה כי מדובר בנשיאות זמנית של הכנסת עד אשר תיבחר נשיאות קבועה. הבחירה אושרה פה אחד.
בדיון שנערך לפני הצהריים, הוועדה אישרה את חברותם של ח"כ ינון אזולאי (שס) ומשה גפני ומאיר פרוש (יהדות התורה) לוועדה המשותפת לתקציב הכנסת ולוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.
יו"ר הליכוד בנימין נתניהו בפתח ישיבת הסיעה: "אלה ימים רגישים ומורכבים בזירה העולמית. בימים כאלה ראוי לנקוט במשנה זהירות. לצערי אנחנו שומעים בימים האחרונים יותר מדיי התבטאויות מיותרות ויותר מדי תחזיות כוזבות. אני קורא לממשלה לנהוג באחריות. לדבר פחות על מה שלא צריך לדבר בו ולעסוק הרבה יותר באיום הקיומי באמת לביטחוננו, וזה כמובן החזרה של אירן בזמן הקרוב להסכם הגרעין המסוכן. דווקא בעניין הזה לפיד ובנט לא אומרים כלום ולא עושים כלום. אתייחס לנושאים הללו בדיון 40 חתימות אחה״צ בכנסת".
ברשות המיסים ביקשו לקבוע את הצו כהוראת קבע, אך הוועדה סברה כי נוכח תנודתיות שוק הרכב יש להמשיך לנקוט בהוראת שעה בנושא ▪ יו"ר הוועדה, ח"כ קושניר: "השינויים הטכנולוגים בשוק הרכב מאוד תדירים, יכול להיות מאוד ששוב יכנס פיתוח לשוק שיהיה יקר מאוד בתחילה בדומה לרכב החשמלי"
ח"כ קושניר. "ראוי להאריך את הצו" [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
אמר בפתח הדיון: "אני קורא להקים את ועדת העלייה והקליטה, ואם זה לא יעשה, נמשיך לטפל בנושא פה, זו חובה של כל חברי הכנסת לא משנה מהיכן הם באים" (ח"כ קושניר. "להיות מוכנים לקלוט עולים" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, קבעה (יום ב', 28.2.22) את הארכת הוראת השעה לעניין מס על רכבי יוקרה, הקובעת כי מס הקנייה על רכבי יוקרה, יחול על רכבים שעלותם מעל 300,000 ש"ח.
ועדת הכספים קיימה (יום ב', 28.2.22) הדיון בנושא עלייה מאוקראינה. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר: "אנחנו צריכים להתרכז ביהודים, בעולים החדשים הפוטנציאלים, שצריכים לראות בנו בית לאומי כל השנים, ובעיקר בעתות משבר. מדינת ישראל הוכיחה פעם אחר פעם שאנחנו יודעים להתגייס בשעת המשבר, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לקלוט אותם בצורה הטובה ביותר. ב-2014 בעת הפיגועים בצרפת ישראל פתחה בתוכנית לאומית ואפשרה לכל יהודי צרפת לבוא לישראל, אנחנו כרגע בעת משבר שמשפיע על 250 אלף זכאי חוק השבות, זו החובה אבל גם ההזדמנות שלנו."
"צר לי מאוד על הניסיון לנצל את הארועים באוקראינה לצרכים פוליטיים" - כך עונה (יום א', 27.2.22) מרכז האופוזיציה ח"כ יריב לוין, לבקשה שהעביר אליו בערב שבת יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי, בנימוק שהמלחמה באירופה מחייבת את הקמתה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.
ועדת הכלכלה, אישרה (יום א', 27.2.22) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק הדואר. התיקון נועד בעיקרו ליישם את המלצות ועדת רוזן, שהמליצה בין היתר לפתוח את תחום הדואר לתחרות, לבצע רפורמה בענף החבילות מחו"ל ולהרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת והשר.
ועדת החוקה קיימה השבוע (22.2.22) דיון מיוחד לציון 30 שנה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בדיון השתתפו יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי, מנכ"ל הכנסת גיל סגל, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, המשנה לשעבר לנשיאת בית המשפט העליון, מזכיר הממשלה בעת חקיקת החוק, דן מרידור שהיה שר המשפטים בעת החקיקה, אוריאל לין - יו"ר ועדת החוקה דאז, הפרופסור אמנון רובינשטיין (יוזם החוק) ונוספים שהיו מעורבים בחקיקת החוק ובהם דדי צוקר (יו"ר ועדת החוקה בעת תיקון חוק היסוד), הרב יצחק לוי, הפרופסור שמעון שטרית והפרופסור דוד ליבאי.
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
