בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
שמחה רוטמן, צבי האוזר [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
אחמד טיבי, אוסאמה סעדי [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
האוזר: ללא חוק האזרחות נגיע ל-120 אלף איחודי משפחות בעשור
|
רז נזרי: עניין המכסות יציב קשיים חוקתיים מהטעם שזה מכניס את התכלית הדמוגרפית ● רוטמן: הפכנו למדינה שמאפשרת ומקבלת, אבל לא דורשת את המינימום של נאמנות למדינה ● עדאלה: חוק האזרחות - ענישה קולקטיבית
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
ועדת החוץ הביטחון המשיכה (3.3.22) להכין את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), שיזמו הממשלה ומספר חברי כנסת מן האופוזיציה. ח"כ צבי האוזר אמר בדיון כי "מחויבים לבחון את הנושא לא רק מבחינה פרטנית, כי אם נעשה זאת נחטא לתפקידנו. בין 1993 ל-2003 שהו 140 אלף איש בארץ, ללא החוק נגיע ל-12 אלף בשנה שזה 120 אלף בעשור. בטרם קבלת החלטות, אבקש בישיבה סגורה חוות דעת של השב"כ והמל"ל מה המשמעות של כך בהינתן התלקחות ביטחונית כאשר קרובים מדרגה ראשונה נמצאים בצד השני של המתרס. אנחנו נעשה עוול היסטורי לאזרחי מדינת ישראל אם לא נשקול שיקולים מעבר לזכויות אדם".
|
|
|
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק: "אין ספק שאנו לא חיים במרכז אירופה. אנו חיים במציאות מורכבת ביותר, ולכן המדינה צריכה לקבל החלטות ביטחוניות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם ערכים אחרים".
|
|
|
עו"ד עדי מנסור ממרכז עדאלה: "מדובר בחוק גזעני שמונע ממשפחות להתאחד ולקבל אזרחות. לכולם יש היתרי שהייה באופן חוקי, והחוק הזה מעניש אותם באופן קולקטיבי בגלל היותם פלשתינים ועל-מנת להדיר אותם דמוגרפית. זו תכלית החוק".
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
בן ברק: "העלה ח"כ דיכטר טענה שיש בה היגיון - אם מגיעים על-פי איחוד משפחות ומקבלים תושבות או אזרחות, האם הם צריכים לוותר על מעמד הפליט שלהם? מה דעתך? ללא קשר לחוק".
|
|
|
ח"כ אבי דיכטר: "תמצא כאלה שקיבלו מעמד במדינת ישראל ועדיין נחשבים כפליטים. מדובר בניסיון לממש את זכות השיבה. אנו עומדים בפרץ, והחוק הזה נועד לעצור את זה בין היתר. עד 2003 מדינת ישראל הייתה במסלול התאבדות".
|
|
|
ח"כ שמחה רוטמן: "החקיקה של חוק זה כהוראת שעה והתוספות נוספו בגלל חרב בג"ץ, ולכן הנושא המרכזי הוא לא מה בג"ץ יפסוק, אלא מה אנחנו כמחוקקים רוצים לומר בחקיקה. צריך להוסיף סעיף לפיו יש לבחון לתת אזרחות קבע בסוף התהליך, אבל עד אז כל תושב כזה יתחייב לא להיכנס לתחומי המדינה ולהצהיר על נאמנותו למדינת ישראל. אנחנו ויתרנו על הזכויות האלה. אנחנו הפכנו למדינה שמאפשרת ומקבלת, אבל לא דורשת את המינימום".
|
|
|
רז נזרי, המשנה ליועמ"ש: "פסקי הדין של בג"ץ קבעו כי יש פגיעה בזכות כבוד האדם וחירותו ובזכות לחיי משפחה, אבל הן אומרות שזכויות אלה אינן דבר מוחלט. אם יש מניעים ביטחוניים בסוגיה הזו ויש חשש משמעותי לעידוד פיגועים בפלטפורמה הזו. לאור זאת, נקבע עדיין שהפגיעה בזכויות היא במידה. וזו גם עמדתנו בקשר להצעת החוק הממשלתית ואין מניעה בגלל התכלית הביטחונית, ואנחנו נגן על כך בבג"ץ. עניין המכסות יציב קשיים חוקתיים מהטעם שזה מכניס את התכלית הדמוגרפית ויהיה צורך להציג נתונים התומכים בה חוקתית ומשפטית וזה כבר מרחיב את הנושא לכל האזרחים ולא רק לפלשתינים".
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
ח"כ האוזר: "יש הבדל בין אוכלוסייה שעוברת במסגרת סכסוך אתני לבין הגירה של תושבים מנורבגיה. זו הגירה המבוססת על פערים כלכליים ונוגעת בשורשה של תכלית המדינה היהודית.
|
|
|
המשנה ליועמ"ש נזרי התייחס לטענות של ח"כ מיכל רוזין וח"כ גבי לסקי, לגבי תוקף החוק כהוראת שעה ולא הוראת קבע ואמר: "בעניין זה, אנו לא רוצים להפוך את הפגיעה בזכויות שיש לנצחית, לכן אנו מבקשים לתקף אותה מעת לעת על-ידי חוות דעת השב"כ, וזה מצדיק את החלטת הממשלה להוראת שעה מבחינה משפטית".
|
|
|
מספר ח"כים אמרו שהמספר של 200 פיגועים שבוצעו על-ידי אנשים שנכנסו לארץ בשל איחוד משפחות אינו נכון, שכן מספר הפיגועים שבוצעו על ידם הוא 35, והשאר בוצע עלי ידי מה שמכונה דור ב'. כלומר, ילדים שנולדו למאוחדי משפחות. על כך השיב נזרי: "ברמה המשפטית, אני לא עושה הבחנה אם מדובר ב-20 פעילי טרור או ב-50 פיגועים. גם מספרים נמוכים יותר, מאחר שמדובר בטעם ביטחוני, הרי שהזכות לחיים של אזרחים מכל העדות היא זכות עליונה, מעבר לכבוד האשם וחירותו. גם מספרים נמוכים יותר יכולים להצדיק צעדים למניעת נטילת חיים".
|
|
|
ח"כ אחמד טיבי: "ולמה נקבע גיל לגבר 35 ולאישה מעל 25?" נזרי: "לשב"כ יש מידע על אנשים באיזה גיל עושים יותר פיגועים. זה עניין של ניהול סיכונים".
|
|
|
מואטי, מראענה ורוטמן [צילום: נועם מושקוביץ]
|
|
ח"כ יוסי שיין: "זה דיון עם ממד משפטי וממד לגאלי-לגיטימי. יש גם ממד פוליטי. בזמן חרום, כמו באינתיפאדה, מדינה חייבת למנוע כל כניסה של אוכלוסייה של ישות עוינת לתוכה. כשעוצמת הקונפליקט מתחילה לרדת, מתחילים בפלפולים כמה להקל. יש כל הזמן מתח בין השיקול הביטחוני לזכויות אדם, בהנחה שלא מגיעים לשלום. הפלפול הזה, אין לו סוף והוא מחייב אותנו לעסוק בשאלה מה כבר קיים. האם האיום קיומי כרגע, ולאמץ גישה האם רואים איום אקוטי או לא בעתיד. היתר זה פלפולים".
|
|
|
נירה שפק, לסקי ורוזין [צילום: נועם מושקוביץ]
|
|
ח"כ רוזין: "אני מעריכה את המחויבות של השב"כ במאבק בטרור. ברור שמונעים פיגועים. ההחלטה כאן היא מדינית. אוכלוסיית המיעוט נבדקת יותר ממני ומילדי. האם מעל גיל מסוים או מספר שנים בארץ יש יותר מעורבים בטרור? מה קורה עם נשים וילדות? והאם יש הבדל ביטחוני בין מי שיש לו היתר מת"ק (היתר שהייה), לתושבות ארעית, שתקנה לו זכויות סוציאליות?" ח"כ לסקי: "לא קיבלנו נתונים על נשים באירועי פח"ע. ככל שידוע לי אין מעורבות נשים, אז מדוע להחיל עליהן את החוק? בעניין דור ב', הם ילדים של אזרחי ישראל. האם זה לא לטובת הביטחון שהם לא יצטרכו להסתתר? שמענו מרז נזרי שהפסיקה אומרת שזכות נישואים אפשר לממש גם לא בשטחי ישראל, אבל יש איסור בחוק לאזרח ישראלי לגור בשטח A. אז בעצם מונעים מהם חיי זוגיות. זה לא מקרב אנשים למדינה".
|
|
|
רוטמן, האוזר ודיכטר [צילום: נועם מושקוביץ]
|
|
ח"כ אבתיסאם מראענה: "כמה נשים פלשתיניות נשואות לישראלים היו מעורבות בטרור? נשים שכבר 3 שנים בארץ, כמה מהן מעורבות? הילדים שגדלו כאן ואין להן כלום. המדינה אומרת להם כל הזמן תוכיח מי אתה ובדיקות דנ"א זה פוגעני. בלאו הכי הם כאן. מה רוצים לגדל כאן? פצצות? אתה מצפה שיגדלו במצב הזה רופאים לזכויות אדם?"
|
|
|
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק: "היה כאן 20 שנה חוק. כשאת מורידה את גיל הנשים הנכנסות ל-25, את מורידה את הסיכון לטרור". לסקי: "אני מבקשת לדעת כמה נשים ביקשו איחוד משפחות וכמה סורבו". מראענה: "הבנו שהחוק מצמצם כניסה, אבל מה עם אימהות שכבר נמצאות כאן?" בן ברק: "שאלתי בהתחלה את סגן ראש השירות אם ניתן לשדרג מעמד של מי שכאן מספיק זמן, והוא אמר שכן".
|
|
|
ח"כ אוסאמה סעדי: "ביקשנו לקבל נתונים לגבי 12,000 מאוחדי משפחות שנמצאים בארץ, לפי נשים/גברים ולפי גיל". יו"ר הוועדה: "אני מבקש מהשב"כ פילוח של אותם 11,800 שיושבים כאן באיחוד משפחות לפי גיל וכמה זמן הם בארץ".
|
|
תאריך:
|
06/03/2022
|
|
|
עודכן:
|
06/03/2022
|
|
עידן יוסף
|
+לחפור או לחפף זו השאלה!
|
13:35 06/03/22 | יעקב קורי | לרשימה המלאה |
הפוסט ציונים לא מעמיקים, הם ממשיכים בסיסמאות הפשטניות של שלום עכשיו, הלאה הכיבוש, רצח עם, פשעים נגד האנושות, רצח מכוון של ילדים, גזענות, נאצים, פשיסטים, רוצחי רבין ▪ והעולם מאמין להם (זלנסקי. יהיה האשם [צילום: יוהנה ג'רון/AP])
|
|
+ממשלת המינוי
|
08:17 06/03/22 | עמנואל בן-סבו | לרשימה המלאה |
הקונסולית הכללית של מדינת ישראל היא ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי, דמות מרשימה כשלעצמה אך לא בטוח שהיא מי שאמורה לעמוד בחזית בעניינים לאומיים של המדינה היהודית דמוקרטית אותה היא מוכנה לקבל רק כמדינה דמוקרטית (רינאוי-זועבי. "להפסיק את הכיבוש" [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
|
|
האוזר: ללא חוק האזרחות נגיע ל-120 אלף איחודי משפחות בעשור
|
|
אמצעי התקשורת הישראלים אינם רק גורם חשוב ומשפיע בפוליטיקה הישראלית, הם הפכו גם במרוצת השנים, במיוחד לאחר הסכמי אוסלו ב-1993 והקמת הרש"פ, לגורם המשפיע גם על ההנהגה הפלשתינית ועל תדמיתה בקרב תושבי השטחים.
|
|
|
צה"ל מחדש את הפעילות נגד הטרור במחנה הפליטים ג'נין לאחר הפסקה של כמה חודשים. ההפסקה בפעילות צה"ל במחנה הפליטים ג'נין הייתה בעקבות בקשה של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מישראל, מחמוד עבאס טען כי הפעילות הזו בשטח A מחלישה את מעמדה של הרש"פ ברחוב הפלשתיני וכי מנגנוני הביטחון של הרש"פ חזקים דיים כדי להתמודד לבדם מול הקבוצות החמושות בג'נין ולמנוע פיגועי טרור.
|
|
|
שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, הכפיל (יום ד', 2.3.22) את עונש המאסר שירצה עודיי אבו-תאיה, אשר תקף שני יהודים בירושלים ממניעים גזעניים. אלרון קבע שהוא ירצה 22 חודשי מאסר, תוך ביקורת על האופן בו הסתפק בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת תמר בר-אשר) ב-11 חודשי מאסר.
|
|
|
15 פלשתינים בני שבע משפחות יוכלו להמשיך להתגורר בדמי שכירות מופחתים בשכונת שייח ג'ראח (שמעון הצדיק) שבמזרח ירושלים, עד ששאלת הבעלות בבתיהם תוכרע לאחר הסדרת המעמד התכנוני שלהם. כך קובע (יום ג', 1.3.22) בית המשפט העליון.
|
|
|
ארגוני האופוזיציה הפלשתינית מאשימים את הרש"פ כי ניסתה השבוע לחסל את בכיר ארגון הג'יהאד האיסלאמי בגדה ח'דר עדנאן, אחד הסמלים הבולטים של "ההתנגדות" הפלשתינית בגדה וממבקריה החריפים של הרש"פ.
|
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|