לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה (28.4.04) תביעתו של התאגיד הרוסי United Press LLC, המוציא לאור את המגזין Men's Health, נגד היומון הרוסי "וסטי" מבית ידיעות אחרונות, ונתבעים אחרים. התביעה הועמדה על סך של 1.38 מיליון ש"ח, לצרכי אגרה.
הנתבעים האחרים הם ינון אנגל, ארנון מוזס, מרים נופך-מוזס ויוליה ברקוביץ', הרשומים כמנהלי חברת 'וסטי 1992 בע"מ'
וכן איליה ניימרק, ורה ידידיה, מרק זייצ'יק, אנה סדגורסקי ולב בלצן - ששימשו כעורכים הראשיים של העיתון וכן נגד ולדימיר ביידר ושלמה ברונשטיין, ששימשו עורכי המוסף "מגזין", בו בוצעו - על-פי הנטען - הפרות שיטתיות של זכויות יוצרים.
מדובר בתביעה שנייה שמגיש לאחרונה תאגיד רוסי נגד העיתון וסטי, בו מועלית טענה להפרה שיטתית של זכויות יוצרים והעתקת מאמרים. התביעה הראשונה הוגשה בחודש ינואר השנה, על-ידי Fashion Press LLC, המו"ל של המגזינים "קוסמופוליטן" ו"דומשני אוצ'ג" ["House Keeping"] ברוסית, עומדת על סך של 4.2 מיליון ש"ח [ראו קישור].
"69 מאמרים הועתקו מילה במילה"
בתביעה, שהוגשה בידי עורכי הדין עדי זרנקין, טל שפרנט וולדימיר קרנרמן, ממשרד בויאר, זרנקין, רויזן ושות', נטען כי בחודשים מרס 2000 - מאי 2003, פורסמו במוסף סוף השבוע של וסטי, "מגזין", "69 מאמרים שונים שהועתקו, ככתבם וכלשונם, מילה במילה, אות באות, תג בתג, מתוך המגזין שמוציא התובע לאור".
המוסף "מגזין" של וסטי הינו אחד מחמישה מוספים של גיליון סוף השבוע, והוא מהווה אסופת כתבות מחו"ל. במגזין מצויין, כי "פרסום כתבות שמקורן בכתבי עת אחרים נעשה בהסכמתם". למרות זאת, טוען התובע, נעשתה כאן "הפרה שיטתית ועקבית של זכויות יוצרים של התובע, במאמרים שפורסמו במגזין שהוא מוציא לאור ברוסיה תחת המותג הבינ"ל Men’s Health, והמופץ על-ידו ברוסיה ובמדינות נוספות, לקהילה הדוברת רוסית".
"'לזכותם' של הנתבעים ייאמר", מציין התובע בציניות, "כי הם לא הסתירו מן הקורא את העובדה שהמאמרים המפרים האלה, מקורם במגזין האמור. נהפוך הוא. הנתבעים עשו גם בעובדה זו קרדום לחפור בו, לטובתם האישית ורווחתם, ופרסמו את המאמרים המפרים כפי שהופיעו במקור, תוך ציון שם המחבר וכן תוך ציון העובדה כי המאמר פורסם קודם לכן ב-Men’s Health".
"למותר לציין, כי מי מהנתבעים לא פנה מעולם לתובע, או למי מנציגיו המוסמכים, בבקשה להתיר לנתבעים, או מי מהם, לעשות שימוש שכזה. ייאמר מייד, גם אם היתה באה פנייה שכזו, היא היתה נענית בשלילה. לתובע מדיניות מוצהרת שלפיה אין הוא מוכר מאמרים, וזאת על-מנת לתמוך בתפוצת המגזין בכללותו".
לא ייתכן שההנהלה לא ידעה במשך 3 שנים על ההעתקה
"הנתבעים ליקטו מן המוכן, את המאמרים הנבחרים בעיניהם, ועשו זאת ללא נטילת רשות מהתובע ובכך מתקיים בהם יסוד הנטילה ללא זכות. מעשים אלה נעשו בחוסר תום-לב רבתי, באשר הנתבעים הם אנשים הפעילים בתחום התקשורת בכלל והעיתונות הכתובה בפרט. קיומן של זכויות יוצרים ידוע להם היטב וכן החשיבות הרבה בשמירתן. הנתבעים עשו את מעשיהם לאורך תקופה ארוכה, באופן אינטנסיבי ביותר, מידי שבוע בשבוע".
את צירוף מנהלי 'וסטי' לתביעה, מסביר התובע: "על נתבעים אלה, מוטלת על-פי הדין בישראל, חובת זהירות וחובת תום-לב, בין היתר כלפי צדדים שלישיים. העובדה שנתבעים אלה משמשים כאורגנים בנתבעת אינה פוטרת אותם, לכשעצמה, מאחריות כלפי צדדים שלישיים בכלל וכלפי התובע במקרה דנן, בפרט. נהפוך הוא, תפקידם זה מטיל עליהם את האחריות כלפי התובע. הדין הישראלי מכיר בעיקרון של אחריות אישית וחותר לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה, בד בבד עם העיקרון של אישיות משפטית נפרדת".
"לא יעלה על הדעת", מוסיף התובע, "כי במהלך 3 שנים לא תגלה מועצת מנהלים, המורכבת מאנשי עיתונות ותקשורת, כי העיתון המנוהל על-ידם מפר בשיטתיות ובאינטנסיביות, זכויות יוצרים של צדדים שלישיים. לא ייתכן, כי כאשר מבוצעת העתקה רחבת היקף שכזו, ממגזין בעל מוניטין בינ"ל, לא תעלה שאלה האם הושג רשיון להעתקה כאמור ומה היו תנאי הרשיון. שורת ההגיון מחייבת, כי הנתבעים 2-5 ידעו על המעשים המבוצעים וביצעו ו/או היו שותפים לביצוע ו/או אשרו בדיעבד התנהגות שכזו ו/או עצמו עיניים לאפשרות שכזו".
משכך, דורש התובע מבית המשפט להוציא צו מניעה קבוע, "המורה לנתבעים להימנע מעשיית שימוש כלשהו במאמרים של התובע ובמאמרים שזכויות היוצרים בהם הם של התובע, העתקת מאמרים מגיליונות של התובע, ובכלל זה שימוש חוזר ונשנה במאמרים שהועתקו בעבר ובגינם נתבע פיצוי על-פי תביעה זו"; להוציא צו מתן חשבונות לווסטי, שיחייבה לחשוף נתוני פרסום ותפוצה בגליונות המפרים; וכן פיצוי סטטוטורי מקסימלי בלא הוכחת נזק, בסך 20,000 ש"ח עבור כל אחד מ-69 המאמרים המפרים, ובסך הכל - סך של 3.8 מיליון ש"ח.
ת.א. 1593/04 United Press LLC נ' וסטי 1992 בע"מ ואח'