|
|
ראניה רדוואן, ערוץ 5
|
|
|
|
האלה אל-מאלכי
|
|
|
|
|
עד לא מכבר התחוללה סערה בקרב הערבים והמוסלמים נוכח היחס המערבי כלפי רעלת האשה המוסלמית. יחס זה בא לידי ביטוי בעיקר באיסור על חבישת הרעלה במוסדות ציבוריים בצרפת והוא הביא לגל הפגנות ברחבי העולם הערבי והמוסלמי. במצרים, לעומת זאת, מתחולל תהליך הפוך: הודעה שהפיצה אחת מוועדות אגודת העיתונאים המצרית, מטיחה האשמות בממשלת מצרים על קיפוח כתבות הטלוויזיה העוטות לראשן רעלות עד כדי איסור הופעתן על המרקע.
בהודעה, שפורסמה אתמול (3.5.04) מטעם ועדת החירויות באגודת העיתונאים המצרית, נמסר כי ערוץ 5 של הטלוויזיה המצרית (הטלוויזיה המקומית של אלכסנדריה) אוסר על כתבות לחבוש רעלה בזמן השידור. בהודעה מובעת הזדהות עם הכתבות המקופחות ובראשן ראניה רדוואן, ראדה א-טוויל והאלה אל-מאלכי.
"הכתבות לבושות הרעלות נתונות לקיפוח מתמשך. מניעת הכתבות מהופעה על המרקע בתחנות הטלוויזיה השונות רק משום שהן עוטות רעלה לראשן, וכן העברתן לתפקידים מינהלתיים, אינה עומדת בקנה אחד לא רק עם יסודות הדת האיסלמית, אלא אף עם החוקה המצרית... זהו אכן צעד מצער", נכתב בהודעה.
רנא רדוואן, אחת המקופחות, סיפרה כי ההודעה התפרסמה לאחר שמספר הכתבות המקופחות עלה ל-24 בכלל תחנות הטלוויזיות המצריות, 9 מהן בערוץ 5. מוחמד עבד אל-קדוס, מזכיר ועדת החירויות, אמר כי עמדת הוועדה נובעת מצורכי ההגנה על הדמוקרטיה והענקת זכויות שוות ללא אפלייה.
באגודת העיתונאים המצרית, עם זאת, מסרבים לפי שעה להתייחס לטענות. מזכיר האגודה, יחיא קלאש, אמר כי כלל לא ידוע לו על הודעה כזו. "בכל אופן, אף הודעה לא מייצגת אותנו אלא אם היא נושאת את חותמת האגודה. לפיכך, הודעה זו אינה מבטאת את עמדת האגודה".
מנהלת הטלוויזיה המצרית, זינב סווידאן, אמרה בתגובה כי "בעת קבלת כתבות לעבודה הן חותמות על הצהרה המתנה את הופעתן בטלוויזיה בצורה שווה לכולן... אם לא חל שינוי בהופעתן, רשאית הנהלת התחנה להפסיק את עבודתן ללא קשר לרעלה... בתקופה האחרונה הפסקנו את עבודתן של יותר מ-10 כתבות טלוויזיה שלא עוטות רעלה לראשן, משום שלא תאמו את הקריטריונים. אנו לא נוקטים במדיניות של איפה ואיפה".
מצרים, הנחשבת ל"חילונית" במושגים ערביים, פועלת לא מעט נגד הגורמים האיסלמיים במדינה, לרבות תופעות וסממנים האיסלמיים המובהקים. כך, צבא מצרים ממעט לקבל לשורותיו גורמים איסלמיסטיים (מאז רצח הנשיא סאדאת במפגן צבאי בתחילת שנות ה-80') וגם מערכת החינוך המצרית מטוהרת כמעט לחלוטין מגורמים איסלמים. האחים המוסלמים במצרים, המיוצגים בזעיר אנפין בפרלמנט המצרי, מורגלים בהשמעת ביקורת כלפי השלטונות בהקשר זה.