רק 3.5% מהחולים אשר טופלו במסגרת שילוב של צנתור דחוף תוך שימוש בסטנט - תומך עורקים מצופה שנקרא בשם 'סייפר', נזקקו לצנתור חוזר. כך עולה (יום ג', 4.5.04) ממחקר שנערך על-ידי האיגוד לקרדיולוגיה התערבותית.
המחקר ארך במשך שנה בקרב 430 חולים, כאשר 56% הוגדרו כחולים בסיכון גבוה, 30% מהם חולי סוכרת ו-25% סבלו מהיצרות חוזרת באזור הסטנט. המחקר נערך כדי לבדוק את יעילותו של השימוש בסייפר.
ביום א' האחרון הציג פרופ' חיים לוטן, מנהל מערך הלב בבית החולים הדסה עין כרם בכנס האיגוד הקרדיולוגי את תוצאות המחקר.
ממצאי המחקר הראו, כי טכנולוגיית הסייפר מצמצמת באופן משמעותי את מספרם הכולל של הצנתורים שעוברים חולים במחלת עורקים כלילית, הזקוקים לפתיחה מחודשת של העורקים המובילים ללב. יצוין, כי כ-20% מהחולים העוברים צנתורים בסטנט רגיל יזדקקו לצנתור חוזר או לניתוח מעקפים.
פרופ' לוטן ופרופ' אהוד גרנדיר, מצנתר בכיר בבית החולים רמב"ם בחיפה, שהציג אף הוא תוצאות מחקר מעקב שערך בחולים שסבלו מהיצרות חוזרת ציין: "השימוש בטכנולוגיה המתקדמת שמציע הסייפר מוריד את מספר ניתוחי המעקפים המבוצעים בישראל".
מחלת לב כלילית פוגעת מדי שנה בכ-500,000 חולים בישראל. הגורם לכך הוא, בדרך כלל, רובד שומני (פלאק) שחוסם קטע בחלל הפנימי של העורק, ולא מאפשר מעבר דם וחמצן ללב. בישראל נאמד מספרם של החולים הנזקקים לצנתור טיפולי לפתיחת העורק החסום בכ-18,000 חולים. בין הסיבות להיצרות החוזרת: גדילה מחודשת של תאים ברקמה הפנימית של כלי הדם, שניזוקה בעת החדרת הסטנט.
הסייפר, פרי פיתוחה של חברת ג'ונסון & ג'ונסון, מצופה בתרופה - רפאמיצין, המונעת דחיית השתל בחולים לאחר השתלת כליה. התרופה משתחררת לאיטה ומעכבת גדילה מואצת של תאים באזור הסטנט ובכך מפחיתה משמעותית את הסיכון להיצרות וחסימה חוזרת של העורק.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
