שני האזרחים הישראלים, אורי זושה-קלמן (30) ואלי קרא (50), אשר ממשלת ניו זילנד משוכנעת כי הם 'סוכני מוסד', הגיעו ביום ד' (5.5.04) לדיון נוסף בתביעה שהוגשה כנגדם על ניסיון רכישת דרכון בדרכי מרמה, אחזקת דרכון מזויף וחברות בארגון פשע.
עורך דינם של החשודים הכחיש שוב את החשדות המיוחסים לזוג הישראלים. השופט הותיר על כנו את שחרורם בערבות של העצורים, קבע דיון נוסף בחודש הבא והטיל צו איסור פירסום על המתרחש בתוך כתלי בית המשפט.
שני הישראלים הגיעו לבית המשפט כשהם עוטים מסכות ואוחזים במטריות. הצמד סירב לצאת מאולם בית המשפט עד שיסולקו או יעזבו הצלמים הרבים והעיתונאים, אשר המתינו להם מחוץ לאולם.
קרא וזושא-קלמן נעצרו בידי משטרת ניו זילנד, לאחר שפקיד במשרד הפנים במדינה גילה, כי ישראלי נוסף, זאב ויליאם ברקן (37), מבקש להשיג דרכון הנושא את תמונתו, אך את פרטיו של אזרח ניו זילנד הסובל משיתוק מוחין.
המשטרה ארבה לאנשים המגיעים לקבל את הדרכון המזויף ועצרה את צמד הישראלים. זאב ברקן המחזיק באזרחות קנדית וישראלית, הצליח להימלט מהמדינה. שותף רביעי מסתתר כנראה בניו זילנד והמשטרה מנהלת מצוד אחריו.
גרנט אילינגוורת', עורך דינו של אורי זושא-קלמן, אמר (יום א', 18.4.04), כי בכוונתו "לפנות בימים הקרובים לראש פרקליטות המדינה בניו זילנד, בדרישה שייפעל נגד מספר כלי תקשורת במדינה המבזים את בית המשפט. העצורים הישראלים לא יזכו למשפט הוגן, לאחר שעניינם התפרסם בכל כלי התקשורת. כלי התקשורת מפרים את כל החוקים הנורמלים האוסרים פרסום עניינים העומדים בפני בית המשפט", אמר.
עורך הדין הוסיף, כי בכוונתו לפנות בקרוב גם לבית המשפט העליון בניו זילנד: "כלי התקשורת ודוברי הממשלה מדברים כל הזמן על אשמת ריגול, למרות שבכתב האישום אין כל זכר או הוכחה לכך. בכוונתי לבקש מבית המשפט העליון לבטל את כתבי האישום, משום שהפרסומים בכלי התקשורת חיסלו כל סיכוי למשפט הוגן".
עיתון ה'ניו זילנד הראלד', אשר חשף את הפרשה, טוען כי ממשלת ישראל לחצה על ממשלת ניו זילנד לפתור את הסוגיה בדיסקרטיות מחוץ לכותלי בית המשפט, אולם ממשלת ניו זילנד סירבה להיענות לבקשה הישראלית.
ראש ממשלת ניו זילנד, הלן קלארק, גילתה (שבת, 17.4.04) כי דיפלומט ישראלי הגיע לבירת ניו זילנד, וולינגטן, שם שוחח עם בכירי ממשל בנושא שני האזרחים הישראלים: "אנו נחושים להגן על המוניטין של ניו זילנד. חשוב מאוד שממשלות זרות יכירו בגבולותיה של המדינה, ובכך שהדרכון הניו זילנדי הינו מסמך השייך לנו. אנו לוקחים את הפרשה מאוד מאוד ברצינות", אמרה קלארק.
ג'ים סאטן, מ"מ שר החוץ של ניו זילנד, אמר (18.4.04), כי הוא זימן ללשכתו את נציגת ישראל בניו זילנד, אורנה שגיב. "דרשתי ממנה לקבל דיווח מלא לגבי מעשיהם של הישראלים", אמר סאטון והוסיף: "אמרתי לה, כי אם ישנם דרכונים ניו זילנדים נוספים אשר נעשה בהם שימוש שלא כדין - אנו דורשים את החזרתם המיידית". סאטן אמר, כי ממשלת ניו זילנד מעריכה ששני העצורים הם "נציגיה של ממשלת ישראל".
ממשרד החוץ הניו זילנדי נמסר (18.4.04), כי ממשלת ניו זילנד אינה מתכוונת לבצע כל עסקה עם ממשלת ישראל בנושא העצורים. "ברגע שהנושא הגיע לבית המשפט, אין כל אפשרות חוקית להתערב בהליך", אמרו במשרד החוץ.
לפני כשבועיים חשף העיתון 'ניו זילנד הראלד', כי אורי זושא-קלמן נכנס לפני חמש שנים למדינה באמצעות דרכון קנדי.
במידה ויתברר כי קלמן הינו 'סוכן מוסד', מדובר בהפרה מפורשת של התחייבות ישראלית שניתנה לממשלת קנדה בשנת 1997.
כזכור, בשנת 97' נתפסו בירדן שני 'סוכני מוסד', אשר ניסו לחסל את מנהיג החמאס כיום, חאלד משעל. בחקירת שירותי הביטחון הירדנים, התברר כי השניים נכנסו לירדן בעזרת דרכונים קנדים מזויפים.
הדבר גרם לתקרית דיפלומטית חריפה בין ישראל לקנדה, קנדה אף איימה לגרש את השגריר הישראלי. המשבר יושב רק לאחר שראש ממשלת ישראל העביר מכתב לראש ממשלת ממשלת קנדה, ובו התחייב כי שירותי הביון הישראלים לא יעשו בעתיד כל שימוש בדרכון קנדי לצורך פעולותיהם החשאיות.
במסמכים שהוגשו לבית המשפט באוקלנד התברר, כי קלמן נכנס לניו זילנד ב-2 לפברואר 1999 באמצעות דרכונו הקנדי. קלמן אף השיג אשרת שהייה זמנית בניו זילנד, אשר הסתמכה על דרכונו הקנדי.
ממשרד החוץ הקנדי נמסר (21.4.04): "אנו עוקבים אחר הדיווחים המגיעים מניו זילנד. אנו חוקרים את העניין, עם תום החקירה נגבש את מסקנותינו".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
