הצבא האוקראיני תקף שוב את אי-הנחשים הכבוש

מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה, פגעה באזרחים ושיטחה את מריופול, האיחוד האירופי שילם לה 44 מיליארד אירו תמורת נפט וגז. זה עשוי להשתנות בעקבות הודעת רוסיה על הפסקת האספקה לפולין ובולגריה, אשר סירבו לשלם ברובלים תמורת הגז. מאחר שהאיחוד יכול למצוא בקלות תחליפים לגז אבל לא לנפט, רוסיה מנסה לנצל נקודת תורפה זו – מסביר אקונומיסט.

"לא יהיו מנצחים במלחמה גרעינית". כך אמר שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, בראיון לעיתון אל ערבייה הפועל בדובאי. לברוב אמר שרוסיה לא תהיה הראשונה להתחיל במלחמה גרעינית, וכך הצהירה פעמים רבות.

שר ההגנה הבריטי בן וואלאס סבור שהנשיא ולדימיר פוטין עשוי לנצל את אירועי "יום הניצחון" בתשעה במאי כדי להודיע על גיוס כללי, בטיעון שרוסיה נמצאת כעת ב"מלחמה כוללת נגד הנאצים בעולם" ולפיכך עליה לגייס את כל משאביה. הכוונה האמיתית כמובן תהיה לנצל את הגיוס לטובת סד"כ הכוחות הלוחמים באוקראינה.

למרות הסנקציות החריפות מצד ארה"ב ואירופה, בגלל המלחמה והפלישה של רוסיה לאוקראינה, מצליח ממשלו של הנשיא ולדימיר פוטין להקפיץ את שווי הרובל מול הדולר. ביום שישי הגיע שער הרובל לשיא של שנתיים: 68 רובל לדולר, וזאת בהשוואה ל-135 רובל לדולר ביום 07.03.22 (שער השפל).

לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, שאלת ההצטרפות לנאט"ו בקושי עמדה על סדר היום הפוליטי של שבדיה ופינלנד. לשתי המדינות יש היסטוריה ארוכה של ניטראליות צבאית, ולמרות שבעיקרון הן רוצות יותר שיתוף פעולה עם ארה"ב ונאט"ו ופוליטיקאים בשתיהן דיברו על הצטרפות לברית, הנושא לא היה דחוף. הפלישה שינתה הכל. שתי המדינות בוחנות מחדש את מדיניותן, והצטרפות מהירה לנאט"ו נראית כתשובה הטובה ביותר. בשתי המדינות יש רוב ברור למהלך ושתיהן שלחו לאוקראינה כמויות נשק משמעותיות.