בכיר בקונגרס מעריך שביידן יבקר באוקראינה

אלג'יריה הייתה זמן רב שחקנית בינונית בשוק הייצוא העולמי של נפט וגז, אבל המשבר בעקבות הפלישה לאוקראינה יצר הזדמנות עבורה. ראש ממשלת איטליה, מריו דרגי, טס לאלג'יר לפני מספר שבועות כדי לחתום על הגדלת ייבוא הגז ממנה ב-40%. גם ניגריה וקונגו הפכו ליצואניות אפשריות לאירופה. מדינות היבשת, הממהרות להתנתק מהתלות בגז הרוסי, מחפשות מקורות אמינים וגם אם יקרים יותר כמו קטר וארה"ב.

"אני רואה בחומרה את התבטאותו של שר החוץ הרוסי. דבריו אינם אמת ותכליתם פסולה" אמר (יום ב', 2.5.22) ראש הממשלה, נפתלי בנט בתגובה לדבריו של שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, שלפיהם גדולי האנטישמים בעולם היו יהודים וכי היטלר היה ממוצא יהודי. בנט הוסיף: שקרים מעין אלו מטרתם להאשים את היהודים עצמם בפשעים הנוראים ביותר בהיסטוריה שנעשו כנגדם, ובכך לשחרר את האחריות מצוררי ישראל. כפי שכבר אמרתי, שום מלחמה בימינו אינה השואה ואינה דומה לשואה. יש להפסיק לאלתר להשתמש בשואת העם היהודי ככלי לניגוח פוליטי".

מה בדיוק אמר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב בראיון לערוץ הטלוויזיה האיטלקי Mediaset? אחרי תשובה של לברוב שתיארה את המציאות הנוכחית באוקראינה כפי שמוסקבה רואה אותה, הוא נשאל ע"י המראיין: "זהו החזון שלך, בעוד שוולדימיר זלנסקי אומר משהו אחר לגמרי. הוא מאמין ש"דנאזיפיקציה" היא חסרת משמעות. הוא גם יהודי. לדעתו נאצים, "אזוב" - הם מעטים (כמה אלפים). זלנסקי מפריך את ההבנה שלך לגבי מה שקורה. האם אתה חושב שזלנסקי הוא מכשול בדרך לשלום"? ועל כך ענה לברוב, בין השאר: "זה ממש לא משנה לי מה הנשיא זלנסקי מפריך או לא מפריך. יש לו "שבעה ימי שישי בשבוע", כמו שאומרים.

שתיקתה של האליטה הרוסית לנוכח הפלישה לאוקראינה הולכת ונסדקת. למרות שסקרים מלמדים על תמיכה נרחבת במלחמה – לנוכח תעמולה ממשלתית נרחבת וחוקים האוסרים מתיחת ביקורת – מתחילים להתגלות בקעים. קווי המחלוקת בין מגזרים שונים באליטה הכלכלית הולכים ומסתמנים, וכמה מהטייקונים – במיוחד אלו שהתעשרו לפני עידן ולדימיר פוטין – החלו לדבר, מדווח וושינגטון פוסט.

המלחמה באוקראינה גורמת לשינויים דרמטיים ביבשת אירופה, שישפיעו על הסדר הביטחוני - פינלנד ושבדיה צפויות להצטרף לברית נאט"ו עד סוף הקיץ, ואורך גבולות החיכוך בין הברית לרוסיה יוכפלו למעשה.