השר בני אלון וח"כ שאול יהלום נפגשו בערב עם נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, והפצירו בנשיא לעכב את מינוי עדנה ארבל לכהונת שופטת, וזאת עד לבירור כל החשדות שהועלו נגדה. ברק סירב. לא התרשמתי ממכתבה של השרה לבנת, אמר ברק.

גם שר המשפטים מסרב לדחות את ההכרעה בעניינה. לפיד אמר כי מה שנעשה הוא ניסיון בלתי כשר למנוע מינויה של ארבל. "לא ניכנע לטרור", אמר לפיד [עוד מדבריו ראו גם בהמשך].

החשיפה

שרת החינוך, לימור לבנת, פנתה היום (יום ד') אל הוועדה לבחירת שופטים, ואישרה כי פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, פנתה אליה ב-1997, וביקשה ממנה לפעול למינוי בעלה, אורי ארבל, לדירקטור בחברה ממשלתית. בכך מאשרת לבנת את החשיפה ב-Nfc ובמעריב.

ביום 6.2.04 חשפנו, כי ארבל פנתה אל לבנת וביקשה ממנה לסדר תפקיד דירקטור לבעלה. הפנייה נעשתה, בתקופה שהוגשו תלונות שונות נגד לבנת ואלה היו תלויות ועומדות גם בפני ארבל. פניית ארבל אל לבנת, באותה מערכת היחסית שהיתה קיימת, מעלה חשד לניסיון מצד ארבל לקבל שוחד.

מכתבה של לבנת הדהים חלק מחברי הוועדה, שלמדו ממנו כי ארבל חטאה פעמיים: גם ביקשה מלבנת לסייע במינוי בעלה, צעד המסמל שחיתות; וגם שיקרה בתקופה האחרונה, כאשר הכחישה שוב ושוב, את הטענות נגדה בנושא זה. השר לפיד, לעומת זאת, מוסיף לגונן על ארבל.

לבנת מוכיחה את השקר של ארבל

ארבל הכחישה בעבר את הפרסומים נגדה מכל וכל, בתגובות רשמיות. ארבל הכחישה גם שפנתה אל לבנת. ארבל הסתבכה בשקרים, גם כאשר התבקשה ליתן תגובה:

- בהודעה רשמית בתחילת פברואר, ערב חשיפת הפרשה, הכחישה ארבל את הדברים. היא סירבה להגיב עניינית "לאור הכפשותיו של הכתב...", כלשונה;

- בהודעה רשמית ביום 28.4.04, ובתגובה לפנייתו של העיתונאי בן-דרור ימיני (שמתח ביקורת על גורמי אכיפת החוק, על שאינם בודקים את החשד שחשפנו נגד ארבל), השיבה ארבל: "מעבר לכך, כפי שהובהר פעמים לא מעטות בעבר, פרקליטת המדינה מעולם לא פנתה לשרה לבנת - או לכל שר אחר - בעניין הנוגע לבעלה".

לבנת קיבלה בימים האחרונים פניות מכמה גורמים, בהם מצד חברי ועדה, שהפצירו בה להתייחס לפרשה. היום (יום ד'), בעקבות התלונה הרשמית שהוגשה על-ידי הח"מ אל הוועדה לבחירת שופטים נגד מינוי ארבל גם על-רקע פרשה זו, החליטה לבנת לפנות אל הוועדה ולומר את דברה. להלן מכתבה המלא (ציטוט):

"שלום רב,

לאחרונה התפרסמו ידיעות שונות בקשר למועמדותה של פרקליטת המדינה, גב' עדנה ארבל, לשופטת בית המשפט העליון.

אחת הטענות שהועלו נקשרה בשמי, ועל-כן, ראיתי לנכון להבהיר לחברי הוועדה את העובדות, לשיקול דעתכם.

באמצע שנת 1997 בעת שכיהנתי כשרת התקשורת, פנתה אלי פרקליטת המדינה עדנה ארבל וביקשה שאפגש עם בעלה, מר אורי ארבל, על-מנת שאבחן מינויו כדירקטור באחת החברות הממשלתיות בענף התקשורת (למיטב זכרוני מדובר היה בחברת בזק).

למרות אי נוחות רבה שחשתי מעצם הפניה, הסכמתי לפגוש את מר ארבל. הפגישה התקיימה ב-31.7.97 בלשכתי בתל אביב. למיטב זכרוני, אורי ארבל השאיר בידי קורות חיים בפגישה זו. לאחר שיצאתי ידי חובת הפגישה עמו, בחרתי שלא להציע לו כל מינוי כדירקטור, למרות בקשת גב' ארבל.

עוד אבקש להבהיר, כי לא ידוע לי אם באותה עת התנהלה חקירה נגדי.

כאמור, ראיתי לנכון להביא את העובדות לידיעתכם, ולשיקול דעתכם.

בברכה,
לימור לבנת"

ארבל: מדובר בטעות, אדם שלישי הוא שיצר את הקשר

בעקבות מכתבה של לבנת, מסרה ארבל את התגובה הבאה (ציטוט):

דובר משרד המשפטים, בשמה של פרקליטת המדינה ובהתייחס למכתבה של השרה לימור לבנת מהיום:

מהנתונים האובייקטיבים עולה, כי השרה לימור לבנת סיימה תפקידה כשרה, ביום 7.6.99, ואילו הבדיקה בעניין ההדלפה מחקירת ערוץ 7 נפתחה בחודש אוגוסט 2000, למעלה משנה לאחר שסיימה את תפקידה כשרה.

מעבר לכך, פרקליטת המדינה עומדת על דעתה ועל דבריה, שנאמרו בהזדמנויות שונות קודם לכן, לפיהם מעולם לא פנתה לשרה לבנת בעניינו של מר ארבל, והדברים הנאמרים במכתב השרה מהיום מקורם ככל הנראה בטעות.

אדם שלישי שפרטיו יימסרו לוועדה לבחירת שופטים המכיר הן את השרה לבנת והן את מר אורי ארבל, הוא שיצר את הקשר בין השניים, והביא לפגישה האמורה, מבלי שלפרקליטת המדינה היה חלק בכך.

פרקליטת המדינה חשה כי פרסום המכתב האמור נעשה בהמשך לפרסומים בימים האחרונים, המהווים ניסיון לפגוע ולגרום עוול על לא עוול.

_____________

הערה שלי (י.י.): ארבל משקרת שוב, במצח נחושה. כרגיל:

1) ארבל טוענת, כי החקירה בעניין ההדלפה מחקירת ערוץ 7 נפתחה למעלה משנה לאחר שלבנת סיימה תפקידה כשרת התקשורת. אלא שכל מי שמצוי באותה פרשה יודע, כי הטענות והחשדות נגד לבנת עלו בעת שהיתה שרת התקשורת - כאשר התברר כי אנשי ערוץ 7 ידעו, בזמן אמת, על החקירה ו/או על הפשיטה הצפויה נגד ספינת השידור. העובדה שהחקירה נפתחה רק שנה לאחר מכן מעוררת דווקא שאלות חריפות עוד יותר. העובדה שארבל טיפלה לאחר מכן בחקירה זו נגד לבנת, מעידה כי היא פעלה תוך ניגודי עניינים.

2) נגד לבנת הועלו בעת שהיתה שרת התקשורת טענות רבות. חלק מהן הוגשו כתלונות לפרקליטות, בראשה ארבל. הניסיון של ארבל למקד את העניין רק בפרשת ערוץ 7, דינו להיכשל.

3) שאלת השאלות היא מדוע ארבל משקרת שוב ושוב, כאשר היא מכחישה כי ביקשה מלבנת לסדר לבעלה עבודה כדירקטור. השקר של ארבל חמור עוד יותר מהעובדה שביקשה מלבנת את שביקשה.

השר לפיד: לא ניכנע לסוג כזה של טרור

שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, אמר בתגובה לסערה סביב אפשרות מינויה של עדנה ארבל לבית המשפט העליון ונוכח שקריה שנחשפו היום שוב, כי אין בכוונתו להיכנע "לסוג כזה של טרור".

לדברי לפיד, "שרת החינוך התקשרה אליי טלפונית לפני ימים אחדים והודיעה לי שהיא בדקה את התאריכים של שיחתה עם פרקליטת המדינה ושל החקירה שהפרקליטות ניהלה נגדה והגיעה למסקנה שאין כל סמיכות פרשיות בין השניים, כי החקירה בנושא 'ערוץ 7' נפתחה זמן רב לאחר שהיא שוחחה עם פרקליטת המדינה. פרקליטת המדינה מכחישה קיומה של שיחה הקשורה במינוי בעלה לדירקטוריון כלשהו".

לפיד מוסיף ואומר, כי הוא בודק כל טענה שהועלתה נגד ארבל, רובינשטיין וכל מועמד אחר, ולא מצא סימוכין לאף טענה. "ההתקפה הברוטלית נגד היועמ"ש לשעבר ובייחוד נגד פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שכנעה אותי סופית שהמאבק הזה הוא על קיומו של שלטון החוק בישראל ואם אני אכנע ללחצים, שהם חלקם פוליטיים וחלקם נוקמניים, אז יותר לא תהיה ועדה בלתי תלויה שתבחר את האנשים המתאימים לכהונות הרמות ביותר במדינה".

"מה שקורה בימים האחרונים איננו דיון לגופו של עניין, אלא לגופם של בני אדם והוא לא הולם חברה מתוקנת ולא מוסיף כבוד למערכת הפוליטית", הוסיף שר המשפטים.