בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הדיון בוועדת החוקה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
הנעזרים בסיוע המשפטי של משרד המשפטים מדברים לראשונה
בדיון מיוחד שקיימה הוועדה לציון 50 שנה לחוק הסיוע המשפטי, סיפרה אנה, שהגיעה לסיוע המשפטי בתחום חובות: "כשהחלטתי לשקם את החיים שלי לא ידעתי שיש לי בכלל זכויות, אלא רק חובות. לא האמנתי שיתייחסו אלי ולסיפור שלי, הייתי רגילה ששולחים אותי ממקום למקום"
ועדת החוקה קיימה (יום ג', 31.5.22) דיון מיוחד לציון 50 שנה לחוק הסיוע המשפטי. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "קשה לתאר את מהלכי החקיקה בוועדות ובאולמות הכנסת ללא התרומה המשמעותית של אנשי ונשות הסיוע המשפטי. טביעות האצבע החשובות שלכם מופיעות בספר החוקים של מדינת ישראל". מחויבים להעצמת המערך
עוד אמר: "המצב בו בהרכבים מסוימים של משפחה כשיש יותר מארבע נפשות, משפחות עניות לא זכאיות לסיוע משפטי בגלל אי-עמידתן במבחן הכנסה זו מציאות בלתי נתפסת ואי אפשר להסבירה. לא מדובר בסכומי עתק. דווקא על רק השבחים למערך והערך המוסף שלו בהחזרת אנשים למסלול יצרני ותורם לחברה, זו מציאות שצריך לתקן. זה התפקיד שלנו. מוטלת על כולנו שמכירים בחשיבות המערך להתגייס לתיקון העיוות הגדול הזה. המצב של מבחן רכוש, בו די שיש למשפחה רכב פרטי שעולה על סכום של 30,000 שקל, לא מתכתב עם מציאות החיים של מדינה מתוקנת ושל עשרות אלפי משפחות מוחלשות. סוגית הפרסום והנגשת הסיוע המשפטי היא דבר מרכזי למיצוי הזכויות. ייתכן שבצד העבודה הפנימית של מערך הסיוע, יהיה נכון אולי בהובלת משרד המשפטים לבחון את הגישה הפרואקטיבית למיצוי זכויות מכוח החוק. לא קיימת למיטב ידיעתי מדיניות רחבה של סיוע לאזרח למצות זכויותיו.
"לא נעלם מעיני שרשות שלטונית בוחרת להשמיע את הקולות מהשטח. זו עדות על אופי המערך הזה. חברי הוועדה במגוון סיעות הבית מחויבים להעצמת המערך בטווח הקצר והארוך. אנחנו חיים בחברה שפערים כלכליים בין אדם לזולתו הם מציאות חיינו אך בכל הקשור להתקרב לקודש ולהיכלות הצדק, מן הראוי שהפערים הללו יצטמצמו ביכולת הגישה להיכל של כולם".
31/05/2022 | מיכל לרר● מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מממ)
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): "מרגש שאנחנו חוגגים את אירוע הנגשת הצדק לחלק מהציבור שבגלל מצב כלכלי או עבירות שהם הפכו לקורבן שלהם, ידם לא משגת להשמיע קולם ודרישתם לצדק והמדינה מתערבת ועושה איזון. אני מבינה שדנים בימים אלו על הרחבת הסיוע המשפטי והייצוג המשפטי וכנציגת הארגון שייסד את המקלטים לנשים מוכות למדתי שהרבה אנשים ונשים נופלים בין הכסאות ולא יודעים לדרוש את הסיוע. בדיון שקיימתי על השפעת הפשיעה על נשים ערביות, הייתי בהלם אל מול כך שנשים נמצאות במציאות של ארגוני פשיעה שרצחו להן מישהו במשפחה ולא יודעות מה לעשות, מטורטרות מתחנה לתחנה ולא יודעות שיש להן זכות לקבל אפילו את מספר התלונה. אם לא יקבלו סיוע מהיום הראשון, כל מילה שיאמרו עלולה לגרום לרצח שלהן ועליהן להיות מלוות".
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "כסנגורית פלילית המון שנים, התגאיתי במקום שבית המשפט נתן לסנגוריה ואתם בעצם באים לתת יד לאנשים שהכי זקוקים לזה, שאין להם אמצעים או מודעות ויכולת לשכור עו"ד, שאין חשד שעברו עבירה ולהפך- הרבה פעמים הם קורבן. המדינה צריכה לתת יד מקום וסיוע לכל האנשים שלא יכולים לממש זכויותיהם, זה הלב של מדינת רווחה, מדינה דמוקרטית, ואת זה המדינה יכולה לעשות בזכותכם. צריך לחזק אתכם, לשפוך עליכם תקציבים מהשמיים, שיהיו לכם יותר תקנים ותוכלו לעשות את התיקון העמוק שאתם עושים בחברה הישראלית".
ח"כ אופיר כץ (הליכוד): "הסיוע המשפטי לא פותח מהדורות אך העבודה של הייעוץ, הזכות הבסיסית של אדם לקבל ייצוג זו עבודה קדושה וחשובה, יש להעצים את הגוף הזה כדי שאנשים מעוטי יכולת יקבלו את הסיוע".
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "זה אחד המפעלים החברתיים החשובים במדינה כתנאי להרבה מאוד זכויות אחרות, לא רק זכויות חברתיות אלא זכויות אדם במובן הכי בסיסי של זכות לקניין ולחרות, הזכויות הטבעיות. הסל עוד הרבה יותר רחב ולכן יש לחשוב על הרחבת הזכאות לסיוע משפטי ועל הורדת העלויות. בעולם מתוקן הסיוע המשפטי היה מתמודד כמו סטרטאפ - עם הבעיות החדשות שנוצרו. כשאתם מזהים שהאוכלוסיות הנזקקות לכם נתקלות פעם אחר פעם באותה בעיה עליכם להציפה כדי שתזכה לפתרון רוחבי. ראיתי שתקציב הסיוע המשפטי גדל נומינלית וגם פר-קפיטל באוכלוסייה וזה דבר מבורך. הסיוע הוא מודל שיש לחשוב איך לפתח אותו בתחומים נוספים של שיתוף פעולה עם המגזר הציבורי שממקסם את התועלת והשירות לאזרח".
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
עו"ד נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי: "החוק ביקש לתת סעד משפטי לאנשים מעוטי יכולת ולהקים 3 לשכות סעד והיום זהו גוף הפרוס בכל רחבי הארץ, ב-6 ערים מרכזיות עם שלוחות רבות לצדק. בישראל כמעט שני מיליון החיים מתחת לקו העוני והסיוע המשפטי הוא גוף חשוב בקידום הנגישות לצדק. בשנת 2021 נפתחו 103,281 תיקים בסיוע המשפטי, לעומת 20,000 תיקים ב-2001, כך שאפשר לראות עליה עקבית מדי שנה למעט ב-2020 שראינו ירידה התלויה כנראה בקורונה.
"בפילוח לתחומי הסיוע - התחומים העמוסים ביותר הם תחום המשפחה מעמד אישי ותחום החובות לצדם ייצוג אנשים המאושפזים אשפוז כפוי, נפגעי עבירות המתה ועבירות מין. אנחנו מקווים שיעבור התיקון לחוק הסיוע המשפטי ונוכל לייצג נפגעי עבירות מין החל משלב החקירה ולא רק משלב הגשת כתב האישום. המערך עבר מהפך בתחום השירות - הוקמו שני מוקדים טלפוניים לפתיחת תיקים ומעקב אחר תיקים וצעדים נוספים".
[צילום: דוברות הכנסת]
הד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, מנהלת תחום זקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי: "אנחנו מייצגים כ-5,000 מקרים של אנשים עם מוגבלות, אלו אנשים שעברו אירועים שונים, חלקם סובל מפגיעות קשות. יצרנו מערך מקצועי לייצוג מקרים מורכבים כאלה ולהתאמת ייצוג לאנשים עם מוגבלות, עם עורכי דין שזו המומחיות שלהם".
עו"ד אביטל בגין, ממונה ארצית מדיניות ציבורית בסיוע המשפטי: "במהלך השנים כוח המדינה לסייע לאנשים זלג מהמשפט הפלילי למשפט המנהלי הקלאסי באופן המשפיע לא פחות מהעולמות הפליליים והייצוג בתחום הזה קריטי ועומד באותה מידה של עולמות הייצוג הפליליים. יש סיטואציה מורכבת שלנו כעובדי מדינה לביצוע יומיומי כשברור שהערך העליון הוא חובת הנאמנות ללקוח. זה פשוט במקרים הפרטיים וזה יותר מורכב כשאנחנו באים לפה ומעורבים בגיבוש הצעות חוק ממשלתיות, זה דורש ללכת בין הטיפות ואנחנו רואים מחויבות להביא לוועדה את המציאות של מאות האלפים שאנחנו שומעים את סיפוריהם ואת התמודדותם עם המציאות של החוקים. חשיבות היותנו עובדי מדינה התחדדה בתקופת הקורונה בתקנות שעת החירום. הצלחנו מאוד להשפיע על הסדרים".
לשאלת היו"ר ח"כ קריב, האם הסוגיה של מעמד הסיוע המשפטי כפי שקיים בנוגע לסניגוריה הציבורית נמצאת במסגרת המחשבה קדימה, השיבה כי "נכון היה לחוקק כעת חוק סיוע משפטי חדש ובו כמה הוראות מבססות וברורות שיש בחקיקה המודרנית כמו חוק הסנגוריה הציבורית ואין אצלנו. בינתיים יש משימות דחופות הנוגעות מידית בשירות שאנחנו נותנים. יש טיוטה מוכנה לקידום החוק". קריב: "כשהחוק יגיע - הוא יזכה לעדיפות גדולה".
[צילום: דוברות הכנסת]
אנה, שהגיעה לסיוע המשפטי בתחום חובות: "כשהחלטתי לשקם את החיים שלי לא ידעתי שיש לי בכלל זכויות, אלא רק חובות. הייתי זקוקה לסיוע משפטי בהכל, באתי ממקום מאוד קשה, וכשנתנו לי טלפון של הסיוע המשפטי לא האמנתי שיתייחסו אלי ולסיפור שלי, הייתי רגילה ששולחים אותי ממקום למקום. בסוף אחרי כל התהליך שעברתי, כשעורכת הדין מהסיוע המשפטי התקשרה אלי ואמרה שקיבלתי הפטר מהחובות - התחלתי לנשום, אמרתי 'סוף-סוף אני חוקית'. בלי פחדים, בלי להיות בתוך עולם פשע שהייתי בו בגלל החובות. ברוך השם היום מתפקדת, מדריכה, עוזרת לנשים אחרות וגאה מאוד בעצמי".
[צילום: דוברות הכנסת]
אבי, אשר יוצג על-ידי עו"ד מהסיוע המשפטי בהליך ביטול אפוטרופסות: "עברתי תאונת דרכים קשה בדרך לעבודה, הפכתי לסיעודי ברגע אחד. ביהמ"ש מינה לי אפוטרופוס לגוף ולרכוש, וזה היה קשה מאוד. הייתי תלוי בהם, כל פעם הייתי צריך לבקש מהם אישורים, אפילו לבנק לא הייתה לי גישה, וזה נמשך עשר שנים. מינו לי עורכת דין מהסיוע המשפטי, היא הכירה אותי, באה לביקורי בית, ולאט-לאט הצליחה לבטל לי את האפוטרופוס. חזרתי לנהל חיים עצמאיים, קניות וניהול עניינים פיננסיים".
אשתו, שמחה: "התאונה הפכה את כל החיים שלנו. נאלצתי לעזוב את העבודה ולהיות עם בעלי בבית אפילו שהייתה לו עזרה סיעודית, וגם כשאני הייתי אפוטרופסית שלו, כל ההתנהלות מסובכת מאוד מסובך והקשתה עלינו מאוד. בשלב מסוים מינו לנו עו"ד מהסיוע שהקלה עלי, וליוותה אותי לאורך כל הדרך. בכלל לא ידעתי שיש אפשרות שיש מישהו כזה שיעזור לך, שיבוא אליך הביתה. כשלאבי היה אפוטרופוס הוא היה כבוי, היום יותר הרבה שמח, בקשר עם הילדים, הוא חזר לחיים. צריך לעלות את המודעות לסיוע המשפטי כי אני לא חושבת שהרבה אנשים יודעים שיש להם את הזכות לקבל את זה, אני לא ידעתי עד שעורכת הדין שלהם יצרה איתי קשר".
שר המשפטים גדעון סער אומר כי באחריותו להעביר את תקנות איו"ש, אך תלה את האחריות בקואליציה: "התנגדות האופוזיציה לתקנות יו"ש מהווה פגיעה בליבת האינטרס הלאומי של המדינה. יש כאן העדפה של אינטרסים אישיים".
מחאת נהגי התחבורה הציבורית שוב מגיעה לישיבת סיעת העבודה: נהגות החברות בארגון נהגי האוטובוסים מבית ההסתדרות הלאומית מחו על מה שהגדירו התעלמות השרה משכרם הנמוך, תנאי עבודתם הקשים, פגיעה פיזית מתמשכת בנהגות ובנהגים וכן מאי רצונה של מרב מיכאלי לפגוש אותן.
שתי הנהגות קראו לעבר מיכאלי: "תתביישי לך, צאי מהטיקטוק ותתחילי לדאוג לנו. נמאס לנו לעשות פיפי בדליים ובקבוקים. אנחנו לא בני ובנות אדם?". מיכאלי ענתה שכבר נפגשה ושהנושא חשוב לה והיא פועלת למענו.
הנהלת הקואליציה התכנסה כעת בחדר סיעת ימינה בכנסת, ללא נציגות של סיעת רע״ם.
יו"ר ישראל ביתנו, השר אביגדור ליברמן, אמר בפתח ישיבת הסיעה: "איש לא אמר שהחוק חייב לעבור היום, יש זמן עד סוף יוני. נצטרך להיות חכמים, מאמין שבסוף נעביר את חוק התקנות".
הודיעה כי תתנגד לתקנה גם אם תהיה מדובר בהצבעת אמון בממשלה ▪ ההחלטה להתנגד - למרות האיום כי תוכרז כפורשת מסיעת ימינה ▪ גם ח"כ רינאווי-זועבי הודיעה: "לא אצביע בעד חידוש התקנות שמנציחות את הכיבוש"
ח"כ סילמן. החליטה סופית להתנגד [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
על-פי ההחלטה, ח"כים החברים בוועדה, יהיו זכאים לתוספת תקציב שנתית של 30,000 ש"ח ▪ התקציב הנוסף ישמש רק לצורך קבלת ייעוץ בקשר לחברותם בוועדה לבחירת שופטים
ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את החוק לסיוע לנפגעי אסונות אזרחיים של יו״ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אפרת רייטן-מרום. כתגובה, ביטלה הבוקר יו"ר ועדת העבודה והרווחה, את הדיון בחוק שמקדם משרד המשפטים, ואשר נועד להטיל קנסות על עסקים שאינם מונגשים.
"לצערי, משרד המשפטים דחה בניגוד להסכמות את חוק אסון לאומי ולא רואה לנגד עיניו את המשפחות השכולות של הנפגעים באסונות לאומיים" - @Efratrayten1 נעלה את הדיון לאחר שוועדת שרים לחקיקה בראשות @gidonsaar, דחתה את החוק שלה לסיוע לנפגעי אסונות אזרחיים בשבועיים בניגוד להסכמות איתה. צפו pic.twitter.com/StuhX9qGtN
חוות דעת משפטית שהוגשה לסער מעלה שניתן יהיה למצוא רק פתרון חלקי, אך ח"כ ארבל מפנה לחוק יסוד הכנסת, המאפשר המשך חלות החוק ▪ קשיים משמעותיים בשכנוע הח"כים הערבים לתמוך בחוק
סער עם אנשי תקווה חדשה [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
בממשלה בוחנים אפשרויות משפטיות למקרה שלא יצליחו להאריך בכנסת את חוק תקנות יהודה והשומרון עד לסוף חודש יוני, והן יפקעו. שר המשפטים גדעון סער ביקש חוות דעת משפטית מקיפה בעניין, ומבירור ראשוני עולה שיהיו פתרונות משפטיים להשבת המצב לקדמותו, אבל רק בחלק מן הנושאים.
ראש הממשלה, נפתלי בנט, פרסם (יום ו', 3.6.22) אגרת מיוחדת ובה הוא פונה למי שהגדיר כ"רוב הציוני הדומם", ובה הוא קורא לציבור לפעול נגד האופוזיציה בשל קמפיין השנאה שהיא מנהלת נגד חברים בקואליציה.
יו״ר סיעת מרצ, ח״כ מיכל רוזין וח״כ רון כץ (יש עתיד), תושבי פתח תקוה, פנו (יום ה׳, 2.6.22) לסנ"צ יניב פינקל מפקד משטרת פתח תקוה, ולעו"ד שרית גרינבאום, יועמ"ש עיריית פתח תקוה, בבקשה לבחון האם עיריית פתח תקוה אישרה את הקמת המאהל של ח"כ אבי מעוז מול ביתו של ח״כ ניר אורבך, מאהל המשמש כלשכתו של מעוז.
מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 1.6.22) בקריאה טרומית את הצעת חוק הכרה באחים שכולים ובזכויותיהם של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. 72 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת העבודה והרווחה.
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
