לאחר מאבק משפטי בן כתשע שנים, הודיע מנהל מינהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי, לעאדל קעדאן ולאגודה לזכויות האזרח, כי משפחת קעדאן תוכל לרכוש מגרש ולבנות את ביתה ביישוב קציר שבנחל עירון. בני המשפחה יוכלו לרכוש את המגרש המבוקש במחירי 1995, השנה בה ביקשו לראשונה לרוכשו, בתוספת הצמדה למדד.
המאבק הציבורי השנוי במחלוקת של משפחת קעדאן בא אל קיצו לאחר שהאגודה לזכויות האזרח נאלצה להגיש עתירה שניה בנושא, משום שלטענתה שורה של רשויות עשו כל שביכולתן למנוע את קניית המגרש על-ידי המשפחה הערבית, למרות פסיקתו התקדימית של בג"צ (6698/95, זכה לכינוי 'בג"צ קציר'), לפני למעלה מארבע שנים, שקבעה מפורשות כי אין להפלות בין יהודים לערבים בהקצאת קרקעות המדינה.
הודעתו של מנהל המינהל נמסרה ביום חמישי האחרון, ארבעה ימים בלבד לפני הדיון המתוכנן בעתירה, שנועד למחר (יום ב', 10.5.04). את העתירה השנייה הגיש עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, אשר מלווה את מאבקה של משפחת קעדאן מראשיתו.
בג"צ: קריטריון של שירות צבאי אינו שוויוני
תזכורת: בשנת 1995 ביקשו בני הזוג הערביים עאדל ואימאן קעדאן מבאקה אל-גרביה לקנות מגרש ביישוב קציר, על-מנת לבנות בו את ביתם. מדובר היה ביישוב שנועד ליוצאי צבא. הקריטריון שהנחה את האגודה השיתופית קציר בקבלת חברים לא היה הלאום של המועמד, אלא שירותו הצבאי, למעט אם קיבל פטור חוקי או דחייה חוקית של השירות. לפיכך, דרוזי, נוצרי או בדואי ששירתו בצה"ל - יכלו להתקבל כחברים באגודה השיתופית ולבנות את ביתם בקציר. יהודי שהשתמט מהשירות שלא כחוק לא יכול לבוא בקהל תושבי המקום.
לאחר סירובן של הרשויות לאפשר את הרכישה, הגישה בשמם האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"צ. בפסיקה שנויה במחלוקת שניתנה בחודש מרס 2000, ועוררה זעם רב על השופטים, קבע בג"צ כי המדינה לא היתה רשאית על-פי דין להקצות מקרקעי מדינה לסוכנות היהודית לצורך הקמת היישוב הקהילתי קציר, על-בסיס של אפליה בין יהודים לבין מי שאינם יהודים.
יש לציין, כי בג"צ נמנע מלהורות למינהל מקרקעי ישראל להקצות ישירות לזוג קעדאן את חלקת הקרקע שהסוכנות היהודית והאגודה השיתופית קציר, שהם כזכור גופים לא-ממשלתיים, סירבו להקצות להם. בהחלטה נאמר ש"על המדינה לשקול את בקשתם של העותרים לרכוש חלקת מקרקעין ביישוב קציר לצורך הקמת ביתם, וזאת על-יסוד עקרון השוויון, ומתוך התחשבות בשיקולים השייכים לעניין - לרבות השיקולים הנוגעים לסוכנות ולמתיישבים במקום - וכולל הבעיות המשפטיות הכרוכות בעניין זה".
למרות הלשון העמומה לכאורה של ההחלטה, היא אסרה למעשה על מינהל מקרקעי ישראל להמשיך ולהקצות קרקעות לגופים, דוגמת הסוכנות היהודית, המבקשים להקים עליהן יישובים ליהודים בלבד, דבר שהעלה לסדר היום את הבעיה הדמוגרפית בתחומי הקו הירוק, והביא לביקורת הציבורית הנוקבת על השופטים. הציבור חש, כי בג"צ הניף את סיסמתם של הערבים והשמאל הרדיקלי, לפיה "הציונות היא גזענות".
השופט יעקב קדמי, אגב, נותר בדעת מיעוט בסוברו כי האיזון בין ערך השוויון ובין הצורך בשמירה על ביטחון המדינה מחייב את המסקנה, לפיה על בית המשפט להצהיר על מרכזיותו של עקרון השוויון בחלוקת הקרקעות כלפי העתיד, אך אל לו להחיל את פסיקתו התקדימית באופן רטרואקטיבי גם על היישוב קציר, בשל עיקרון ההסתמכות של הסוכנות מחד ושל תושבי היישוב קציר מאידך, שסברו כי היישוב יישאר יהודי.
עתירה נוספת לבג"צ
כ-4 שנים חלפו מאז פסיקת בית המשפט, וטרם הוקצתה חלקת קרקע לבני הזוג. לטענת הזוג קעדאן, מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית ביישוב קציר פעלו ככל יכולתן על-מנת לסכל את ביצועו של פסק הדין.
בשל כך, בחודש ספטמבר האחרון עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"צ בשם משפחת קעדאן, ובחודש דצמבר האחרון, הוציא השופט אדמונד לוי צו ביניים ארעי, המורה למינהל מקרקעי ישראל "להימנע מלהחכיר ו/או להקצות או להעניק זכויות כלשהן לאדם או לתאגיד כלשהו במגרש אחד מבין המגרשים הפנויים, המיועדים לבנייה עצמית והמצויים בגבעה המערבית ביישוב קציר", שם ביקש הזוג קעדאן להקים את ביתו. הצו הוצא בהסכמת המינהל.
בעתירה, שהדיון בה נועד להתקיים מחר, התבקש בג"צ לחייב את המינהל למלא אחר פסק הדין ב'בג"צ קציר' שניתן בחודש מרס 2000 ולאפשר למשפחת קעדאן לרכוש חלקת קרקע בקציר, וזאת במחירו של המגרש לפי שוויו באפריל 1995, המועד בו ביקשו בני הזוג קעדאן לראשונה לרכוש מגרש ביישוב.
מסמך פנימי של הסוכנות: יש לסכל ביצוע הפסיקה
בעתירה טען עו"ד יקיר, כי ממסמך פנימי של הסוכנות היהודית עולה, שבסוכנות דאגו לגבש מדיניות שמטרתה לעקר את פסק הדין מכל תוכן. מדובר במסמך שגיבש צוות שמינה מנכ"ל החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, יחיאל שמשוני, כדי "לגבש עמדה בנושא בג"צ קציר". המסמך נכתב על-ידי אחד מחברי הצוות, דן בריר, מהמחלקה לישראל בסוכנות, ולאחר שנסקרות בו דרכים שונות לפעולה, אשר נפסלו בזו אחר זו, נאמר שם כי "נראה שדרך הפעולה הנכונה היא: לא לעשות רעשים במערכת ולהמשיך לעשות את מה שעושים". במילים אחרות, הוסיף עו"ד יקיר, הכוונה היא לנקוט סחבת מכוונת, שמטרתה אחת: להתיש ולייאש את העותרים. בכך הוחלפה האפליה הגלויה והמוחצנת נגד ערבים באפליה סמויה וחמקמקה.
בסוכנות, אגב, הכחישו כי מדובר במסמך מסקנות או המלצות רשמי של הצוות וטענו שמדובר בדעה אישית של פקיד הסוכנות. מכל מקום, לאחר שהתעכב שוב ושוב ביצועו של פסק הדין, קיים בג"צ דיון בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. השופטים הציעו לבני הזוג קעדאן להסכים להגשת מועמדות לוועדת הקבלה של היישוב, לאחר שנציגי היישוב הצהירו, שידונו במועמדותם ללא אפליה ומבלי שיישקלו הלאום או הדת שלהם.
למרות חששותיהם פנו בני הזוג לוועדת קבלה, שלטענתם נראה היה כי תכליתה האחת הינה דחיית מועמדותם למגורים ביישוב, תוך עקיפת פסיקתו של בג"צ. תימוכין לטענותיהם, הביאו העותרים מהתבטאויות רבות של ראש המועצה המקומית דאז ושל תושבים שונים, אשר מצוטטות בגוף העתירה וחושפות עויינות ברורה כלפי ערבים.
ראש המועצה לשעבר: לא אתפלא אם קעדאן ממומן ע"י אירן וסעודיה
כך למשל, נטען בעתירה, האשים דובי סנדרוב, מי שכיהן עד לא מכבר כראש המועצה המקומית קציר-חריש והיה לפני כן יו"ר האגודה השיתופית קציר, בראיונות ברדיו, כי עאדל קעדאן מונע ממניעים פוליטיים. סנדרוב אף אמר כי לא יתפלא אם יתברר ש"המימון למערכה [המשפטית] הזו בא ממקורות אירנים וסעודים", והוסיף במפורש, כי הוא פועל "לבלימת התיישבות ערבים ביישובי המועצה".
למרות זאת, בהתאם להצעת בג"צ, הגישו בני הזוג קעדאן את מועמדותם לוועדת הקבלה, לאחר שהפרקליטות הצהירה כי זו תשקול את הבקשה "בלב פתוח ובנפש חפצה, בלי שיישקלו בהחלטה קריטריון הלאום או הדת של המבקשים, שאלת עברם הצבאי וחברותם בהסתדרות הציונית". יש לציין, כי שופטי בג"צ הדגישו בפני נציגי האגודה קציר כי מדובר במשפחה נורמטיבית, שדחיית קבלתה ליישוב תחייב הנמקה חזקה במיוחד.
לאחר כמה חודשי סחבת, בהם התבקשו בני הזוג להגיש את קורות חייהם בכתב יד בעברית, אחר כך להעבירם גם בערבית ולהסכים להעבירם לבדיקת גרפולוג, הם זומנו לראיון בן שעה, שבסופו התבקשו השניים לבוא פעם נוספת ולכתוב את קורות חייהם בנוכחות חברי הוועדה. אחרי שדחו את הדרישה הזאת, קיבלו הזוג קעדאן מכתב בו נאמר, כי "מהחומר המצוי בפנינו נראה שהמשפחה, ובעיקר הרעיה, אינם מתאימים למגורים ביישוב והשתלבותם החברתית והקהילתית לא תעלה יפה". עו"ד דן יקיר דרש מהוועדה שתנמק את החלטתה, אולם בקשתו לא נענתה.
בקשתם של הזוג קעדאן והאגודה לזכויות האזרח לקבל את נימוקי הדחייה ופרוטוקול הדיון בוועדה לא נענתה עד היום. ועדת הקבלה של קציר הודיעה לקעדאן כי הוא רשאי להגיש ערר על ההחלטה בפני "אסיפת החברים" של היישוב, אותה יכוננו לכבודו, אולם הוא נמנע מלעשות כן. פרקליטות המדינה, לעומת זאת, הודיעה לקעדאן שיוכל לערער בפני ועדת ערר של מינהל מקרקעי ישראל, אלא שהמינהל נמנע עד היום מלכונן את הוועדה הזאת, שכינוסה הובטח בחודש מרס 2002.
עו"ד יקיר ציין בעתירה, כי יש לאפשר למשפחת קעדאן לבנות את ביתה בישוב קציר על-פי רצונה ועל-פי פסיקת בג"צ. עוד נאמר, כי על המינהל להתעלם מהחלטתה של ועדת הקבלה, בשל הפגמים החמורים שנפלו בתהליך הקבלה, קיומה של אווירה נגד פתיחת היישוב לערבים, פעולותיה של הנהגת היישוב קציר לסכל את כניסתם של בני משפחת קעדאן ליישוב וההשתלחויות הבוטות נגדם בכלי התקשורת, כמו גם בשל העובדה, כי בינתיים ביטל המינהל את קיומן של ועדות כאלה ביישובים גדולים, כדוגמת היישוב קציר. כאמור, בלחץ עתירה זו הורה כעת מינהל מקרקעי ישראל להקצות למשפחת קעדאן מגרש כרצונה.
בג"צ 8060/03 עאדל קעדאן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
