"בן-צור הנחה אותי לא לפנות לפרקליטות"

קליין עברה לספר על הצמיד יקר הערך שלדבריה נרכש לנתניהו על-פי בקשתה. "בפברואר 2015 שרה התקשרה ואמרה שהם נוסעים לוושינגטון, די בצמוד ליום הנישואין שלהם, ושאגיד לארנון שהם מבקשים מתנה יפה. ארנון אמר: נתקשר לפאקר ונחלוק. היינו בשיחת ועידה, אמרתי לג'יימס והוא אמר: בטח, מה שתגידו, נקנה תכשיט ב-10,000 דולר. אמרנו: לא, זה המון כסף. דיברנו על סביבות 5,000 דולר ונחלוק. התקשר אלי איאן מוריס, העוזר של פאקר, ואמר לי שקנה תכשיט מדהים והוא אמר ששילם 42,000 דולר. נרעשתי. לימים כשביקרתי אצל שרה נתניהו, היא ביקשה ממני שאחליף את הצמיד כי בעלה אמר שזה רומני. לא הייתה חלוקה; ארנון לא שילם.

"גם ארנון נרעש מהסכום, למרות שלא שילם, כי זה לא עלה בקנה אחד עם החשיבה. זה הטריד אותנו. הוא אמר לי לבקש מאיאן את החשבונית ושאמסור את זה לשרה. אמרתי: היא לא תרצה לקחת. הוא אמר: תגידי לה שהיא בטח תרצה לבטח את זה. באנו לירושלים עם פאקר, אבל היא סירבה. לי היה ברור שהיא לא תקח ולא נדנדתי. דיווחתי לארנון ששרה אמרה שזה לא מעניין אותה. זה היה בתיק שלי.

"כמה ימים אחרי כן הגיע לארץ גרי גינסברג ונסענו לנתניהו; הבאנו שמפניות. הגעתי לשרה, היא ירדה עם תיק גדול מאוד של מטפחות וביקשה שאנסה להחליף אותן. ואז היא אמרה לי שהיא גם רוצה שאני אחליף את התכשיט, כי בעלה אמר שזה רומני. אמרתי לה שלא נראה לי הגיוני שהגלריה תסכים. סירבתי לקחת את התכשיט; את המטפחות לקחתי, ביקשתי מאיאן שיחליף בנסיעותיו ברחבי העולם, הוא סירב והחזרתי אותן".

קליין עברה לתכשיטים נוספים: "איאן רכש שרשרת וצמיד לנתניהו בחנות שטרן במלון המלך דוד בשלהי 2014. שרה התקשרה שאגיע לבלפור ואמרה שקיבלה סט ויש לה אותו הדבר בדיוק ואם אני יכולה להחליף, והיא מתארת בדיוק מה היא רוצה. באתי לחנות של שטרן במלון המלך דוד, והיה שם מבחר מצומצם.

"הלכתי לחנות שטרן ב[קניון] ממילא, ואמרו לי כי בגלל שזה היה על שם אזרח זר, צריך להעביר את זה על שמי. לא אהבתי את זה. בעלי עובד עירייה, אני שכירה, מוזר שאני ארכוש תכשיטים בעשרות אלפי שקלים. נסעתי לשרה ומסרתי לה תכשיטים. ניסיתי להגיע לסכום הגלובלי, נשאר שם זיכוי של 300 ומשהו שקל. היה משהו שהיא לא אהבה והחלפתי [שוב]".

עוד אמרה קליין, כי מוריס "היה רוכש בחו"ל כדברים שבשגרה תיקי שאנל, גוצ'י וכל מיני מותגים לשרה נתניהו. הוא היה יורד מהמטוס ואני מביאה את זה באופן אישי לשרה. בכל תיק היה תג מחיר, היו 1,500 דולר וזה יכול להגיע ל-4,000 דולר".

"זאב רובינשטיין פנה לארנון ואלי וביקש שנרכוש לנתניהו חולצות ונתן לנו את הקוטר של החולצות. לארנון יש דירה במלון סבוי בלונדון, מתחת יש חנות ביגוד, הם הודיעו לנו שיש מבצע ו'מחיר מיוחד לחבר שלכם'. ירדתי למטה ורכשנו חולצות בריוני לבנות. ארנון נחת בארץ, ארזנו את החולצות בתיק, יונתן ואני נסענו לירושלים והבאתי את החולצות לנתניהו. זה מאות ליש"ט לחולצה. זו הייתה כמות, משהו כמו עשר חולצות. תיק ספורט גדול שמילאנו אותו בחולצות".

גילדין שאל מתי נזכרה קליין במתנות אלו, עליהן לא סיפרה בחקירתה במשטרה בסוף 2016. היא השיבה: "בנושא של ממילא נזכרתי כאשר התקשרו ואמרו שיש לי זיכוי. התקשרתי לעורך דיני אז [בן-צור] והוא אמר: אם זה עיתונאים – נכחיש. בחקירת משטרה – תאמרו את זה. אם זה זיכוי אמיתי – תשכחי את זה.

"נזכרתי בנושא הצמיד ואמרתי לעורך דיני. הוא אמר: הם [המשטרה] לא חברים שלך, את לא תרימי טלפון ותגידי להם; אם תישאלי – תגידי. אמרתי: איך הם יידעו? הוא אמר: הם רוצים להגיע לסכום של מיליון שקל ואת לא צריכה לתת להם את זה". היא סיפרה, כי נסעה לאנגליה עם בן-צור, ראתה שלט ענק של בריוני וסיפרה לו על הרכישות; הוא יעץ לה שלא לדווח. לדבריה, אדרת הוא שהנחה אותה ליידע את הפרקליטות.