שירות בתי הסוהר מתנגד לבקשתו של יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, לאפשר לו להתייחד עם לריסה טרימבובלר אם וכאשר יינשאו, בין כותלי הכלא. כך עולה מתגובת השב"ס לבקשתו של עמיר, שהוגשה (יום ב', 10.5.04) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
השב"ס, אגב, הודיע כי יציג את עמדתו לעניין נישואיו של עמיר רק לאחר שבית המשפט ייתן את החלטתו בשאלת ההתייחדות, במידה ובקשתו של עמיר בעניין תידחה, אך הוא עדיין יעמוד על רצונו לשאת את טרימבובלר לאישה; בעניין זה טוען השב"ס כי ספק רב אם עמיר ורעייתו המיועדת יעמדו על רצונם להינשא, אלמלא תיתנן להם הזכות להתייחד.
באמצעות עורך הדין שי ניצן, משנה לפרקליטת המדינה לתפקידים מיוחדים, ועורכת הדין הילה חג'ג' פרגו טוען השב"ס, כי על יגאל עמיר חלים הכללים הנוגעים לאסירים ביטחוניים.
כללים אלה, טוען השב"ס, שוללים מאסירים ביטחוניים הטבות שונות להן זכאים אסירים פליליים, מחמת מסוכנותם של האסירים הביטחוניים - אלא אם כן ניתנה חוות דעת של שירות הביטחון הכללי, המצדדת בכך. עוד טוען השב"ס, כי הסמכות לאשר לאסיר התייחדות עם בת זוגו שמורה למנהל בית הסוהר בו הוא כלוא, "בהתחשב בהתנהגות האסיר בבית הסוהר, סוג העבירה בגינה הוא מרצה את מאסרו ועברו הפלילי".
שירות הביטחון הכללי, נטען בתגובת השב"ס, הביע התנגדות מפורשת להעניק לעמיר את הזכות להתייחד עם רעייתו לעתיד. התנגדות זו מבוססת על מספר סיבות. העיקרית שבהן היא העובדה שעמיר מעולם לא הביע חרטה על מעשהו ו"הוא ממשיך לדבוק באידיאולוגיה הטרוריסטית שהניעה אותו לרצח ראש הממשלה רבין ז"ל... אידיאולוגיה מסוכנת זו כוללת שימוש באלימות נגד דרג מדיני וערבים".
"העותר", נאמר בתגובת השב"ס, "הינו בבחינת 'שור מועד' שניצל בעבר קשרים משפחתיים לצורך פעילותו הטרוריסטית (דוגמת מגעיו עם אחיו חגי עמיר לפני רצח ראש הממשלה המנוח). בשים לב לכך שהעותר דבק כאמור באותה אידיאולוגיה טרוריסטית ונוכח היעדר פיקוח עליו בעת ההתייחדות, עולה חשש לפיו הוא לא יהסס להשתמש בעתיד בבת זוג לצרכי פגיעה בביטחון ובסדר הציבורי".
סיבה נוספת שמציין השב"כ בחוות דעתו היא שעמיר משמש "מושא להערצה ומודל לחיקוי עבור אחרים". כמו כן, נטען, קיימים טעמים אחרים, חסויים, המצדיקים את הסירוב לאפשר לעמיר להתייחד עם רעייתו לעתיד. בכוונת השב"ס להציג את הטעמים הללו לבית המשפט במעמד צד אחד.
לבד מנימוקי הביטחון, טוען השב"ס כי הטעמים בגינם מתאפשר לאסירים להתייחד עם בנות זוגם אינם מתקיימים בעניינו של עמיר, ולפיכך אין טעם במתן זכות ההתייחדות לרוצחו של ראש הממשלה. לטענת השב"ס, טעם אחד בוא הכירה הפסיקה כמצדיק את מתן זכות ההתייחדות הוא כי התייחדות משפרת את הסיכוי לשיקום
האסיר. שיקול זה אינו רלוונטי במקרה של עמיר, שכן מדובר באסיר עולם שרצח ראש ממשלה מטעמים פוליטיים-אידיאולוגיים, וככזה, ועדת השחרורים אינה מוסמכת לקצוב את עונשו וממילא הוא אינו יכול להשתקם.
טעם נוסף שנקבע בפסיקה כמצדיק מתן זכות התייחדות הוא שמירה על התא המשפחתי של האסיר. טעם זה אינו מתקיים בעמיר, טוען השב"ס, היות שהוא לא נישא טרם כליאתו, ובמקרה זה אין תא משפחתי שיש לשמור על שלמותו. ולבסוף, טוען השב"ס, גם הנימוק שמניעת התייחדות עלולה לגרום לאסיר ליפול קורבן להתעללות מצד אסירים אחרים אינו רלוונטי לעניינו של עמיר, היות שזה מוחזק בבידוד מוחלט והוא מפוקח באמצעות מצלמות, 24 שעות ביממה.
לבסוף, טוען השב"ס בתגובתו, האינטרס הציבורי הכללי מצדיק את דחיית בקשת ההתייחדות של עמיר, בהתחשב בחומרת מעשהו והשלכותיו. אינטרס זה, מציין השב"ס, בא לידי ביטוי בסעיף 30 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, הקובע כי רוצח ראש ממשלה מטעמים פוליטיים-אידיאולוגיים לא יוכל להשתחרר ממאסרו. לטענת השב"ס, סעיף זה מצביע על החומרה בה רואה המחוקק את מעשהו של עמיר.
הדיון בעתירתו של עמיר יתקיים ב-17 לחודש, בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט דוד בר אופיר.
עע"א 1475/04 יגאל עמיר נ' שירות בתי הסוהר