אוקראינה: צבא רוסיה כבש את תחנת הכוח השנייה בגודלה

ההסכם הושג בקלות כאשר התכנסו שרי האנרגיה של המדינות החברות באיחוד האירופי (26.7.22): כל המדינות יקצצו ב-15% את צריכת הגז, בהשוואה לממוצע בחמש השנים הקודמות, בין 1.8.22 לבין 21.3.23. זוהי פשרה אופיינית לאיחוד האירופי, לאחר מו"מ ארוך ושורה של יוצאים מן הכלל והקלות. היא לא באמת תפתור את הבעיה המיידית: כיצד יגיב האיחוד אם רוסיה תפסיק או תצמצם מהותית את אספקת הגז הטבעי – קובע אקונומיסט. יום אחד בלבד לפני כן הודיעה גזפרום על הפחתת ההובלה בצינור נורדסטרים 1 ל-20% בלבד מיכולתו.

בהנחיית ראש הממשלה יאיר לפיד, ובתיאום מול השלטונות ברוסיה, תצא הערב המשלחת הישראלית למוסקבה ותקיים מפגשים עם הגורמים הרלוונטיים במערכת הרוסית.

מוסקבה מתקרבת לטהרן לא רק בגלל כטב"מים כן או לא, אלא גם משום הניסיון והידע שצברו האירנים בהתמודדות המסובכת עם סנקציות מכבידות שפוגעות קשה בענפי תעשיה וכלכלה מאוד משמעותיים. דהיינו אינטרסים מעשיים נטו. הבוקר למשל מדווחת התקשורת הרוסית שרוסיה ואירן חתמו על הסכם לאספקת ציוד אירני למטוסים ומתן שירותי תיקון, תחזוקה ותמיכה טכנית למטוסים רוסיים. בדיווחים מצוטט מיראקבר רזאווי, נציג רשות התעופה האזרחית של אירן כאומר שאירן חתמה עם מוסקבה על הסכם לייצוא חלקים וציוד מטוסים לרוסיה. הוא ציין שההסכם קובע את מנגנון אספקת הציוד האירני למטוסים, כמו גם מתן שירותי תיקון ותחזוקה ותמיכה טכנית למטוסים רוסיים ע"י מרכזי תיקון אירניים. נחתם גם מזכר הבנות ולפיו יוגדל מספר טיסות הנוסעים בין המדינות ל-35 בשבוע. בהקשר הזה ראוי לציין דברים שאמר שר המסחר והתעשיה האירני בתחילת חודש יוני, ולפיהם שתי המדינות יקדמו סחר ע"ב סחר חליפין.

חלק שביעי בשיחות עומק עם החוקר יליד קייב שבאוקראינה, אלכסנדר פפקוב, החוקר את הוויית הצבא והמלחמה ואת תולדות המלחמות ומתמקד בסכסוך רוסיה-אוקראינה. בחלק שביעי זה מתאר פפקוב במפורט כיצד עורר סטרלקוב ב-2014 מרד במזרח אוקראינה עם כנופיה של 50 מורדים, מקצתם ללא נשק. בשלב ראשון הוא השתלט על בניין המשטרה בעיר סלוביאנסק ונטל מהנשקייה אמצעי לחימה לאנשיו שמנעו מפלוגת עילית מחטיבת צנחנים 25 של צבא אוקראינה להיכנס לעיר, והבריחו אותה לקייב.

דוברת משרד החוץ הרוסי תוקפת הבוקר (יום ג', 25.7.22) את ישראל ואומרת בין השאר שהעמדה שהפגינה ישראל בחודשים האחרונים "איננה מועילה". זכרובה אמרה בתוכנית הרדיו "סולוביוב חי" שסוגיית פעילותה של הסוכנות היהודית שייכת רק למישור המשפטי. אלא שאז בחרה זכרובה לתקוף את ישראל בשל הביקורת שזו מתחה על רוסיה בהקשר של המלחמה באוקראינה.