"ההבחנה שעושים בתקופה האחרונה לגבי זכות השתיקה, בין חשודים לכאלו שאינם חשודים - קרי עדים, איננה מתקבלת על דעתי. כאשר אדם נחקר, בין אם הוא חשוד ובין אם הוא עד, זו זכותו". כך אומרת היום שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, שפרשה לפני שבועות אחדים מכס השיפוט. דורנר אומרת את הדברים בפאנל מיוחד שהתקיים היום על זכות השתיקה ועתידה בשיטת המשפט הישראלית, במסגרת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת.

השופטת דורנר, מהשופטים המזוהים ביותר עם זכויות אדם בבית המשפט העליון, תקפה את הקריאות הנשמעות לאחרונה בחלקים של המערכת הפוליטית והמשפטית להגביל את תחולת זכות השתיקה, קריאות הקשורות בעיקר לשתיקתו של גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה, בפרשת האי היווני. "לא מתקבל על דעתי", אומרת דורנר, "מצב שבו הזכות תשלל ממי שהוא 'רם מעלה', ח"כ או מי שנושא משרה ציבורית.

צריך לעשות הפרדה מוחלטת בין השאלה הציבורית לבין העניין המשפטי. בהחלט מתעוררת השאלה האם איש ציבור ששותק בחקירה, יכול להמשיך ולכהן אחר כך במשרה ציבורית, אבל השאלה היא בתחום הציבורי ולא המשפטי. מכיוון שכך, הפעלת לחץ על אנשי ציבור שנחקרים, אינה לגיטימית וזכות השתיקה בהחלט קיימת גם עבורם".

השופטת דורנר גם התייחסה מפורשות להליך המתקיים בעניינו של גלעד שרון וציינה כי מכיוון שההליך עדיין בעיצומו אין טעם לדון בו כרגע, אולם אין ספק כי "חקירתו של גלעד שרון תביא לפסיקה ענפה בתחום הזה".

דורנר הוסיפה כי צריך לזכור כי במצב הקיים, הודאת נחקר היא ראייה חשובה הקבילה בבית המשפט. "שמירה על הזכות מבטיחה כי לא תימרנו את האיש וגרמנו לו להודות ואולי למנוע הודאות שווא. הזכות קיימת אבל כל אחד שבוחר בה צריך לזכור כי לעיתים קיים גם סיכון שהוא לוקח על עצמו. אם יש לו הסבר טוב והוא יציג אותו בבוא היום בבית המשפט, עלולים לשאול אותו, מדוע שתקת עד היום וזה בהחלט עלול להילקח בחשבון ולהשפיע על בית המשפט". מציאות הימים האחרונים - שחרורם של שלושת הנאשמים ברצח החייל אולג שייחט ז"ל והחשד כי הודאתו של הנאשם טארק נוג'ידאת הוצאה ממנו בדרכים פסולות - מחדדים את אקטואליותה של האמירה.

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי, שהוא עו"ד פלילי ומשמש גם כאחד מפרקליטיו של גלעד שרון, ציין בפתח דבריו כי יש לשמור ולהגן על זכות השתיקה המוחלטת של חשוד. לדבריו, שופט יהיה רשאי להוציא צו להצגת מסמכים רק לעד ולא לחשוד.

בהתייחסו לאישי ציבור, אומר פרופ' ליבאי כי לאיש ציבור מוקנית זכות השתיקה, אך אם הוא בוחר בה בחקירה הקשורה לתפקידו או למינוי לתפקידו, הוא לא צריך להמשיך ולשמש בתפקידו לאחר שבחר בזכות זו.

פרופ' ליבאי התייחס בדבריו להחלטתו של בית המשפט העליון לאחרונה, בעניינו של גלעד שרון, הקובעת כי הוא לא יכריע בשאלה האם לחשוד יש זכות שתיקה מוחלטת או רק הזכות להימנע מהפללה עצמית. לדברי ליבאי "עד היום כשייעצנו לחשוד לשתוק, יכולנו להסתמך על פסקי דין רבים שדיברו על שתיקה מוחלטת. היום, בית המשפט העליון פתח את הנושא מחדש והנושא הפך לא ברור".

ליבאי ציין עוד, כי מפליא בעינו שעד היום לא היה שום טיפול בנושא הגבלת שעות החקירה שמותר לחקור חשוד וכי יש מקום שהעניין ייבדק ויטופל.