בעוד כשלושה שבועות צפויה ועדת עילם להגיש את המלצותיה לגבי מיקומו העתידי של שדה תעופה בינלאומי שני בישראל. אחרי שנים של ניסיונות ליצור מארג חיים משותף בנגב מסתמן כי ישנה הסכמה גורפת מצד ראשי רשויות, גורמי כלכלה עסקיים בכירים, תעשיה ואחרים שהקמת שדה תעופה בינלאומי שני בנבטים ישפיע על כלל המגזרים החיים בנגב ובעיקר על המגזר הבדואי.
מחקר חדש של מכון ריפמן, הרואה אור בימים אלה פורט את ההשפעה המשמעותית על חייהם של הבדואים בנגב. המחקר שהתבצע על-ידי חברת אורבניקס מדד את ההשפעות רחבות ההיקף על החברה הבדואית בכמה פרמטרים בהם: השפעות סוציו אקונומיות על התושבים, השפעה על האיתנות הפיננסית של הרשויות הבדואיות, השפעה על המרחב הנגבי לרבות תשתיות תחבורתיות ומשילות אזורית. על-פי תוצאות המחקר, הקמת שדה תעופה גדול בנבטים יביא לקפיצה משמעותית עבור החברה הבדואית בנגב, בכל הפרמטרים שנבדקו.
במחקר שנערך בשנה האחרונה ועל-פי הדמיות ומחקרים קודמים ניכר כי לשדה השפעה מכרעת בשיפור המצב הסוציו אקונומי בקרב תושבי הרשויות הבדואיות והכפרים הבלתי מוכרים. כך למשל, תוספת של כ-27,000 משרות שיאוישו על-ידי האוכלוסייה הבדואית. על-פי מחקרים שנעשו בארץ ובעולם בעבר, שדות תעופה של כ-40 מיליון נוסעים בשנה, מייצרים כ-50 אלף משרות. מדובר הן על משרות בשדה עצמו והן על משרות עקיפות ונלוות, ממגוון רחב של תחומים וענפים, החל בבנייה דרך תפעול ותחזוקה שוטפת ועד מתן שירותים נלווים לשדה תעופה. על-פי המחקר, משרות אלה, יגדילו את השכר החודשי הממוצע בקרב האוכלוסייה הבדואית לכ-9,000 ש"ח.
בנוסף, המחקר מצביע בבירור על עלייה במדד האיתנות הכלכלית של הרשויות הבדואיות בנגב, כתוצאה מהקמת שדה"ת בנבטים. כיום רשות שדות התעופה מחלקת לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג כ-100 מיליון ש"ח מהכנסות מפעילותה הכלכלית ע"פ הסכם. לו הייתה רש"ת עוברת לתחום שיפוט הרשויות המקומיות באזור נבטים ומשלמת ארנונה באמצעות חיוב שטחה ע"פ צו ארנונה, היו התעריפים עולים והסכום המשולם היה כפול ואף משולש. לפיכך, הונח כי משד"ת נבטים יחולקו לרשויות המקומיות כ-100 מיליון שקל.
כמו-כן, שדה תעופה גדול נוסף יצור סביבו אקו-סיסטם שיצדיק לפחות עורף נמל בהיקף הקיים באיירפורט סיטי הסובב את נתב"ג, וזאת אף מבלי להביא בחשבון את עורף הנמל שהתפתח בלוד, שוהם ומודיעין .על-פי סימולציית המחקר מדובר בהכנסה מארנונה של כ-5-4.5 מיליון שקל בממוצע לכל רשות בדואית.
באשר למשילות בנגב, נמצא במחקר כי שדה התעופה יהיה עוגן משמעותי לתחושת הביטחון הכללית בנגב ולצמצום תופעת הפשיעה באזור. על-פי המחקר של מכון ריפמן, הנוכחות בשטח, הכוללת ניהול אזורי תוך שימוש בכלים כמו חלוקת הכנסות, פיקוח ואכיפה, מסלול ירוק לעסקים, קידום מסלולי הכשרה ועוד, יביאו להגברת הביטחון וכמו-כן ייצרו אופק כלכלי וחברתי שיצמצם את הפשיעה לרבות תופעות של בנייה לא חוקית, עסקים לא חוקיים, צמצום הכלכלה השחורה ועוד.
חגי רזניק, מנהל מכון ריפמן: "הקמת שדה תעופה בינלאומי משני במתחם נבטים הוא הפרויקט הציוני-לאומי החשוב ביותר כיום בישראל. מדובר בהזדמנות חד-פעמית, לחולל את המפנה המבוקש לעתיד הנגב ועתיד המדינה. עבור האוכלוסייה הבדואית מדובר בפרויקט שיביא לשיפור משמעותי בנתונים הסוציו אקונומיים של האוכלוסייה הבדואית, כמו גם ליצירת מקומות תעסוקה ומשיכת אוכלוסייה למרחב זה".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
