בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
Another video of reported explosions near #Dzhankoi, #Russia|n-occupied #Crimea, south #Ukraine, where there was an explosion at a reported Russian ammunition depot / military site this morning:
הבוקר בצפון חצי האי קרים - פיצוצים במחסן תחמושת של הצבא הרוסי באזור העיר ג'נקוי. במקביל פרצה שריפה בתחנת שנאים גדולה בערך 20 ק"מ משם. נראה שחוליות הגרילה של האוקראינים ממשיכות לפעול ברחבי חצי האי ולפגוע ביעדים צבאיים ויעדי תשתית.
הסוכנות האוקראינית לאנרגיה אטומית "אנרגואטום" האשימה פצחנים שבסיסם ברוסיה בשיגור מתקפה "רבת עוצמה וחסרת תקדים" על האתר שלה. כך מסרה רשת CNN. הסוכנות הוסיפה כי המתקפה לא השפיעה באופן משמעותי על תפעול האתר.
וושינגטון פוסט בכתבת ענק על החודשים שקדמו למלחמה: צילומי לווין, מקורות אנושיים בצמרת הממשל והאזנות לשיחות חשפו את כוונותיו של פוטין ▪ זלנסקי חשש שחלק ממדינות נאט"ו רוצות שיעזוב את ארצו כדי לסיים במהירות את המלחמה
מטוס שהופל בקייב, 25 בפברואר [צילום: אלכסנדר ראטושניאק, AP]
סדרת הפיצוצים שאירעה הבוקר במחסן תחמושת בחצי האי פגעה בקווי חשמל, בתחנות כוח, בפסי רכבת, כמו גם במבני מגורים ▪ הרוסים מפנים אלפים מאנשיהם בטווח של 5 ק"מ מאזור הפיצוץ ▪ אוקראינה אינה לוקחת אחריות לפעולה אך משחררת רמזים
מכוניות ממתינות במעבר הגבול קרקובץ בין פולין לאוקראינה [צילום: רומן בלוק/AP]
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אומר (יום ב', 15.8.22) כי לארצו יש את "הנשק הטוב ביותר" ואת הנכונות להפיץ אותו ל"בני בריתה ושותפיה הרבים". הוא נאם בפתיחת פורום "צבא 2022" המתקיים באזור מוסקבה.
רבים ממחירי המזון, הדלק והדשנים בשוק העולמי אשר זינקו לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, חזרה לרמתם שלפני המלחמה – אך מקבלי ההחלטות ממשיכים להזהיר מפני סכנה של משברי מזון ופיננסים בעולם המתפתח, מדווח וושינגטון פוסט. אנליסטים גם מזהירים, כי המגמה עלולה להתפתח וצופים שהשוק יישאר תנודתי עמוק לתוך השנה הבאה.
ראיון חשוב מאוד באנגלית בין פרופ' ג'וליאן קוראב-קרפוביץ מפולין המתמחה בפילוסופיה פוליטית וביחסי בינלאומיים, לביני. בראיון חשוב זה מציג פרופ' קרפוביץ ניתוח מקורי על המלחמה הנוכחית בין רוסיה לאוקראינה, מסביר מדוע התפתח המשבר ומה כל צד מבקש להשיג. הוא גם מציג את עמדת פולין כלפי המלחמה. לדבריו ראוי שפולין וישראל יהדקו את הקשרים ביניהם ויפעלו יחד גם בנושא זה וגם בנושאים אחרים.
הנשיא מקרון חתם על החלטת הפרלמנט הצרפתי לאשרר את הצטרפותן של שבדיה ופינלנד לנאט"ו, ואמר לאחר מכן: "הבחירה הריבונית הזו של פינלנד ושוודיה, שתי שותפות אירופיות, תחזק את ביטחונן מול איום אמיתי בשכונתן הקרובה". השלמתו של תהליך ההצטרפות דורשת את אישורן של כל 30 החברות.
ולדימיר פוטין ושי ג'ינפינג, המנהיגים הסמכותניים של רוסיה וסין, נראים כמי שנדחקים יותר ויותר לאותה פינה. הפלישה לאוקראינה הפכה את פוטין לאישיות בלתי רצויה והובילה לעיצומים חסרי תקדים נגד ארצו, בעוד סין אומנם איננה מצורעת – אך פעולותיה סביב טייוואן, בהונג-קונג ובאוקיינוס השקט מובילות אותה בנתיב של עימות עם ארה"ב ובעלות בריתה.
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
