חלק מהמסמכים שתפסו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה (יאח"ה), החוקרים את פרשת סיריל קרן, במשרדו של עו"ד ד"ר אבי אלתר, יימסרו למשטרה וחלקם יושבו לעו"ד אלתר והמשטרה לא תוכל לעיין בהם. כך קבעה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דניאלה שריזלי.
כזכור, בעקבות חיקור הדין שביצעו באיים הקאריביים במסגרת חקירת פרשת סיריל קרן, נענה שופט בית משפט השלום בתל אביב, חנן אפרתי, לבקשת חוקרי היאח"ה והוציא צו המתיר להם לערוך חיפוש במשרדו של עו"ד ד"ר אבי אלתר בתל אביב, ולתפוס "כל מסמך מקורי או חפץ הקשור לגלעד שרון ו/או לעמרי שרון ו/או לסיריל קרן ו/או לתאגידים בבעלותם או בבעלות מי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, הדרושים לחקירה, לרבות מחשב וחומר מחשב הנמצא במקום, לרבות חדירה נמשכת לצורך בדיקה או הפקת פלטים".
למי שהספיק לשכוח או שכבר התבלבל מחקירות גלעד שרון, נזכיר כי היאח"ה חוקרת את מימון מערכת הבחירות של אריאל שרון בשנת 2001. במהלך החקירה, עלו חשדות לעבירות על חוק המפלגות, חוק מימון המפלגות ועבירות של מתן שוחד ותיווך בשוחד. חשדות אלה היוו הבסיס להוצאת צו החיפוש במשרדו של עו"ד אבי אלתר.
חברות הקשורות למיליונר האוסטרי מרטין שלאף
החוקרים סבורים, כי בידי אלתר מסמכים הקשורים לכמה חברות קזינו השייכות למיליונר היהודי-אוסטרי מרטין שלאף. אלתר משמש כיועץ מס של כמה חברות, שעל-פי החשד הוקמו כחברות קש וצינור להעברת כספים בין סיריל קרן ובין המיליונר האוסטרי שלאף וגלעד שרון.
עו"ד אלתר, מבכירי המומחים בארץ בדיני מיסוי, נשכר בעבר על-ידי גלעד שרון כדי לפתוח את חברת צ'רנינגטון לימיטד, שייעודה הרשמי "מתן שירותי ייעוץ להקמת חוות חקלאיות". בעבר ייצג אלתר גם את שלאף בענייני מיסוי הקשורים להפעלת הקזינו ביריחו וספינת ההימורים קנקון באילת.
על-פי החשד, 5 חברות קשורות למרטין שלאף, והן עוסקות בהימורים (מחוץ לישראל) באמצעות קזינו, אך הוקמו בישראל והופעלו בחלקן מישראל - באילת וביריחו. שלאף אינו מופיע רשמית כבעלים של אף אחת מהן, אלא מעורב בהן כמנהל או כיזם.
בחקירה עלה חשד, כי מרטין שלאף הוא אחד האישים שהזרימו כספים למשפחת שרון. המשטרה חושדת שסכום של 3 מיליון דולר הועבר מחשבונות חברות אלה לבנו של ראש הממשלה.
בחיפוש נתפסו מסמכים וקבצי מחשב
בחיפוש שנערך ביום 16.2.04 נתפס חומר מסמכים רב, ובכלל זה חומר מחשב. בין היתר, נתפסו מסמכים הקשורים למספר חברות ולגלעד שרון, שאין חולק כי רובם הופקו במסגרת יחסי עו"ד-לקוח, שהתקיימו בין אלתר ולקוחותיו.
נציג המשטרה נפגש עם ד"ר אלתר ועם פרקליטו של גלעד שרון, שם הסכימו הצדדים כי המשטרה תעיין ברובם המכריע של המסמכים, מבלי שד"ר אלתר יוותר על טענתו כי חל לגביהם חיסיון עו"ד-לקוח. ואולם, הסכמה כזו לא הושגה לגבי כמה מסמכים שהופקו עבור גלעד שרון וכמה קבצי מחשב שהופקו עבור 5 חברות לקוחות של אלתר. החברות בהן מדובר הן: אילת סרביסס אי.אס.סי. בע"מ, .MMA Holdings LTD, יריחו סרביסס קומפני ג'י.אס.סי. בע"מ, .TACIP Holdings LTD, ו-CAP Holdings LTD. מסמכים וקבצים אלה הושמו בינתיים בתוך מעטפות חתומות ונמסרו לבית המשפט.
היאח"ה: על המסמכים לא חל חיסיון והם דרושים לחקירה
חוקרי היאח"ה מבקשים מבית המשפט, לקבוע כי לא חל חיסיון על המסמכים שבמחלוקת ולאפשר להם לתפוס אותם. לטענתם, אם ייחשפו המסמכים הם עשויים לשפוך אור על הפרשה הנחקרת ולסייע בגיבוש ראיות מכריעות לקידום החקירה.
"לפי מה שאנו רואים כיום, מרטין שלאף קשור קשר אמיץ לחברות המצויות בשליטתו או בבעלותו, במישרין או בעקיפין, של גלעד שרון", אמר פקד תמם באחד הדיונים בבקשה.
באותו יום בו הגישו החוקרים את בקשתם, הגישו 5 החברות הלקוחות של עו"ד אבי אלתר, בקשה למתן צו איסור עיון בחומר שנתפס על-ידי המשטרה, לטענתן בניגוד לחוק. פרקליטן של החברות, עו"ד נבות תל-צור, טען כי על המסמכים חל חיסיון עו"ד-לקוח; כי המסמכים חורגים ממסגרת צו החיפוש שנתן השופט אפרתי; כי על המסמכים חל חיסיון נוסף, מכוח פקודת מס הכנסה, שכן הם נמסרו לרשויות המס; וכי לגופם של המסמכים, אין ביכולתם לקדם את החקירה ולו באורח עקיף ומאידך חשיפתם תפגע בחברות, ולפיכך אין מקום להסיר את החסיונות.
נציג יאח"ה, פקד רמי תמם, טען כי שרון הבן מנוע לטעון לחיסיון לגבי המסמכים הנוגעים אליו, בשל צו גילוי המסמכים שהוצא נגדו, מה גם שהוא הודיע לבית המשפט, במסגרת ההליך העיקרי, כי פנה לצדדים שלישיים, בבקשה להמציא לידיו את המסמכים המבוקשים בצו, ואחד הנמענים היה ד"ר אלתר. באשר לקבצי המחשב, טען פקד תמם כי אלה מצביעים על קשר ורלוונטיות בין 5 החברות ובין גלעד שרון והחקירה בעניינו, ומשכך גם הם אינם חוסים תחת החיסיון.
השופטת דניאלה שריזלי זימנה את ד"ר אבי אלתר ללשכתה כדי לקבל הסברים על המסמכים. "אלתר הטעים בטיעוניו את מעמדו כעורך הדין שסיפק שירותים ללקוחותיו, בכלל זה שירותי ייעוץ מס וכיו"ב, ונמנע מהבעת עמדה".
ביהמ"ש: רק הלקוח רשאי לוותר על החיסיון,
אולם רק עורך הדין הוא הנהנה ממנו
השופטת שריזלי עמדה בהחלטתה בקצרה על מהות חיסיון עו"ד-לקוח, והזכירה כי בעל החיסיון הוא הלקוח, ורק הוא רשאי לוותר עליו. עם זאת, הנהנה מן החיסיון הוא עורך הדין, ולא הלקוח. "הפסיקה הרחיקה לכת וקבעה כי משמעות החיסיון היא שעורך הדין מנוע מלדבר על פרטי התקשורת עם הלקוח ומנוע הוא מלמסור מסמך. אולם אין החיסיון חל על הדברים שנאמרו או על המסמך עצמו, ואין למנוע מסירתם אם נדרש הדבר מאדם שאיננו עורך דין או מהלקוח עצמו (כשהוא נדרש, לדוגמא, להעיד או למסור מסמכים לרשויות המס)".
באשר למסמכים הקשורים לגלעד שרון, ציינה שריזלי, הרי ששניים מהם הם רישומים שנערכו במשרדו של עורך הדין במסגרת איסוף מידע ונתונים מהלקוח לצרכי הקמתה של חברה זרה. מסמך נוסף הוא פנייה ללקוח בקשר להתקשרות חוזית, שהתגבשה לכלל טיוטת הסכם, שהוא המסמך הרביעי. על מסמכים אלה, קבעה, לא חל חיסיון משני טעמים: האחד, כפי שנאמר לעיל, מקום בו נדרש הלקוח לחשוף את תוכן ההתקשרות שלו עם עורך הדין, והדבר נעשה כדין בצו בית משפט, הרי שהחיסיון אינו חל.
השופטת ציינה, כי צו מסירת המסמכים המקורי כולל מסמכים המתייחסים להעברת כספים לחשבונותיו של גלעד שרון, ולמקורות הכספים, חוזה הלוואה מקורי בינו לבין סיריל קרן וכן מסמכים הקשורים לחברת צ'רנינגטון ובכלל זה תעודת האגד שלה ומסמכים שונים. לכן, אין המסמכים הללו חורגים מגבולות הצו.
הטעם השני והעיקרי לאי תחולת החיסיון, קבעה שריזלי, הוא שאחד מסניגוריו של שרון, פרופ' קנת מן, הודיע בהליך העיקרי כי שיגר מכתבים לכמה גורמים, ובהם ד"ר אבי אלתר, בבקשה להמציא למשטרה את המסמכים המפורטים בצו. "נוסח המכתבים שנשלחו לא כלל כל סייג המתייחס לחיסיון עו"ד-לקוח", קבעה שריזלי.
"משכך", קבעה, יש לראות בגלעד שרון "כמי שהסיר את החיסיון מכל המסמכים בהם טיפל ד"ר אלתר, במסגרת יחסי עו"ד-לקוח, הנזכרים בצו המקורי, עליהם נמנים" 4 המסמכים האמורים.
על הקבצים הקשורים לחברות חל חיסיון ובלאו הכי אינם קשורים למשפחת שרון
ואולם, ביחס לקבצי המחשב הקשורים לחמש החברות, המצב שונה. כמה מהקבצים הם מסמכים המופנים לרשויות המס בקשר לחברת יריחו סרביסס קומפני, וחלקם האחר חוות דעת בנושאי ניהול ומיסוי שערך ד"ר אלתר עבור חברת Cap Holdings בע"מ. ארבעה מהמסמכים, על-פי תוכנם, הם מסמכים פנימיים של משרד עורכי הדין והאחרונים מתייחסים אישית לד"ר אלתר.
"אין ולא יכול להיות ספק", קבעה שריזלי, "כי המסמכים אינם נכנסים לגדר החריגים לחיסיון (חלקם ודאי חסויים מכוח פקודת מס הכנסה)". פקד תמם, הוסיפה שריזלי, לא העלה כל טענה הם נכנסים לגדרו של אחד החריגים לחיסיון. מעבר לכך, הוסיפה, "הגעתי למסקנה חד-משמעית כי אף לא אחד מהמסמכים בא בגדרו של צו החיפוש: אין מדובר במסמכים הקשורים לגלעד שרון או לעמרי שרון או לסיריל קרן, לא במישרין ולא בעקיפין... תכנם ופרטיהם של המסמכים אינם יכולים לשפוך אור על פרט מפרטי החקירה".
לפיכך, הורתה השופטת שריזלי כי המסמכים במעטפה 1, הקשורים לגלעד שרון, יימסרו לחוקרי היאח"ה ואילו המסמכים הקשורים לחמש החברות, המצויים במעטפה 2, יוחזרו לעו"ד אלתר, באשר חל עליהם חיסיון עו"ד-לקוח, ואין תחולה לאחד החריגים לחיסיון.
ב"ש 2148/04, 2149/04 יאח"ה נ' עו"ד ד"ר אברהם אלתר ואח'
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
