יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט
יצחק עמית, דחה את עתירת הליכוד נגד המחנה הממלכתי, וקבע שפרסום תמונותיהם של ח"כים מהליכוד ברקע (מטושטש) ביחד עם תמונתו של שר הביטחון על שלט חוצות, אינה בגדר הפרעה בלתי הוגנת.
מפלגת הליכוד עתרה נגד מפלגת חוסן לישראל, תקווה חדשה - אחדות לישראל והמחנה הממלכתי, בטענה שהפרסום של חברי כנסת מהליכוד בפנים מטושטשות, על שלט חוצות שנתלה על קיר המרכז המסחרי דיזנגוף, ביחד עם תמונתו של שר הביטחון,
בני גנץ, עלול להטעות את הבוחרים לחשוב כאילו חברי כנסת מהליכוד, על-אף שפניהם טושטשו, עלולים לפעול נגד הליכוד, והמסר הגלום במודעה הוא שקרי ללא כל תשתית עובדתית.
בליכוד טענו כי הכללת תמונותיהם של חברי כנסת מטעמה מהווה הפרעה לתעמולת בחירות ועומדת בניגוד להוראות סעיף 13 לחוק דרכי תעמולה.
בהחלטת הדחייה ציין השופט עמית: "האיסור על הפרעה בלתי הוגנת לתעמולה נועד למנוע התייחסות של רשימה פלונית במסגרת תעמולת בחירות מטעמה למועמד של רשימה אחרת, או לרשימה אחרת עצמה, כאשר יש בתעמולה משום טשטוש הזהות בין הרשימות, באופן העלול לגרום לשיבוש המסר התעמולתי של הרשימה שאליה מתייחסים, וכתוצאה, עשוי לבלבל את הבוחר הסביר ביחס למסריה של הרשימה, ומי נכלל בין מועמדיה.
"עוד נקבע כי המבחן לפיו בוחנים אם תעמולת בחירות עולה לכדי הפרעה בלתי הוגנת הוא מבחן הודאות קרובה להטעיה של הבוחר הסביר.
"בעתירה דנן, באתי לכלל מסקנה שהעותרת [הליכוד] לא הראתה שהמודעה שעליה היא מלינה מכילה בתוכה הטעיה באופן ברור וזועק. אכן, וכפי שהמשיבות [מפלגות המחנה הממלכתי] מודות, פניהם המטושטשות של מספר חברי כנסת מטעם העותרת נכללו במודעת התעמולה מטעמן. אולם אין מקרה זה דומה למקרים אחרים שבהם נקבע כי הכללת תמונותיהם של חברי רשימה פלונית בתעמולה מטעם מפלגה אלמונית מהווה הפרעה בלתי הוגנת".
עוד קבע השופט כי "המודעה מבחינה באופן ברור ובולט, בגוף המודעה עצמה, בין רשימתן של המשיבות לבין רשימת העותרת ומציגה אותן למעשה כיריבות ביחס לממשלה שכל אחת מהן מעוניינת להקים לאחר הבחירות. המסר התעמולתי מטעמן של המשיבות גם הוא בהיר ומוצג באופן ברור ככזה הבא מפיהן של המשיבות ומטעמן. מעיון במודעה, כמו גם ממבט חטוף בה, לא עולה חשש לטשטוש בין זהותן של הרשימה מטעם המשיבות לזו מטעם העותרת העלול לבלבל את הבוחר הסביר.
"בחינה אם תעמולת בחירות מהווה הפרעה בלתי הוגנת לתעמולה של רשימה אחרת נבחנת אך ורק בפן הצורני שלה, ללא כניסה לנבכי תוכן התעמולה ושאלת אמינותו. הטעיה בפן הצורני, כמפורט לעיל, לא מצאתי".
