העליון: הבקשה לפסילת בל"ד - דלה בראיות

הבקשה לפסילת בל"ד מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-25, אותה קיבלה ועדת בחירות המרכזית, דלה מאוד בראיות והיא חוזרת על טענות שכבר נדחו בידי בית המשפט העליון. כך אומרים (6.10.22) שופטי העליון בדיון בערעורה של בל"ד על פסילתה. לצד זאת, הם מותחים ביקורת על כך שהמפלגה מדברת בשני קולות – במצע שלה ובבית המשפט – ושבים ואומרים שהיא מצויה כל העת על סף הפסילה. הדיונים בערעורי הבחירות מתקייצחם בפני הרכב של תשעה שופטים ו-News1 מעביר אותם בשידור חי. פסקי הדין חייבים להינתן לכל המאוחר ביום ראשון הקרוב, כך שייתכן שהם יפורסמו בשלב הראשון ללא נימוקים.

השופטת ענת ברון אמרה לעו"ד מוש חוג'ה, נציג מפלגת אנחנו שהגישה את הבקשה: "המסד הראייתי שהגשתם הוא דל מאוד". חוג'ה השיב: "צירפנו ראיית זהב – ראיון של ח"כ סאמי אבו-שחאדה, הוא אומר שהוא רוצה מדינה דו-לאומית שתפסיק להיות מדינה יהודית". הנשיאה אסתר חיות: "מהבקשה שלכם עולה שיש לכם שלל ראיות והגשתם דוגמאות. בבקשה פסילה מגישים את כל הראיות, לא דוגמאות".

השופט נעם סולברג הוסיף: "הגשתם שלושה עמודים; לא ככה מגישים בקשת פסילה". המשנה לנשיאה, עוזי פוגלמן, ציין: "כל הנושאים הללו התלבנו והוכרעו על בסיס ראיות נרחבות בהרבה מזה שאדוני מציג. אדוני טוען כאילו זה לא הוכרע, כאילו בית המשפט לא נדרש לכך שוב ושוב בהרכבים מורחבים. זה שורש הבעיה". חוג'ה הגיב: "זו הפעם הראשונה שמצביעים על ההבדל בין המסרים הגלויים למסרים הסמויים". ברון שבה ואמרה: "יש כאן בקשה רדודה, ללא תימוכין. הפסיקה מדברת על מסה קריטית. זה עניין רציני מכדי להתייחס אליו כמובן מאליו".

כאמור, השופטים מתחו ביקורת גם על בל"ד. סולברג: "אני מעיין במצע והוא לא השתנה". חיות: "השאלה היא האם יש שינוי במצע שהוא הבסיס לפסילה". בא-כוחה של המפלגה, עו"ד חסן ג'בארין, אישר: "המצע לא השתנה בנוגע לחוקה דמוקרטית ומדינת כל אזרחיה; כל ההצהרות שניתנו לאורך השנים עומדות בעינן".

סולברג: "למה ההצהרות לא קיבלו ביטוי במצע? למה לדבר בשפה אחת כלפי הבוחרים ובשפה אחרת כלפינו? דרך המלך היא לתקן את המצע. בלשון עדינה, התצהיר של אבו-שחאדה לא מדויק. היו מקרים של הצהרות שלא עמדו בהן. היה מספיק להכניס למצע את כל מה שהצהרתם בבית המשפט, ולא לשדר מצד אחד דברים שנאמרים כאן ומצד שני דברים שאומרים במצע".

חיות ציינה, כי דבריו של אבו-שחאדה בראיון עומדים בסתירה להצהרות קודמות שהביאו לכך שהמפלגה לא נפסלה, כאשר בעבר הצהירה שאינה מתנגדת לחוק השבות. חיות הזכירה, כי בשנת 2018 עמדה במוקד הצעת החוק שהגישה בל"ד (ולפיה ישראל היא מדינת כל אזרחיה), "ואשר חותרים תחת יסודות קיומנו כמדינה יהודית. שם אמרתי, שאם לא היו רצים עם רשימות אחרות שחסמו אותם – היה מקום לשקול האם לא חצתה את הגבול, כי היא כל הזמן על הגבול והיא משחקת על הגבול. אבל זה היה ב-2018, מאז עברו ארבע שנים והם לא עשו עוד ניסיון להגיש הצעת חוק כזאת או משהו דומה לו או אפילו משהו חלקי".

בהמשך ידון בית המשפט העליון בפסילתו של עמיחי שיקלי מהתמודדות ברשימת הליכוד ובדחיית הבקשה לפסילתה של עידית סילמן. יו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, פסל את התמודדותו של שיקלי ואישר את התמודדותה של סילמן. שיקלי והליכוד מערערים על ההחלטה בנוגע אליו, וסיעת מרצ מערערת על ההחלטה בנוגע לסילמן. בשני המקרים השאלה הייתה האם עמדו בתנאים הקבועים בחוק, לעניין התמודדותו של מי שפרש מסיעתו (במקרה זה - סיעת ימינה) בכנסת היוצאת. בעניינו של שיקלי קבע עמית, כי הוא לא התפטר מהכנסת - כנדרש בחוק - בסמוך להכרזה עליו כפורש מן הסיעה. שיקלי ערער לבית המשפט המחוזי 50 יום לאחר ההכרזה, אך בהמלצת בית המשפט משך את ערעורו - והתפטר יומיים לאחר מכן, 80 יום לאחר שהוכרז כפורש.

עמית קבע, כי בנסיבות אלו - אין המדובר בהתפטרות בסמוך. שיקלי המתין כמעט חודשיים עד להגשת הערעור, ובפרק זמן זה פעל נגד סיעתו בהצבעות מהותיות. לכך יש לצרף את התקופה מאז הקמת הממשלה (לה התנגד) ועד להכרזתו כפורש, בה הצביע לכל האורך עם האופוזיציה ונגד סיעתו. לכן, קבע עמית, האזרח הסביר רואה את שיקלי כמי שפרש מן הסיעה כבר בשנת 2021. קביעה שהוא התפטר בסמוך להכרזה כפורש, תרוקן מתוכן את הסעיף בחוק הדורש התפטרות שכזאת.

לעומת זאת ציין עמית בעניינה של סילמן, כי ימינה לא ביקשה להכריז עליה כפורשת והבקשה הוגשה רק במאוחר בידי סיעת מרצ. לדבריו, אומנם יש לו סמכות להכריז עליה כפורשת - אך אין מקום לעשות זאת, גם בשל שתיקתה של ימינה וגם משום שהצביעה נגד הסיעה בשתי הצבעות מהותיות בלבד. מדובר במקרה גבולי, ולכן זכות היסוד להיבחר מכריעה לטובת סילמן.