העליון: שיקלי, סילמן ובל"ד יוכלו להתמודד

בית המשפט העליון קובע (9.10.22), כי חבר הכנסת לשעבר עמיחי שיקלי יוכל להתמודד ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-25. בכך הפך בית המשפט את החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית. כצפוי, נדחו העתירות נגד שילובה של חברת הכנסת לשעבר עידית סילמן ברשימת הליכוד. עוד התקבל פה אחד ערעורה של בל"ד על החלטת ועדת הבחירות ונקבע שהיא תוכל להתמודד בבחירות.

ההחלטה בעניינו של שיקלי התקבלה ברוב דעות של הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון ויעל וילנר, מול דעתו החולקת של השופט עופר גרוסקופף. ההחלטה בעניינה של סילמן התקבלה פה אחד. בשל סד הזמנים הקבוע בחוק להכרעה בערעורי בחירות ובשל החגים, פסקי הדין בענייני שיקלי וסילמן כוללים את השורה התחתונה בלבד והנימוקים יפורסמו בנפרד.

בעניינו של שיקלי קבע עמית, כי הוא לא התפטר מן הכנסת בסמוך להכרזתה של ועדת הכנסת עליו כפורש מסיעת ימינה. החוק מחייב התפטרות שכזאת כתנאי לאפשרות להתמודד בבחירות הבאות ברשימה אחרת. שיקלי התפטר רק לאחר חודשיים וחצי, שכן הוא ערער לבית המשפט המחוזי בירושלים על הכרזתו כפורש 50 יום לאחר ההחלטה.

בית המשפט הציע שימשוך את ערעורו ושהוא יוכל להתמודד בסיעה אחרת (ולא ברשימה עצמאית). הייעוץ המשפטי לכנסת תמך בפשרה זו, אך הבהיר שייתכן שהנושא יגיע לפתחו של יו"ר ועדת הבחירות. מדברי השופטים ושאלותיהם בדיון עלה, כי הסוגיה המרכזית היא האם שיקלי התפטר במועד ("בסמוך") כאשר המתין עד לסיום הדיון במחוזי, והאם רשאי היה להסתמך על החלטת בית המשפט המחוזי. שאלה נוספת שעלתה בהרחבה היא האם עמית רשאי היה להחליט לבדו על פסילתו של שיקלי, או שמדובר בסמכות של הוועדה כולה.

בל"ד קרובה מאוד לרף הפסילה

בעניינה של בל"ד קבעה ועדת הבחירות המרכזית, כי היא פועלת נגד קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וזאת בהתבסס על המצע שלה. בדיון תהו השופטים מדוע המצע ממשיך לקרוא להקמת "מדינת כל אזרחיה" ואיננו מביא לידי ביטוי את הצהרותיה של המפלגה בפני בית המשפט העליון ולפיהן הם מכירים בישראל כמדינה יהודית. במקביל הם מתחו ביקורת על דלות הראיות בבקשה שהובילה לפסילה והזכירו שבית המשפט העליון כבר נדרש למצע בל"ד וקבע שהמפלגה עומדת קרוב מאוד לתחום הפסילה - אך אינה עוברת את הקו לתוכו.

בפסק הדין בנוגע לבל"ד מזכירה חיות, כי יש צורך לעמוד ב"רף מחמיר וקפדני" בעת פסילת מתמודדים בשל עמדותיהם. במקרה זה, בקשת הפסילה "נסמכת על תשתית ראייתית דלה ביותר": מצע המפלגה שכאמור כבר נדון, ושני ראיונות תקשורתיים של יו"ר המפלגה, ח"כ סאמי אבו-שחאדה. מדובר בציטוטים מן העיתונות שמשקלם הראייתי נמוך והם אינם מייצרים את המסה הקריטית הדרושה, למרות שמדובר בהתבטאויות בעייתיות ומקוממות ("המדינה היהודית היא הבעיה", "צה"ל הוא מכונת ההרס הגדולה ביותר בעולם").

עוד אומרת חיות, כי העובדה שבל"ד מתמודדת הפעם לבדה - ולא במסגרת הרשימה המשותפת - אינה מצדיקה את פסילתה. אכן, לפני ארבע שנים ציינה שהתמודדות נפרדת הייתה עשויה להוביל לפסילתה. אולם, היה זה מיד לאחר שהמפלגה הגישה הצעת חוק יסוד לפיה ישראל תהיה "מדינת כל אזרחיה". אולם, בזמן שחלף היא לא הגישה שוב הצעה זו או הצעה דומה, ואבו-שחאדה הצהיר שהיא עומדת מאחורי הצהרותיה בנושא בפני בית המשפט העליון. לכן, היא עדיין קרובה מאוד לשלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית - אך אינה חוצה רף זה.

וילנר ומינץ אומרים, כי היה מקום לפסול את בל"ד כבר ב-2018 - אך מאחר שאז ניתן פסק דין הפוך בהרכב מורחב, ומאחר שלא נוספו הפעם ראיות חדשות, יש לכבד אותו גם הפעם. סולברג אומר כי מן הראוי שבל"ד תבטא במצע את ההבהרות בעל-פה שהיא מציגה שוב ושוב לבית המשפט. ברק-ארז מעירה, כי יש לנהוג משנה זהירות כאשר באים לפסול רשימה המייצגת מיעוט (כמו ערביי ישראל).