היי שלום שמירה

בסוף השבוע (יום ו' 21.10.22) הלכה לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן שמירה אימבר, אחת מקרייניות הרדיו המיתולוגיות בישראל. בת 79 הייתה במותה.

ימים ספורים לפני מותה עברה שמירה הליך רפואי שנקרא סדציה פליאטיבית, שמטרתו להקל על הסבל בימיה האחרונים, המדובר בהליך רפואי הניתן לחולה סופני שימיו על-פי הערכת הרופאים קצרים ביותר, הניתן במסגרת "חוק החולה הנוטה למות" משנת 2005 ובמסגרתו למעשה מורדם החולה ועובר תהליך של שינה עמוקה בה הוא לא חש בכאבים או בסבל. לאחר תהליך של שינה עמוקה, מרבית המטופלים הולכים לעולמם בתוך ימים בודדים".

שמירה נכנסה להליך רפואי זה ביום שלישי בשבוע שעבר וכעבור שלושה ימים נקבע-פורסם על בני משפחתה דבר מותה.

בפוסט פרידה שפורסם בדף הפייסבוק שלה ימים ספורים לפני מותה כתבה אימבר: "הנה הגיע יום שלישי הטוב. פרידה. אני חשה צורך להיפרד. חייתי איתכם וביניכם עם אהבה עצומה, יצריות רבה והתרסה מתמדת. אני נפרדת בהשלמה, בשלווה ובנחת, מוקפת בתמיכה ובאהבה רבה. זכיתי במשפחה מופלאה, ובחברים נפלאים. תודה על החיים איתכם וביניכם. היו שלום".

שרת התחבורה מרב מיכאלי סופדת לשמירה: "שמירה אימבר הייתה אחד הקולות הייחודיים והמופלאים שהיו למדינת ישראל. קול של אמת, קול אמיץ, קול מקורי וישר. וקול יפהפה וחד-פעמי, שאי אפשר היה שלא לזהות. שמירה הלכה לעולמה באותו אומץ ויושר שבו חיה. קולה יחסר עד מאד. יהי זכרה ברוך".

פרקי חייה

שמירה נולדה בירושלים בשנת 1943, בתם של המשורר והבלשן יחיאל אימבר ושל אסתר אימבר לבית רוזנבאום, וקרויה על שם סבה שמריהו אימבר, אחיו של המשורר נפתלי הרץ אימבר. בהיותה בת 3 עברה עם משפחתה לתל אביב. המשפחה התגוררה ברחוב עמדן השוכן ליד שוק באזל בצפון הישן של תל אביב. כאן באזור זה עברה עליה ילדותה ונעוריה. שמירה למדה בבית הספר "תיכון חדש".

בהגיע מועד גיוסה לצה"ל התגייסה לנח"ל והצטרפה לגרעין נח"ל שיצא להיאחזות קציעות. בהמשך שירותה הצבאי עברה מהנח"ל לחיל חימוש. עם שחרורה מצה"ל ב-1964 נרשמה ללימודים באוניברסיטת תל אביב שם למדה דרמה ולשון עברית. כעבור שנה של לימודים יצאה לארצות הברית, התגוררה בקליפורניה ולמדה באוניברסיטת ברקלי דרמה ובלשנות אנגלית. הימים ימי תקופת "ילדי הפרחים" ושמירה סיפרה לימים כי חוותה באופן אישי את התקופה, חיה בסוג של קומנה, השתתפה בהפגנות "ילדי הפרחים" ועוד.

לאחר שהות בת כ-3 שנים בארצות הברית שבה לארץ, עבדה כמלצרית ב"מועדון הצהוב", התגוררה בדירה בקרבת רחוב דיזנגוף בתל אביב והפכה לחלק מנוף הבוהמה. באותה תקופה שמירה חזרה ללימודיה באוניברסיטת תל אביב ולמדה תיאטרון ופילוסופיה. היא השתתפה בהפקות של חוג התיאטרון באוניברסיטה ובתחילת שנות ה-70 השתתפה במחזמר שיער. יחד עימה במחזמר השתתפו צביקה פיק, מרגלית אנקורי, גבי שושן, מרגלית צנעני ועוד.

אל הרדיו, כך סיפרה שמירה לימים, הגיעה די במקרה. היא התעניינה לבקשת חברה כיצד להתקבל לרדיו לקול ישראל, והוצע לשמירה לנסות להתקבל לרדיו. היא נבחנה והתקבלה והשאר היסטוריה. שמירה עברה קורס רדיו מזורז ולא קורס רדיו רגיל הנמשך מספר חודשים. בתחילת דרכה הייתה קריינית רצף שהגישה את דברי הקישור בין התוכניות אולם ברדיו זיהו את קולה הערב והמיוחד והיא החלה להגיש פינות ותוכניות רדיו רבות. היא הגישה את תוכנית המוזיקה האלטרנטיבית "קצת אחרת" שכללה מוזיקת רוק מתקדם ואלטרנטיבית בעריכתם של רות כידן ואחרים וכן תוכניות מוזיקה ומלל נוספות. ובהם "דברים טובים" ששודרה ברשת ג' מידי בוקר בשעה 10, "ערב טוב", "תום היום" ועוד. כן השתלבה כקריינית בקול המוזיקה. החל בשנות ה-90 קריינה מהדורות חדשות. שמירה הפכה לקריינית אהובה על קהל שומעיה.

פרשת בתי השימוש ונייר הטואלט

בראשית שנת 1975 כמעט והסתיימה קריירת הרדיו של שמירה אימבר. היה זה במוצאי שבת בינואר 1975 כאשר הגישה את התוכנית "רדיו טק" בשידור חי ברשת ב' ואמרה במהלכה "מה שרציתי להגיד לכם שיש באולפן שני בתי שימושים שאין בהם נייר טואלט. כמו-כן הצהירה בשידור שהיא קצת שיכורה או משהו בנוסח זה.

מאזינים נרעשים פנו להנהלת הרדיו והתלוננו על דבריה "הלא מכובדים והלא ראויים" של הקריינית בשידור. מנהל הרדיו משה חובב שלח לשמירה אימבר למחרת כעבור מספר ימים מכתב פיטורין בנימוק של הפרת משמעת. בעקבות פניית והתערבות אגודת העיתונאים וחבריה ברדיו, הוחלט לאחר דיונים להחזיר את שמירה לרדיו כקריינית בתוכניות מוקלטות בתנאי שלא תקריין בשידור חי.

בשנת 2005, לאחר שלושים שנות עבודה בקול ישראל שבמהלכם שימשה כשדרנית וקריינית חדשות פרשה מרשות השידור לגמלאות. בשנת 2006, התבשרה לאחר בדיקה רפואית כי אובחנו בגופה גידולים נירו-אנדוקריניים שהם נדירים. הגידולים התפשטו למקומות שונים בגופה, אולם אובחנו כגידולים מסוג שאינו מצריך טיפולי כימותרפיה או הקרנות. שמירה המשיכה פחות או יותר בשגרת חייה. בשנים 2009-2005 שידרה תוכנית יומית ברדיו ירושלים בשם "ת"ד 101". ב-2015 הגישה תוכנית שבועית אישית בגלי צה"ל. במהלך השנים הנחתה את טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, לצד אריה אורגד, עד 2015.

שנת 2016 הייתה שנה קשה עבור שמירה. אחותה הבכורה צביה דולב רעייתו של כימאי המזון ד"ר עמי דולב נפטרה, ושבועיים לאחר מכן נפטר בן זוגה ד"ר שי גדיש. זמן קצר לאחר מותו עברה שמירה משכונת עין כרם בירושלים בו התגוררה במשך שנים ל"דיור מוגן" בגני תקוה.

ראיון מצולם אחרון בגלי צה"ל

ימים ספורים לפני מותה התראיינה שמירה לראיון מצולם אחרון עם יואב גינאי וענבל גזית בגלי צה"ל שהועלה ליוטיוב. בראיון המרגש שנערך בביתה מספרת שמירה כשהיא צלולה בעלת זיכרון מופלא על חייה. בין השאר סיפרה כי היא עומדת לקבל טיפול שיאפשר להקל על סבלה ובסופו של דבר יביא לקץ חייה, הניתן על-ידי רופא ואחות במסגרת "חוק הנוטה למות" חוק שנחקק ב-2005. החוק בא להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים, לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים.

שמירה הותירה אחריה שתי בנות. במודעת אבל שפרסמו בנותיה (21.2.22) במרשתת על אימן נכתב: "קולך וכולך ליוו אותנו בכל צעד, נסכו תקווה והאירו את דרכינו. בשבילנו ובשביל כולם. לעולם תהיי הקול של ישראל. היי שלום". מהמשפחה נמסר כי לבקשתה של אימבר לא תתקיים הלוויה.