בארגון כושרות ערכו בשנתיים האחרונות בדיקות מקיפות על צימוקים בשל ממצאים מדאיגים שהגיעו אליהם. כעת הם מזהירים מפני חרקים פנימיים שנמצאו בצימוקים רבים שמשווקים לציבור.
בעיית הנגיעות בצימוקים אומנם אינה חדשה, אך אם עד עתה היה ידוע על חרקים הנדבקים בצימוקים מבחוץ, וההדרכה המקובלת הייתה לבודקם באמצעות השריה במים, כעת אומרים בכושרות כי בבדיקות שנערכו מטעם הארגון בשנתיים האחרונות, נמצאו בצימוקים רימות המצויות בתוך הפרי עצמו שאינן יורדות בהשריה ובשטיפה.
"הצימוקים אינם זהים לענבים שאנחנו רגילים לצרוך, מפני שהם כוללים גם ענבים מטיב גרוע שרגילים להסיר במיון הפירות, ובאופן כללי ישנם מטעים שמיועדים לייבוש כצימוקים ומראש בחלקם הטיפול בהם פחות. גם בתהליך הייבוש בשמש חודרים חרקים לתוך הצימוקים, כל אלו מובילים לשיעורי נגיעות גבוהים", מסבירים בכושרות.
מנהל מעבדת כושרות, בצלאל גילקרוב, הסביר: "לאחר שראינו שהממצאים חוזרים על עצמם החלטנו לבחון באופן מסודר את יעילות הניקיון הנהוג כעת לצימוקים, השריה ושטיפה, והתוצאות היו חד-משמעיות: ב-80 אחוזים מהבדיקות שנערכו נמצאו חרקים שלא ירדו לאחר השריה ושטיפה. תוצאות חד-משמעיות אלה מצטרפות לתוצאות רבות קודמות בהן נמצאו רימות פנימיות, ולאינדיקציות דומות שאנו מקבלים מבודקי חרקים ואגרונומים נוספים".
בכושרות לא מיהרו לאסור לציבור את הצימוקים לאחר שהבינו שישנו קושי לעשות זאת, ובמשך זמן רב ניסו למצוא את הנוסחה שתאפשר אכילת צימוקים. תוצאות הבדיקה הובאו בפני הרבנים דוב ליאור ואליקים לבנון, נשיא כושרות, שמצאו היתר מחודש על סמך פסיקת השולחן ערוך [יורה דעה פד, ט]: "אם שהה הפרי אחר שנעקר י"ב חודש, אוכל בלא בדיקה". לאור זאת קבעו הרבנים כי ניתן להשתמש בצימוקים שעברו יותר מ-12 חודשים מעת הקטיף שלהם.
בכושרות מסבירים כי לאחר מחקר מעמיק התברר כי בדרך כלל עובר לפחות חודש בין הקטיף לאריזה, ולכן מספיק להמתין 11 חודשים מהתאריך שעל האריזה. עוד הוסיפו כי צימוקים בהירים עוברים תהליך כימי וייבוש בתנור שהורגים את החרקים במקום, ולכן לדעת פוסקים רבים די להמתין שישה חודשים מעת הקטיף.
גם צימוקים שעבר עליהם זמן זה זקוקים לתהליך הנקיון הרגיל - להשרותם במים ולבדוק אם צפים חרקים, אך לאחר מכן אפשר לאוכלם ללא חשש לחרקים פנימיים.
