רשת שטרן: מסע דיג של המכס בדיוטי פרי

רשות המיסים מנסה לקבל מרשת ה.שטרן מידע על לקוחותיה בחנות הדיוטי פרי בנתב"ג, במטרה ללכוד את מי שאינם מצהירים על רכישת שעונים ותכשיטים בה. הרשת טוענת שמדובר בדרישה בלתי חוקית ומבקשת (1.12.22) מבית המשפט המחוזי מרכז לבטל החלטות אלו של הרשות.

רשת שטרן הבינלאומית משווקת שעוני יוקרה ותכשיטי יוקרה, ובישראל יש לה עשר חנויות - כולל אחת במתחם הדיוטי-פרי בנתב"ג, האחראית לדבריה לחלק גדול ממכירותיה בארץ. בפברואר השנה דרשה ממנה הרשות למסור לה דיווח יום-יומי על הקניות בחנות בנתב"ג, ללא כל מגבלה; בהמשך אותו יום תוקנה הדרישה לרכישות שמעל 10,000 דולר. הרשות ביקשה לקבל את שמות הקונים, מספרי תעודות זהות או דרכונים ומספרי הטיסות. הדרישה נומקה ב"צורך למניעת עבירות על דיני המכס או לשם גילויין".

אנשי שטרן נפגשו עם מנהל המכס בנתב"ג, אהוד בבא, וטענו, כי מדובר בדרישה בלתי חוקית ובלתלי מידתית, שתגרום לרשת נזקים כבדים עד כדי סכנה להמשך פעילותה בישראל. למרות זאת, בחודש יוני דרשה ממנה הרשות פרטים על כל המכירות שמעל 10,000 דולר בשלושת הימים הקודמים. שטרן שבה וטענה, כי לרשות אין סמכות לבקש מידע גורף על בסיס חשד ערטילאי וכוללני. על כך השיבה הרשות באומרה, כי שטרן נתונה לפיקוחה ומהווה למעשה "נאמן" שלה, וכי האינטרס של הרשות גובר על זה של הלקוחות.

בחודשים הבאים שבה הרשות על דרישתה בהתייחס לימים מוגדרים, ובחודש שעבר אף החמירה את הדרישה לקבלת מידע על רכישות במשך שבוע ובסכומים שמעל 4,000 דולר. כעת אף טענה הרשות, כי שטרן פועלת בחוסר איזון מוחלט ובהטיה לטובת לקוחותיה, תוך פגיעה בחובת האמון והנאמנות שלה כלפי המכס, וכי אין המדובר בדרישה שונה מאשר ביקורת שגרתית. שטרן הגיבה באומרה, כי מדובר במסע דיג הפוגע בזכות היסוד של לקוחותיה לפרטיות.

במישור המשפטי טוענת שטרן, כי החקיקה הרלוונטית מגדירה אותה בתור "מחסן רשוי" ואינה חלה על לקוחותיה, ולכן אין היא חייבת למסור מידע רגיש עליהם. עוד נטען, כי הדרישה נעשתה בחוסר סמכות, וזאת מאחר שאין קשר בין המידע המבוקש לבין חשד לעבירה ספציפית; שטרן מדגישה, כי תסכים למסור מידע אם המכס יבקש אותו לגבי חשוד מוגדר.

עוד נטען בעתירה, כי הדרישה היא בלתי סבירה לנוכח העובדה שבפועל - הרשות אינה אוכפת את החוק המחייב לשלם מכס על רכישות בדיוטי פרי ביותר מ-200 דולר. עתירת חופש המידע שהגישה שטרן העלתה, כי בשנים 2021-2020 נתפסו 279 תכשיטים ו-259 שעונים - 3% מכלל התפיסות וכאשר מדובר במיליוני נוסעים בשנה. לכן, מדובר בניסיון לאכיפה סלקטיבית דווקא על לקוחות הרשת, תוך פגיעה בחופש העיסוק שלה ובזכותה לקניין ובזכות של לקוחותיה לפרטיות. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד מוטי ארד, גיל נדל, אירית ריגלר ועופר קידש, וטרם הוגשה תגובת רשות המיסים.