|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חיות. העיגון החוקתי אינו מספיק [צילום: נועם רבקין-פנטון, פלאש 90]
|
|
|
חיות: עצמאות שיפוטית - לקח מאירועי שנות ה-30
|
|
15 משופטי בית המשפט העליון בהווה ובעבר, ובהם ארבעה מנשיאיו, בספר מאמרים ראשון מסוגו על השואה ● את הספר יזם וערך כתב News1, איתמר לוין
|
|
|
זכרונות, פסיקה ולקחים
|
|
|
|
|
העצמאות השיפוטית והעדר התלות של השופטים הם הערובות החשובות ביותר להגנה על זכויות הפרט - לקח אותו יש ללמוד מן האירועים בגרמניה בשנות ה-1930. כך כותבת נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בספר מאמרים על השואה שכתבו 15 משופטי בית המשפט העליון בהווה ובעבר. הספר "זיכרון ומשפט" יצא לאור בשיתוף פעולה של הנהלת בתי המשפט, יד ושם ומרכז זלמן שזר. השופטים המשתתפים בספר: עדנה ארבל, משה בייסקי ז"ל, גבריאל בך ז"ל, אהרן ברק, דפנה ברק-ארז, יורם דנציגר, ניל הנדל, אסתר חיות, צבי טל ז"ל, חנן מלצר, מרים נאור ז"ל, נעם סולברג, אליקים רובינשטיין, אליעזר ריבלין, מאיר שמגר ז"ל. הספר נערך על-ידי עיתונאי News1 וחוקר השואה איתמר לוין, שגם יזם את פרסומו, השופט בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין וההיסטוריון פרופ' רוני שטאובר. חיות כותבת: "העיגון החוקתי של הזכות ל כבוד אינו מספק בהכרח ערובה מוחלטת לקיומה של הגנה על כבוד האדם מפני פגיעה ורמיסה. משטר טוטליטרי יכול מבחינת המדינה לנהוג בהתאם לחוקת המדינה ולחוקיה, אבל הלכה למעשה ובאופן מהותי, לפגוע בעיקרון שלטון החוק ולרמוס ברגל גסה זכויות יסוד של הפרט, ובהן כבוד האדם. דומה שהמקרה של המשטר הנאצי בגרמניה - אשר מבחינה רשמית לפחות, לא סתר את יסודותיה המשפטיים של חוקת ויימאר משנת 1919 - מדגים היטב תובנה זו". "... אחד הלקחים האוניברסליים שראוי ללמוד מהאירועים ההיסטוריים שתוארו במאמר זה הוא שהעצמאות השיפוטית ואי-התלות של השופטים ברמה המוסדית וברמה האישית הן הערובות החשובות ביותר לכך שתישאר בידי הפרט הכתובת לפנות אליה לשם הגנה על זכויותיו. ההגנה על עקרון העצמאות ואי-התלות של השופטים היא על כן מאבני היסוד של כל משטר דמוקרטי, ועליהן יש לשמור מכל משמר". הספר מגיש לראשונה אסופה מגוונת של רשימות פרי עטם של שופטי בית המשפט העליון, הנוגעות בנקודת המפגש הייחודית בין השואה והמשפט. הספר כולל כאמור 15 מאמרים, המשתרעים על פני המרחב שבין זיכרונות אישיים ומשפחתיים, דרך הליכים משפטיים וסוגיות בפסיקה וכלה בלקחים ותובנות. הנשיא בדימוס אהרן ברק כותב במאמרו, "השואה בהיבט אישי ולאומי": "אני אוד מוצל מאש, אשר רוח האדם נפחה בו חיים. אלה חיים של קוממיות ועצמאות במדינתנו. אלה חיים של חרות ושל הכרה בכבודו של כל אדם. אלה חיים משותפים בחברה פלורליסטית. אלה חיים השואפים להגשים את הצדק ולקיים את שלטון המשפט. אלה חיים של סובלנות - סובלנות למעשי האחר ולדעותיו. זו לעיתים גם סובלנות כלפי חוסר הסובלנות. הפרט למען הכלל; הכלל למען הפרט. "הנלמד מלקחי השואה? הנגשים את המתבקש ממנה? הנכיר בייחודה של מדינתנו כמדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית? הנגן על ביטחון המדינה ועל חרות הפרט? אינני יודע. אותי, השואה עשתה אופטימי. אם יכולנו לכל שעבר עלינו, נוכל גם לבעיותינו בעתיד. אני מאמין גדול בעתידה של המדינה ובעתיד חרותו של הפרט. אני משוכנע בכך שאם עמד בנו הכוח לעבור משואה לתקומה יעמוד בנו גם הכוח להביא שלום - שלום בינינו לבין שכנינו; שלום בינינו לבין עצמנו". |
| תאריך:
|
06/12/2022
|
|
|
עודכן:
|
06/12/2022
|
|
איציק וולף
|
|
חיות: עצמאות שיפוטית - לקח מאירועי שנות ה-30
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ישעיהו א
|
8/12/22 09:19
|
|
ביום ד' (30.11.22) נערך טקס חנוכת כיכר-רחבה ע"ש אלי ויזל הסמוכה לבניין ׳יד-שרה׳ בשדרות הרצל בירושלים ונמצאת לא רחוק ממוסד "יד ושם". בטקס השתתפו ראש עיריית ירושלים משה ליאון, שגרירי צרפת ורומניה, השר לשעבר אסיר ציון נתן שרנסקי, בני משפחתו של ויזל, וקהל מכריו ומוקיריו. בטקס הוקראה ברכת נשיא המדינה יצחק הרצוג שכתב בין השאר: "הכיכר הנקראת היום על שמו של אלי ויזל זכרו לברכה הוא ביטוי סמלי לחיבור העמוק שבין ויזל לעם היהודי לאזרחי ישראל וכמובן לבירת ישראל ירושלים. אלי ויזל היה איש מעורר השראה אחד ויחיד במינו. כישרונו הרב ונקודת המבט האישית הייחודית שלו על מאורעות השואה זיכו אותו בספרי המופת שכתב ותיעדו לא רק את שגרת הזוועה, במחנה הריכוז אלא גם את האנושיות, התקווה ובעיקר - האמונה.
|
|
|
|
|
ניצולי שואה, שעדיין חיים אתנו, שזכו השנה לקבל אלפיים יורו פיצוי מממשלת גרמניה על סבלם בתקופת השואה, נדהמו לגלות, שלאלפיים היורו יש מספר לא מבוטל של שותפים. השותפים לפיצוי על הסבל של ניצולי השואה באותם ימים נוראים הם הבנקים, הדורשים בחוצפתם את העמלה הכתובה בחוק. נוסף לבנקים ישנם גם עורכי הדין, שמאלפיים היורו הם מבקשים רק "סכום פעוט" המסתכם ב-15% שכר על עבודתם. לאותם אחוזים עורכי הדין מבקשים גם ניכוי נוסף ככתוב בחוק והוא מס ערך מוסף. כך שמאות אירו נגרעים מהפיצוי על סבל בתקופת השואה.
|
|
|
|
|
הממשלה אישרה (יום א', 20.11.22) את הצעת ראש הממשלה, יאיר לפיד, והשרה לשוויון חברתי, מירב כהן, להקצאת משאבים לתיעוד של ניצולי שואה מכל רחבי העולם בהיקף של למעלה מ-3.5 מיליון שקל.
|
|
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים  והפעם - רוצח שרמנטי, למרות האמת, להעמידם על מקומם, התעכב, מקלות בגלגלים וזעם קדוש "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות, נחת, שלווה, שמחה ואושר "הגרמנים לא חזרו למוטב, הם רק נחים" (בן הכט) שבוע טוב
|
|
|
|
|
80 שנה מאוחר יותר, חזרו 50 צאצאים של קורבנות וניצולים לעיר שתפסה מקום מכובד בפולקלור היהודי רשמים מיומיים מרגשים של זיכרון וכאב
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן  עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
