המשנה ליועמ"ש הכנסת ויועמ"ש הוועדה הוועדה המיוחדת לתיקון פקודת המשטרה (חוק בן-גביר), עו"ד מירי פרנקל-שור, התייחסה (יום ב', 19.12.22) לשאלות האם ההצעה אמורה להגיע במהלך חקיקה פרטית, והאם הליך החקיקה המתקיים בוועדה הוא ראוי? והשיבה: "ההליך שהתקיים כאן, יש בו כדי לעמוד להכנה לקריאה ראשונה כהליך תקין ומעמיק. עדיין יש שאלות לליבון שימשכו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית".
עוד אמרה: "היו חברי כנסת וממשלה טענו כי ראוי שיגיע לוועדה במסגרת חקיקה ממשלתית. יש טענות ששוללים שחברי הכנסת יכולים לבצע עבודה ראויה שכזו אל מול הליך של חקיקה ממשלתית. ואני אומרת לחברי הכנסת, הצעת חוק פרטית היא האמצעי הכי מרכזי והכמעט יחידי של חבר כנסת לקדם את תפישת עולמו לשמה הוא נבחר. לכן האמירה הזו לגבי הצעת חוק פרטית פוגעת בכנסת ובחברי הכנסת. גם תקנון הכנסת לא מגביל זאת. עצמאות הכנסת מחייבת שהסמכות הזאת תינתן לחברי הכנסת במסגרת העצמאות הפרלמנטרית שלהם. הרבה הצעות פרטיות בעבר היו מקיפות ונרחבות. ולכן אני מבקשת לתת את הכבוד הראוי להצעות חוק ולתיקון הצעות חוק פרטיות.. אל תפגעו באפשרות של חברי כנסת להגיש הצעת חוק פרטית, כי זה הכלי היחידי שעומד לרשותו".
אשר לטענה בעניין הליך החקיקה שהתקיים בוועדה, ציטטה עו"ד פרנקל-שור מפסק הדין של שופט בית המשפט העליון,
נעם סולברג, שכתב: "הדיון הפרלמנטרי הוא נשמת אפו של בית המחוקקים ביחס לחברי הכנסת בהבעת עמדותיו ועקרון הייצוגיות". היא ציינה עוד כי "התקיימו שלושה דיונים ממושכים והיום זה הרביעי. קיימתי דיונים מעבר לכך עם מציע החוק ונציגי הממשלה. סברתי שנתנו מענה לכל השאלות והסוגיות שעלו, ואני מצרה שלא התכנסנו לנוסח. במהלך הדיונים הוצגו באריכות עמדות ודעות גורמים רבים מגוונים ושונים. בשלב זה פירטה היועמ"ש לוועדה, עו"ד פרנקל-שור את כל הדוברים במהלך הדיונים. "הוועדה נתנה דגש והביאה בחשבון את כל הוועדות הקודמות שעסקו ביחסי שר ומנכ"ל. לא בכדי ציינתי שישנה חשיבות להכנה ההצעה לקריאה הראשונה שיש ליבון והסוגיות הדרושות ליבון ותהליך זה נעשה ביתר שאת". לעמדתי, ההליך שהתקיים כאן יש בו כדי לעמוד להכנה לקריאה ראשונה כהליך תקין ומעמיק עדיין יש שאלות לליבון שימשכו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית", סיכמה את דבריה.
במהלך הדיון טענו חלק מחברי הכנסת ונציגי עמותות וארגוני מגזר שלישי נגד הצעת החוק ומהירות העברתה וציינו כי יש מקום לבצע שיוניים אך לא במהירות שהיא מתקיימת. חלקם הזהירו כי המשטרה תהפוך לפוליטית כתוצאה מהתערבות השר. חלק ממהלך הדיון הפך סוער כאשר חלק מחברי הכנסת הוצאו מהדיון. בהנחיית היועמ"ש לוועדה פרנקל–שור, התקיימו שלוש הצבעות על סעיפי הצעת החוק. חברי הכנסת המתנגדים הגישו רביזיה על סעיפי ההצבעות לאחר שאלה נדחו, עברה הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאה.
ח"כ איתמר בן-גביר יוזם ההצעה אמר בדיון: "הבטחתי ואמרתי שאני בא בלב פתוח ונפש חפצה. ישבתי בדיונים שמעתי את ההערות ואת הייעוץ המשפטי של הכנסת. אני חושב שיש כאן איזון נכון בין הדברים היה חשוב לחברי הוועדה שאיש לא יחשוב שיש כאן מפכ"ל-על. הדרג הפיקודי העליון במשטרה הוא המפכ"ל. אבל אני לא אתפשר לכך שהוא כפוף למרות השר והממשלה. ללא זה אין משילות". הוא הוסיף: "זה נכון לעניין זמן הטיפול בתיקים והסחבת. זה נכון לאפשר לשר לקבוע עקרונות כלליים למשך זמן טיפול בתיקים. ועניין אחרון ציפיתי לקבל שבחים מהאופוזיציה – והוא מהלך שקיפות ועידכון הפקודה בכך שהדברים יפורסמו לציבור. והדגש האחרון הוא שאף סמכות שהייתה נתונה לשר לא תשתנה".