הפתעה בבית המשפט: בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע (ה', 20.5.04) את מי שהיה ראש התנזים בגדה, מרואן ברגותי, רק בשלושה מקרי רצח בכוונה תחילה בהם נרצחו 5 ישראלים וזיכה אותו מ-33 אישומים אחרים.
השופטים הסבירו, כי הנימוק להחלטה המפתיעה הוא לאקונה בחוק: "המצב החוקי השורר במדינת ישראל איננו מאפשר להרשיע מנהיג של חבורה עבריינית או ארגון טרור כמבצע בצוותא של עבירות שנעשו על ידי חברי אותה חבורה או אותו ארגון, ואף לא בסיוע או בשידול לביצוען, כאשר הוא עצמו איננו מעורב אישית ובצורה פרטנית בשום אופן בעבירות עצמן, לא לפני ולא בעת ביצוען. כזה הוא המצב, הגם שברור כי אותו מנהיג נותן את ברכתו לביצוע העבירות, ומעניק לאנשיו סיוע כללי שלא לצורך ביצוע עבירה זו או אחרת".
ברגותי מורשע בשלושה מקרי רצח ובניסיון רצח
משכך, הורשע ברגותי במעורבות בפיגוע הירי סמוך לתחנת הדלק בגבעת זאב בינואר 2002, בו נרצחה יואלה חן ז"ל, ונפצעה נוסעת שהיתה עימה. הראיות העלו בבירור, כי בעת היותם בסוכת האבלים שהוקמה לאחר חיסולו של ראאד כרמי ביום 14.1.02, הורה מרואן לבן דודו ויד ימינו, אחמד ברגותי, לבצע פיגוע נקם. אחמד ברגותי מסר נשק לאבו סטחה, אף הוא מקורב של ברגותי הסר למרותו, ואנשי החוליה של אבו סטחה ביצעו את הרצח, ומייד לאחר מכן דיווחו לברגותי על תוצאותיו.
"הנאשם הודה כי פיגוע זה בוצע בהוראתו, ונטל אחריות לביצועו, כשהוא מדגיש כי זה הפיגוע הראשון של הפת"ח שבוצע בתוך ישראל", קבעו השופטים.
ברגותי הורשע עוד ברצח הנזיר היווני ציפוקטקיס גרמנוס בכביש ירושלים-מעלה אדומים ביוני 2001, בו ביקש ממנו המחבל לבצע פיגוע התאבדות, אולם ברגותי הנחה אותו שלא לבצע פיגוע התאבדות, אלא פיגוע ירי "כמקובל בתנזים". ברגותי אף סייע לו בהשגת נשק והדרכה לצורך הפיגוע, והורה לו למי עליו לפנות על מנת להוציא לפועל את הפיגוע. הנזיר נרצח משום שחשבו אותו בטעות ליהודי.
הפיגוע השלישי בו הורשע ברגותי, התבצע במסעדת סי פוד מרקט בתל אביב בחודש מרס 2002, ובו נהרגו יוסף הבי, אליהו דהן והשוטר רס"ר סלים בריכאת ז"ל ונפצעו 31. "הנאשם אישר את ביצוע הפיגוע, ורק הורה לבצעו שלא בתוך ישראל, אלא בהתנחלות או במחסום צבאי בגדה המערבית. מייד לאחר ביצוע הפיגוע התקשר אחמד ברגותי לנאשם על מנת לדווח לו על-כך, והנאשם הורה לעוויס שלא ליטול אחריות על הפיגוע, כיוון שבוצע בתוך ישראל".
"העובדה שהמבצעים סטו מההנחיות שנתן להם הנאשם, אינה מעלה ואינה מורידה דבר לעניין אחריותו הפלילית".
כן הורשע המנהיג הפלשתיני בניסיון רצח, לאחר שאישר פיגוע, אך הורה לבצעו שלא בתוך ישראל, אלא בגדה המערבית. הפיגוע הסתיים במותם של שני המחבלים ליד קניון מלחה בירושלים, אשר התפוצצו ברכב בדרכם לביצוע הפיגוע.
הלאקונה בחוק שמנעה הרשעה כמבצע בצוותא ביתר הפיגועים
"בפועל, הוכח מעבר לכל ספק שהנאשם נטל חלק, ועמד בראש, פעילות רצחנית שמטרתה פגיעה בחפים מפשע - הן בשטחי יהודה ושומרון והן בתחומי "הקו הירוק" - כולל פיגועי התאבדות", כתבו השופטים בהכרעת הדין.
ואולם, הם ציינו כי יש בעיה משפטית של ממש בחוק הישראלי כדי להוכיח שמנהיג השולט באנשיו, אך אין ראיות שהיה מעורב בביצוע פיגועים בשלב הביצוע, יורשע כמבצע בצוותא, למרות שהסכים ותמך בפיגועים. "לנאשם לא היה בדרך כלל קשר ישיר לאנשי השטח שביצעו את הפיגועים", קבעו השופטים. "הקשר היה באמצעות מקורבים לנאשם".
"זולת ארבעת הפיגועים שפורטו... לא הובאו ראיות הקושרות את הנאשם באופן אישי וישיר למעורבות בפיגועים נשוא כתב האישום. משיחתו של הנאשם עם מקורבו אחמד ברגותי, שהוקלטה ללא ידיעתם, עולה חשש ממשי כי הנאשם ידע הרבה יותר ממה שהוא ואנשיו חשפו בחקירותיהם, אך לא ניתן לקבוע זאת במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי על-סמך הראיות הקיימות".
"מחומר הראיות עולה שאנשי השטח שהיו מעורבים בביצוע הפיגועים השתדלו להרחיק את הנאשם ולנתקו ממעורבות אישית בפיגועים על-מנת להגן עליו מפני ישראל, ולשמרו כ'דמות פוליטית'... אין כל ראיה שהנאשם ידע על הכוונה לבצעם, במובן של מודעות לכוונה לבצע עבירה מסוימת בעלת יעוד מוחשי, כפי שנדרש בפסיקה. היתה לנאשם ידיעה כללית שאנשי השטח המשתייכים לארגון שבהנהגתו מבצעים מעת לעת פיגועי רצח כנגד ישראלים, תוך שימוש באמצעי לחימה וכספים שהוא דאג לאספקתם. אך לא הובאו ראיות כלשהן הקושרות סיוע מצד הנאשם באופן ספציפי לפיגוע זה או אחר".
כן קבעו השופטים, כי "ניתוח חומר הראיות כמפורט לעיל, מביא למסקנה הברורה שהנאשם תרם תרומה ממשית לפיגועי הטרור שבוצעו על-ידי חוליות הפת"ח, התנזים וגדודי חללי אל-אקצא, גם כאשר לא נטל חלק בביצועם".
"הסיוע במתן אמצעי לחימה וכספים לאותן חוליות, גיוס פעילי השטח, הטיפול בהדרכתם והסיוע למשפחותיהם - כל אלה יצרו את התנאים שנדרשו לביצוע מעשי הרצח של חוליות הטרור". ברגותי הורשע גם בפעילות וחברות בארגון טרור וכן בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, ככל שהדבר נוגע לארבעת הפיגועים בהם הורשע, הנבלעת בתוך עבירת הרצח בכוונה תחילה.
מעורבותו של יאסר ערפאת בפיגועים
על מעורבותו של יאסר ערפאת בפיגועים, ניתן ללמוד מדברים שאמר ברגותי בחקירות השב"כ והובאו בהכרעת הדין. "באשר למדיניות הפיגועים של הפת"ח, הסביר הנאשם בחקירתו כי כאשר ערפאת היה מעוניין בהפסקת אש, הוא היה דואג להעביר הנחיה זו לגורמים רבים, ובהם הנאשם; אך כאשר היה מעונין בהמשך הפעולות הוא דאג שהפעילים, כולל הנאשם, יבינו זאת מהתגובות, ובעיקר אי-התגובות שלו".
"אם הוא (ערפאת) למשל, לא רוצה בהפסקת אש הוא מסתדר אחרת. לא אומר שום דבר", אמר ברגותי בחקירותיו והוסיף, כי ערפאת מעולם לא הורה לו בצורה מפורשת לבצע פיגועים, אך מהעובדה שערפאת התנגד לביצוע פיגועים בתוך ישראל בלבד, ניתן היה להבין שהוא תומך בפיגועים בשטחים, ולכן גם לא הורה להפסיקם.
ערפאת אמר בתקשורת כמה פעמים, כי "מיליון שאהידים בדרכם לירושלים", אמר ברגותי לחוקריו. האם אין זו הצהרה התומכת בביצוע פיגועים, שאל בצורה רטורית. "הנאשם הסביר כי לא היה צורך בהוראות ישירות של ערפאת לביצוע פיגועים, שכן הדברים היו מובנים מבין השורות... גם האינתיפאדה לא פרצה בהוראתו של ערפאת, אך היא לא היתה ממשיכה להתקיים אלמלא תמיכתו בה, אף כי הוא לא היה צריך לתת הנחיה מפורשת לביצוע פיגועים... הנאשם... הבין את תמיכתו של ערפאת בפיגועים גם לאור העובדה שערפאת היה מאשר לו את הבקשות הכספיות שהגיש עבור פעילי השטח של הפת"ח שביצעו פיגועים".
התביעה מבקשת 5 מאסרי עולם מצטברים; גזר הדין ב-6 ליוני
סמוך לשעה 12:00 החלו סגנית נשיא בית המשפט, השופטת שרה סירוטה, והשופטים אברהם טל וד"ר עמירם בנימיני, להקריא את הכרעת הדין באחד המשפטים המתוקשרים והחשובים ביותר בשנים האחרונות. את המשפט מנהלת מטעם התביעה עו"ד דבורה חן, מנהלת המחלקה לעניינים פליליים-ביטחוניים ועניינים מיוחדים בפרקליטות המדינה.
היום נפתח גם שלב הטיעונים לעונש, בו ביקשה התביעה לגזור על ברגותי 5 מאסרי עולם מצטברים. ברגותי שב וטען, כי אינו מכיר בסמכותו של בית המשפט לדון אותו. גזר דינו של המחבל ברגותי יינתן ב-6 ביוני.
טיבי: ברגותי הוא לוחם חופש
לא הרבה תומכים הגיעו לבית המשפט. חבר הכנסת אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) הגיע לבית המשפט כדי לשמוע את הכרעת הדין. בכניסתו לאולם, צעק טיבי: "זה גזר דין של הכיבוש נגד מנהיג ולוחם חופש פלשתיני. אין זכות לכיבוש לשפוט מנהיגות נבחרת".
חבר הכנסת מוחמד בראכה אמר, כי "ברגותי ישוחרר ואלה שכלאו אותו יאלצו לנהל איתו בסופו של דבר משא-ומתן, משום שהוא מנהיג העם הפלשתיני".
יו"ר סיעת בל"ד, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אמר בעקבות הרשעתו של מרואן ברגותי, כי "ההרשעה הינה פוליטית ונתקבלה בחוסר סמכות ובית המשפט שימש כזרוע של הכיבוש וחרץ דינו של מנהיג פוליטי שנבחר באורח דמוקרטי".
לדבריו, "ההכרעה היתה מבחן כוונות והוכח שפניה של ממשלת ישראל הם לעימות ארוך-טווח, כי מי שרוצה שלום משחרר את ברגותי מייד ומנהל איתו מו"מ. ההתנגדות לכיבוש תמשיך כל עוד הוא קיים. חיסול או כליאת מנהיגים פוליטיים לא תחסל את ההתנגדות".
ישראל מנעה מארבעה שרים ברשות הפלשתינית, בהם כדורא פארס, וכן ממשלחות של האיחוד האירופי להגיע לבית המשפט. עו"ד ג'וואד בולוס טען, כי בולוס טען, כי שמותיהם של השרים הופיעו במחסומי צה"ל בגדה, כשהם מלווים בהוראה שאין אישור להכניסם היום לישראל. גם רעייתו של ברגותי, פאדווה, לא קיבלה אישור כניסה לישראל.
ברצועת עזה הודיעו גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח, כי ינסו לחטוף חיילים כדי להחליפם במרואן ברגותי. אחד ממנהיגי האירגון, אבו-קוסאיי, אמר כי אנשיו יתנו עדיפות עליונה לפעולות של חטיפת חיילים.
משפחת ברגותי מגיבה
אימו של מרואן ברגותי, אום עאטף (75), אמרה בעקבות הרשעתו כי "חייו של מרואן אינם שווים לכל אלו שנהרגים מידי יום מידיו של הכיבוש". אחיו של מרואן, עאצם (47), אמר כי "החלטת בית המשפט אינה פוגעת במשפחה".
אשתו של מרואן, פאדווה ברגותי: "מרואן ימשיך לשמוא על הדיאלוג מול הגופים הפלשתינים. אין בכוונתו לערער".
שימש מזכ"ל הפת"ח וראש התנזים בגדה
מרואן בן חטיב ברגותי (45), תושב רמאללה, החל את הקריירה הפוליטית שלו בשנות ה-80' כפעיל סטודנטים באוניברסיטת ביר-זית ונעצר כמה ימים בידי ישראל. לאחר שנבחר כנציג נפת רמאללה בפרלמנט הפלשתיני, היה בין מקימי התנזים, שלימים נקרא גדודי חללי אל-אקצא, שהיווה אז מסגרת ארגונית שבאמצעותה התנהלה הפעילות של חברי הפת"ח באזור יהודה, שומרון ועזה.
לימים נבחר ברגותי לתפקיד מזכ"ל תנועת הפת"ח (התנועה לשחרור פלשתין), המוגדר כארגון טרור בהתאם לפקודת מניעת טרור, תש"ח-1948. במהלך אינתיפאדת אל-אקצא, שהחלה בספטמבר 2000, עסקו הארגונים בפעולות טרור אינטנסיביות כנגד מטרות ישראליות, בהתאם למדיניות שנקבעה על-ידי הנהלתם.
בחודש אפריל 2002 נעצר ברגותי בפעולה של יחידת המסתערבים דובדבן בשיתוף השב"כ, בבניין ברמאללה בו הסתתר לאחר שבית משפט הוציא נגדו צו מעצר. לאחר שנחקר במשך כארבעה חודשים, הוחלט להגיש נגדו כתב אישום [ראו קישור]. היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, החליט להעמיד לדין את בכירי ארגוני הטרור, אשר נעצרו במהלך מבצע חומת מגן, בבתי משפט אזרחיים ולא בבתי משפט צבאיים [ראו קישור]. ברגותי מוחזק במעצר בכלא הדרים בתנאי הפרדה מוחלטים.
הנהיג והפעיל פעולות טרור וקישר בין ההנהגה לדרגי השטח
בכתב האישום נטען, כי ברגותי "הנהיג והפעיל פעולות טרור נגד מטרות ישראליות על-ידי קשירת קשר עם גורמי שטח בכירים, אשר היו אחראים על ביצוע בפועל של פעולות הטרור, בהתאם למדיניות שנקבעה כאמור לעיל, ואשר הנאשם עסק במימושה". כך למשל נטען, כי ברגותי אישר באופן אישי את הפיגוע במסעדת ה"סי פוד מרקט" בתל אביב, אם כי ביקש שהפיגוע לא יבוצע בשטח ישראל אלא בתחומי השטחים.
מכתב האישום עולה, כי ברגותי הנהיג, ניהל, מימן והפעיל פעולות טרור רבות נגד מטרות ישראליות באמצעות פעילי טרור מרכזיים כמו נאסר עוויס, נאצר אבו-חמיד, ראאד כרמי ועוד. ממסכת פעולתו עלתה תמונה ברורה של רב-מרצחים שידיו בעשרות פעולות טרור.
סעיפי האישום נגדו: רצח, סיוע ושידול לרצח, ניסיון רצח, קשירת קשר לביצוע פשע, פעילות וחברות בארגון טרור.
גייס כספים מיאסר ערפאת ומקורות אחרים
עוד נאשם ברגותי, כי גייס כספים למימון הטרור מיאסר ערפאת, וכי דאג לרכישת אמצעי לחימה ותחמושת עבור דרגי השטח. הבקשות היו מועברות אליו והוא היה מפנה אותן לערפאת בצירוף המלצתו. בין היתר, מימן ברגותי רכישת נשק שסופק על-ידי אחמד ברגותי לזיאד חמודה, פעיל שהיה שותף בין היתר ללינץ' בשני חיילי צה"ל במשטרת רמאללה. לאחר חיסולו של המחבל ראאד כרמי, ביקש מרואן ברגותי מאחמד ברגותי ומהנוכחים האחרים שהיו בבית האבלים, לבצע פיגוע נקמה בישראל. בשלב הסיכומים במשפט, טענה המדינה כי "ברגותי היה ממעצביה וממנהיגיה של האינתיפאדה השנייה, ותמך בפעילות טרור לאורך כל הזמן".
מאז נעצר, טען ברגותי בעקשנות כי אינו מעורב ישירות בפיגועי טרור, וכי הוא מנהיג פוליטי, בהיותו חבר הפרלמנט הפלשתיני - ולכן אין לישראל סמכות שיפוט כלפיו, בשל חסינותו. לכן גם סירב ברגותי לקבל ייצוג משפטי, והסכים כי העו"ד הערבי ג'וואד בולוס והיהודי שמאי ליבוביץ' (אחיינו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ') ייצגו אותו רק בנוגע לטענה המקדמית של חוסר הסמכות. גם השופטת שרה סירוטה, בדרכה שלה, הפצירה בברגותי לקבל ייצוג משפטי: "אם תתפרע כמו מישהו מהשוק, זה לא מוסיף לך כבוד".
השופטים דחו את טענתו המקדמית של ברגותי, וקבעו כי על-פי הוראות חוק העונשין, הסכם הביניים שנחתם עם הרשות הפלשתינית ב-95' ובהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, מוסמך בית המשפט לשפוט את ברגותי. השופטים אף קבעו, כי עובדתית יש לדחות את טענתו כי בהיותו "לוחם חופש" יש להעניק לו מעמד של "שבוי מלחמה", משום שעל-פי אמנת ז'נבה הוא אינו בגדר "שבוי מלחמה".
ניצל את הבמה בבית המשפט לנאומים פוליטיים
עם פתיחת משפטו ובכל אחד מהדיונים כמעט, ניצל ברגותי את הבמה שניתנה לו כדי לשאת נאומים פוליטיים, בהם הצטייר כשוחר שלום ("רק השלום יביא ביטחון", "העם הישראלי משלם מחיר כבד בשביל המדיניות של הממשלה שלו", "העם הפלשתיני משמידים אותו. אני לוחם למען חירות ועצמאות ושלום בין שני העמים, על בסיס שתי מדינות לבין שני העמים"). באחד הדיונים, פקעה סבלנותה של ראש ההרכב, השופטת שרה סירוטה, שהטיחה בברגותי ש"מי שלוחם לא הופך אנשים לפצצות והורג ילדים".
במהלך המשפט, הועלו על דוכן העדים גם נפגעי טרור, שסיפרו על פיגועים שנמנעו וגם בהם היה ברגותי מעורב. ברגותי סירב לשתף פעולה במהלך המשפט וסירב גם להעיד, ומשכך שלב ההוכחות במשפטו היה קצר יחסית. בשלב הסיכומים התברר, כי פעילי התנזים ובהם סגנו של מרואן, נאסר עוויס, שסירבו להעיד נגדו במשפט - העידו נגדו בחקירות השב"כ. בסכמו את פרשת ההגנה, אמר ברגותי: "האינתיפאדה היא התגובה הפלשתינית לאי-קיום הסכמי אוסלו". לשופטי ההרכב אמר: "למה אתם לא מסרבים כמו הטייסים, אשר הגיעו למסקנה שהם מבצעים פשעי מלחמה? אתם צריכים להתנגד לשפוט אותי כמו שהטייסים מתנגדים לכיבוש".
סייע מהכלא להשגת הודנא זמנית
תוך כדי ניהול משפטו, נשפט והורשע בן דודו ומי שנחשב יד ימינו, אחמד ברגותי ("אחמד הצרפתי"), ברציחתם של 12 אזרחים ישראלים ובפציעתם של עשרות אחרים. הוא נידון ל-13 מאסרי עולם מצטברים. סגנו של ברגותי, נאסר עוויס, נידון ל-14 מאסרי עולם מצטברים ועוד 50 שנות מאסר.
במהלך מעצרו, נמצא בתאו של ברגותי מכשיר טלפון סלולרי. כך נתגלה כי ברגותי קיים מגעים עם הרשות הפלשתינית מתוך הכלא, וסייע להם בהפסקת האש עם ארגוני הטרור.
ת.פ.ח. 1158/02 מדינת ישראל נ' מרואן בן חטיב ברגותי
