מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה (יום ב', 16.1.23) את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52), הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 54 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת חוקה להמשך הדיון.
ההצעה מבקשת להרחיב את ההסדר המאפשר לחבר הכנסת המעוניין בכך להפסיק זמנית את כהונתו בכנסת כל עוד הוא מכהן במשרת שר או סגן שר, כך שהדבר יתאפשר גם לחברי הכנסת הנמנים עם סיעות קטנות שבהן שלושה חברים או פחות, ובסיעות גדולות, המונות לפחות 18 חברים, יתאפשר ליותר חברי הכנסת לפעול על-פי ההסדר עד לשליש בגודל הסיעה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי העיקרון המרכזי ביסוד הסדר זה כרוך במגבלות החלות על שרים וסגני שרים ליטול חלק פעיל בעבודה הפרלמנטרית בכנסת. הם אינם רשאים להיות חברים בוועדה של הכנסת או להציע הצעות חוק שלא באמצעות הממשלה. על כן, ההסדר משרת הן את עקרון הפרדת הרשויות והן את האינטרס הציבורי כי יכהנו בכנסת מספר מספיק של חברי כנסת הפעילים בעבודה השוטפת הנעשית בוועדות הכנסת. יתר על כן, ההסדר אף מאפשר למספר לא מבוטל של שרים וסגני שרים להתמקד בעבודתם ברשות המבצעת בעקבות הפסקת כהונתם בכנסת.
להערכת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאימצה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, העלות התקציבית הישירה בעבור כל חבר כנסת נוסף שיכהן בכנסת מכוח ההסדר המוצע היא 95.1 מיליון שקלים חדשים בשנה. לפיכך, ככל שיתפטרו מהכנסת ארבעה שרים או סגני שרים לפחות בעקבות ההסדר המוצע, הצעת חוק היסוד תהיה הצעת חוק־יסוד תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה.
יו"ר ועדת החוקה ח"כ
שמחה רוטמן הציג את ההצעה ואמר כי למרות ההגדלה הזאת כביכול, ככל הנראה, למיטב ההערכות, בכנסת הזאת יהיו פחות חברי כנסת מחליפים בסך-הכל מאשר מה שהיה בכנסת הקודמת. "ולכן על-אף זאת, מאחר שההצעה משנה את המצב הקיים, לפחות ברמה המקסימלית, יש לה עלות תקציבית. ולכן ההצעה הזאת, נכון לעכשיו, כל עוד לא התקבלה הסכמת הממשלה, או ככל שתתקבל עד ההצבעה, עומדת בהגדרת הצעת חוק תקציבית", אמר.
