למעלה מ-100 היסטוריונים של עם ישראל יוצאים בחריפות חסרת תקדים נגד ממשלת
בנימין נתניהו ומאשימים אותה "בסיכון עצם קיומה של מדינת ישראל ושל האומה הישראלית". הרשימה כוללת היסטוריונים מאוניברסיטאות מובילות בישראל ובחו"ל (בעיקר ארה"ב), ביניהם כמה מן ההיסטוריונים החשובים ביותר של עם ישראל בדור הנוכחי. הם שייכים למוסדות לימוד שונים, עוסקים במגוון תחומים ואינם מזוהים פוליטית.
ההיסטוריונים טוענים, כי "מאז הקמתה ובמהלך שנותיה עלו לישראל עולים משלוש סיבות עיקריות: מפני שנמלטו מרדיפות, מפני שביקשו לשפר את מצבם הכלכלי, ומפני שחיפשו אחר מקום שיעניק לחייהם משמעות קיומית ותחושת שייכות. כל המטרות הללו נתונות כרגע תחת איום". לדבריהם, "שרי
ממשלה שמאשימים את הציבור במתקפה נגד שלטונם, ומאיימים על אזרחי המדינה היוצאים להפגנות, מסכנים" את המאפיין של חופש מפני רדיפות.
"כאשר השלטון מאיים על אזרחיו בשלילת זכותם לשוויון ולמשפט הוגן - התוצאה הבלתי נמנעת של רפורמת לוין - נעלמות הלכידות החברתית ותחושת השייכות ומחליפות אותן תחושות של ניכור ועוינות. הרפורמה המוצעת מאיימת גם על הכלכלה הישראלית", הם ממשיכים. "כאשר יאבד האמון במשפט הפלילי [בשל פוליטיזציה במינוי השופטים] - ליבה של מערכת המוסר והמשפט בכל ציוויליזציה - יאבד המצפן המוסרי והאמון בצדק במשפט".
לטענת ההיסטוריונים, פיצול משימותיו של משרד הביטחון בין שלושה שרים עלול להחזיר את ישראל לימים של מחתרות יריבות. ואילו "מינוי שני שרים במשרד החינוך, מחזיר את ישראל לימי שיטת הזרמים בחינוך שקדמו לחקיקת חוק החינוך הממלכתי, שנועד לכונן אומה אחת בעלת זיקה למדינה. הפקדתו של אדם שנוי במחלוקת על החינוך הבלתי פורמלי, תוביל להתנכרות גוברת של חלקים גדולים בציבור לחינוך הממלכתי". לדעתם, "הממשלה הנוכחית עוקרת את השדרה ומפרקת במודע את מוסדות המדינה. התוצאה עלולה להיות גרועה מזו שבפולין והונגריה".
ההיסטוריונים מוסיפים: "השנאה, ההתססה לאלימות, הבוז והאדנות שמפגינה הממשלה כלפי אזרחיה מזה ואי-האמון העמוק של האזרחים בממשלתו הששית של נתניהו מזה, מפוררים את מה שנותר מן הסולידריות הישראלית. נדמה כי הימין הקיצוני המתבשם מניצחונו
בבחירות בנובמבר ומהקמת הממשלה, מבקש להשמיד את המכנה המשותף הרופף שבו תלוי קיומה של החברה הישראלית. הנכס החשוב ביותר של ישראל שבו תלוי שגשוגה הכלכלי והטכנולוגי הוא האכפתיות והסולידריות של אזרחיה לנעשה במדינה, לערכיה ולמשטרה הדמוקרטי. את האכפתיות והסולידריות האלה, מבקשת ממשלת נתניהו למוטט. אלא שבלעדיה, לא תיתכן כאן מדינה ולא תיתכן חברה".
החותמים מסכמים: "כהיסטוריונים החוקרים את תולדותיו של העם היהודי, אנחנו מתחקים אחר רצף הקיום שלו, ואחר קווי המתאר של המדינה ודיוקנה של החברה בישראל בהקשריהם הרחבים; תמונת־המצב מעוררת חרדה רבה. מאז ראשית קיומה לא התחולל במדינת ישראל משבר פוליטי כה עמוק, שבו טמונה סכנה מיידית לקיומה של המדינה".
בין החותמים על גילוי הדעת: פרופ'
שמואל פיינר, פרופ' שלום רצבי, פרופ' אלחנן רייזנר, פרופ' זהר שביט, פרופ' דוד אסף, פרופ' רוני שטאובר, פרופ' מוטי גולני, פרופ'
ישראל ברטל, פרופ' דינה פורת, פרופ' אורה לימור, פרופ' יחיעם ויץ, פרופ' עירית קינן, הסופר
אלי עמיר ושורה של היסטוריונים מאוניברסיטאות הרווארד, ייל, קולומביה, UCLA, סטנפורד ובראון.
